בדיקת תרבית פטריות (MYCOLOGY CULTURE)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

פטריות הן אורגניזם המתקיים בצורת שמרים ועובשים והמשתייך פעמים רבות – כמו סוגים רבים של חיידקים – לפלורה הטבעית של גוף האדם על פני העור והריריות. במצבים בהם הפטרייה מתרבה בקצב מוגבר ואינה מוגבלת על ידי מערכת החיסון או בחשיפה למיני פטריות פתוגניות שונות, עלול להתרחש זיהום פטרייתי. זיהום פטרייתי נפוץ במיוחד באוכלוסיית מדוכאי החיסון והוא ניתן לסיווג לפי אתר הזיהום בגוף: זיהום שטחי – התרבות פטרייתית המוגבלת לאזורים שטחיים הכוללים את העור, איברי המין והציפורניים. זיהומים אלו נפוצים ביותר ולרוב לא גורמים לסיבוכים משמעותיים; זיהום סיסטמי – כולל התפשטות של הפטרייה לאזורים עמוקים בגוף כגון הריאות, המוח וזרם הדם. באמצעות בדיקה זו ניתן לדגום את האזור החשוד לזיהום ולקבוע אבחנה של זיהום פטרייתי[1].

צלוחית פטרי עם תרבית של מיקרואורגניזם, בדיקת תרבית פטריות

צילום: shutterstock | Mohammed_Al_Ali

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת זיהומים פטרייתיים שונים בהתאם לסוג ולאזור הדגימה[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

[3]
זיהום פטרייתי – יכול להתבטא במגוון אופנים, בהתאם לסוג הפטרייה המזהמת ובהתאם לאזור הזיהום בגוף.
הזיהומים הפטרייתיים הנפוצים ביותר כוללים:

פטרת עורית מסוג טינאה (Tinea) – מתבטאת לרוב בכפות הרגליים, במפשעה, בגוף ובקרקפת (גזזת).
פטרת ציפורניים (Onychomycosis) – נפוצה יותר באצבעות הרגליים מאשר בידיים, ומתבטאת לרוב בשינוי צבע, עיבוי הציפורן ולעתים גם בהיפרדות הציפורן מהאצבע.
פטרייה בנרתיק – התרבות של פטריה מסוג קנדידה ברירית הנרתיק, עלולה להיגרם כתוצאה משינויים הורמונליים, תרופות ומחלות שונות.
פטרת בחלל הפה, הלוע והוושט –גם היא לרוב נגרמת על ידי קנדידה, מקושרת למחלות שונות כגון איידס, סוכרת וסרטנים שונים, ולשימוש באנטיביוטיקה ובמשאפים סטרואידליים.

זיהומים סיסטמיים נפוצים כוללים:

קנדידיאזיס – התפשטות של פטריית הקנדידה מאזור מסוים בגוף אל זרם הדם, ובאמצעותו לאתרים ולאיברים שונים בגוף כגון לב, מוח, עיניים, עצמות ועוד. נפוץ במיוחד במהלך אשפוז בבית החולים.
אספרגילוזיס – הפשטות פטריית האספרגילוס ברחבי הגוף.
קריפטוקוקוס – התפשטות פטריית קריפטוקוקוס אל המוח והתפתחות דלקת קרום המוח. נפוץ בחולי איידס.
דלקת ריאות פנאומוציסטיס (PCP) – התרבות של הפטרייה בחלל הריאות וגרימה של תסמינים נשימתיים חמורים. המחלה מהווה מחלה מגדירת-איידס.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה כאשר קיים חשד לזיהום פטרייתי, במיוחד במוחלשי חיסון. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה כוללת לקיחת דגימה מסוגים שונים בהתאם להתוויה. הדגימות הנפוצות כוללות[1]:

גירוד עור או ציפורן.
מטוש מרירית הפה או הנרתיק.
מטוש מפצע.
דגימת דם.
דגימת שתן.
דגימת כיח.

תוצאה יגיעו לרוב תוך מספר שבועות[4].

אזהרות

סיכון: בהתאם לסוג הדגימה – דגימה של העור עלולה לגרום לדימום אזורי מינימלי, בעוד שדגימת דם יכולה לגרום להמטומה, כאב, התעלפויות או זיהום באתר הדקירה[1].

פענוח תוצאות

[2]
תוצאה שלילית
הבדיקה לא הצמיחה פטרייה, ממצא התומך בשלילת האבחנה של זיהום פטרייתי.

תוצאה חיובית
התרבית הצמיחה פטרייה, ממצא התומך באבחנה של זיהום פטרייתי. התוצאות כוללות גם זיהוי של סוג הפטרייה ובמקרה הצורך גם פרופיל עמידות לתרופות אנטי-פטרייתיות.