הפטיטיס B (Hepatitis B virus – HBV) הוא נגיף ממשפחת נגיפי הפאדנה בעל DNA דו-גדילי חלקי הגורם למחלת כבד דלקתית בשם צהבת B. מחלה זו מהווה כיום סוגיה בריאותית עולמית בשל תפוצתה הרחבה, הדורשת צעדים מניעתיים כגון בדיקות באוכלוסייה וחיסונים. הדרך העיקרית בה מועבר הנגיף מאדם לאדם היא באמצעות העור והריריות, בחשיפה לנוזלי גוף מזוהמים כגון דם ומוצרי דם שונים. מגע מיני לא מוגן הוא דרך נוספת להעברת הנגיף, ובמקרים נדירים יותר גם מאם לעובר במהלך ההיריון. לאחר ההדבקה, הנגיף מגיע לזרם הדם ולכבד, שם מתרחשת הדבקה ופגיעה בתאי הכבד, בעיקר בשל תגובת מערכת החיסון. בבדיקה זו ניתן לזהות את נוגדני הAnti-HBc- המיוצרים כחלק מהתגובה הדלקתית כעדות לחשיפה לנגיף[1].
צילום: Innovative Creation | shutterstock
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת הידבקות בנגיף לאחרונה וזיהום פעיל של הפטיטיס B[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[3] דלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיס B. כ-95% מהנדבקים בעלי מערכת חיסון תקינה יתנקו מהנגיף באופן ספונטני, בעוד שהשאר יכולים לחוות זיהום חריף או כרוני (סימפטומטי או אסימפטומטי). בין התסמינים הנפוצים בהפטיטיס B נכללים:
במקרים של הפטיטיס B כרונית, קיים סיכון מוגבר לשחמת ולהצטלקות הכבד, כמו גם להתפתחות של סרטן הכבד מסוג קרצינומה הפטו-צלולרית.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים למחלת כבד נגיפית. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. תוצאות יגיעו תוך ימים בודדים2[5].
[4] תוצאה שלילית מעידה על היעדר נוגדני IgM נגד אנטיגן הליבה של הנגיף (anti-HBc), תוצאה התומכת בשלילת זיהום בהפטיטיס B. אם קיימת עדות להידבקות בנגיף בעבר, משמעות בדיקה כזאת היא שהחולה נמצא/ת בשלב הכרוני של המחלה וכי ההדבקה קרתה לפחות כ-6 חודשים מוקדם יותר.
על מנת לקבל תמונה מלאה ומדויקת באשר למחלה יש לבצע בדיקות נוספות להפטיטיס B כגון בדיקות לHBs Ag- ולנוגדן anti-HBs.
תוצאה חיובית מעידה כי נמצאו נוגדני IgM נגד אנטיגן הליבה, מה שתומך בזיהום חריף ופעיל שהתרחש לאחרונה.
שלום ד"ר בעקבות כאבי בטן והקאות תכופות הופניתי לבדיקת דם לצליאק, שם יצא כי יש לי מחסור בIGA (11.1, הטווח הוא 65-421), וכמו כן מחסור בברזל ומחסור בחומצה פולית. בדיקת הTIGA יצאה שלילית (קטן מ3 U/ml) אך להבנתי היא לא אמינה בגלל החוסר בנוגדן. בעקבות כך ביצעתי בדיקת DGP igG/igA, שם התוצאה שהתקבלה היא 10, כאשר הטווח הוא 0-6.9. נכון לעכשיו ביצעתי השבוע בדיקת גסטרו, רופא הגסטרו שביצע את הבדיקה רשם שלא ראה פגיעה בסיסי המעי. כרגע מחכה רק לתוצאות הביופסיה. רציתי לדעת מה הסבירות לכך שזה אכן צליאק והאם יש בדיקות דם נוספות שאני יכולה לעשות שלא מבוססות על הIGA. תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
המשך
נועה12/03/2024 | 09:58
תודה על התשובה. אשמח להבין אם לדעתך התוצאות של הבדיקת דם מראות על צליאק, ואם קיימות עוד בדיקות דם שאפשר לעשות שלא מתבססות על iga. תודה!
שלום ד"ר קרטר ישנן תקופות שבהן מיד אחרי התרוקנות בבוקר אני מרגיש חולשה קיצונית שממשיכה איתי שעות, עד תחושה של כמעט עלפון. סימנים נוספים כוללים רעידות בידיים וברגליים, תחושה שהבטן "ריקה", וכאב עמוק וממוקד במרכז הבטן (לפעמים מרגיש כמעט בגב). האם יש משהו שניתן לעשות כדי להקל עד שאוכל לבצע בירור כראוי?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
כמו כל הרופאים, לא מכירים את הבעיה ונותנים עצה
שיפי09/07/2024 | 16:18
סובלת מבעיה דומה. אף רופא לא מכיר או מבין את התופעה. נותנים משלשלים למרות שזאת לא בעיה של עצירות או קושי ביציאות אלא תגובה לאחר יציאות. אולי קשור לבעיה נוירולטגית ועצב הואגוס, אבל רוב הנוירולוגים גם לא מבינים בזה וכך המון אוכלוסיה סובלים ומתקשה לתפקד ללא כל עזרה והבנה של אף אחד.
פרופסור נכבד, בן 66. נמצאתי רגיש למשפחת הפנצילינים. טופלתי ב 3 סבבים בחיידק ההליקובקטר, ושלושת הסבבים נכשלו. עדיין חיובי וסימפטומטי. מה הרפואה מציעה במצב כזה? חן חן
התבקשתי לתת בדיקת צואה כדי לוודא הכחדת חיידק הליקובקטר לאחר טיפול. בשעה 9:00 בבוקר לערך נתתי צואה, בשעה 10:00 הגעתי לאחות, שסירבה לקבלה כי הגעתי לאחר איסוף הבדיקות למעבדה. חזרתי הביתה, שמתי את הבדיקה בחדר מקורר עם מזגן ולמחרת ב-6:00 בבוקר מסרתי אותה. רציתי לוודא שמבחינת זמנים זה תקין, והבדיקה לא התקלקלה בינתיים, ככה שהתוצאה שקיבלתי נכונה ומדוייקת. הסיבה שעשיתי זאת היא כי אין לי אפשרות לשלוט על מתן הצואה, ולרוב זה יקרה בשעות שלא מקבלים בהן בדיקות ויהיה עליי להמתין קרוב ליממה עד למסירתה
שלום בשל קלפרוטקטין גבוה (מעל 400) אני נדרש לעבור בירור של המעי הדק. אין לי תסמינים אופיניים לibd, רק כאבי בטן. איזו בדיקה עדיפה- ct/mra או קפסולה של המעי הדק? מה יתן תמונה יותר אמינה?