דלג לתוכן

בדיקת נוגדנים סטרונגילואידים (STRONGYLOIDES IGG)

מחלות זיהומיות
2 דקות קריאה
סטרונגילואידוזיס (Strongyloidiasis) היא מחלה טפילית הנגרמת על ידי תולעת המעי הנימית סטאונגילואידיס סטרקורליס (Strongyloides stercoralis). תולעת זו נפוצה בעיקר באזורים טרופיים ותת-טרופיים הכוללים את אמריקה הלטינית, אירופה, אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה, והקאריביים. דרך ההדבקה הנפוצה היא דרך העור – בעל החיים המודבק מפריש תולעים קטנות בצואה, תולעים אלו גדלות באדמה וחודרות עור שבא במגע ישיר עם האזור (כפות רגליים יחפות למשל). לאחר חדירת העור, התולעים מתפשטות באמצעות דרכי הלימפה וורידים קטנים אל עבר הריאות ומופרשות אל תוך חלל נאדיות הריאה. משם, ביחד עם הפרשות מערכת הנשימה ובאמצעות שיעול וכיוח, מגיעות התולעים אל דרכי הנשימה העליונות ונבלעות אל תוך מערכת העיכול, שם הן בוגרות והנקבות מטילות ביצים. כחלק מהתגובה החיסונית שמפתח הגוף נגד הטפיל, מיוצרים נוגדנים המופרשים לזרם הדם. בבדיקה זו ניתן לזהות את אותם נוגדנים כעדות לזיהום בסטרונגילואידיס[1].

צילום מיקרוסקופי של תולעת סטרונגילואידיס, בדיקת נוגדנים סטרונגילואידים
צילום: shutterstock | Jarun Ontakrai

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת סטרונגילואידוזיס[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

סטרונגילואידוזיס – מחלה טפילית מדבקת, המשפיעה בעיקר על מוחלשי חיסון. נמצאים.ות בסיכון מוגבר מי ששייכ.ת לאחת מקבוצות האוכלוסיה הבאות[3]:
 
  • מטופלים.ות בסטרואידים לאסתמה או למחלת ריאות חסימתית כרונית, זאבת, שיגדון (גאוט) ומחלות נוספות.
  • מי שאובחנ.ה עם הנגיף HTLV-1.
  • מי שאובחנ.ה עם סרטני דם כגון לוקמיה או לימפומה.
  • מטופלים.ות לאחר השתלת איברים.

באוכלוסייה הבריאה ובצעירים, המחלה לרוב אסימפטומטית. באלו המפתחים.ות תסמינים, הביטוי הקליני לרוב תואם את השלב במחלה לפי המערכת המעורבת[1]:
 
  • בשלב הראשון ומיד לאחר ההדבקה, תופיע פריחת עורית מפותלת אדמומית באזור בו חדרו התולעים (לרוב בכפות הרגליים).
  • לאחר מכן, מספר ימים לאחר ההדבקה יופיעו תסמינים נשימתיים, בעיקר שיעול.
  • כשבועיים לאחר מכן, הופעת תסמיני מערכת העיכול כגון נפיחות, צרבות, עצירות או שלשולים וירידה בתיאבון.
 

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים למחלה, במיוחד במי שטייל.ה לאזורים בסיכון גבוה ובמוחלשי חיסון. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4] [5].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי[6].

פענוח תוצאות

[2]
תוצאה שלילית
מעידה על היעדר נוגדני IgG נגד סטרונגילואידס בדם, ממצא התומך בשלילת האבחנה של זיהום על ידי הטפיל.

תוצאה חיובית
מעידה על הימצאות נוגדנים נגד סטרונגילואידס ותומכת באבחנה של חשיפה או זיהום על ידי הטפיל.
תיתכן תוצאה חיובית-כוזבת, שכן זיהומים פרזיטיים נוספים כגון טריכינלה, טניה ואקינוקוקוס עלולים לגרום להתפתחות נוגדנים דומים וכך להפחית מאמינות הבדיקה.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר משה נדלר
ד"ר משה נדלר גסטרואנטרולוגיה
ד"ר רוני רוזן
ד"ר רוני רוזן גסטרואנטרולוגיה
ד"ר דוד חובל
ד"ר דוד חובל גסטרואנטרולוגיה
מומחה לגסטרואנטרולוגיה ולרפואה פנימית, מנהל מחלקה פנימית ה׳ בבית החולים וולפסון

שאלות מתוך פורום מרפאת מטיילים רמב"ם

בניהולו של ד"ר עמי נויברגר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו