בדיקת דימות שק האשכים ותכולותיו (Testis US)

שיטות הדימות המנוצלות לשם בירור ואבחון של מחלות שק האשכים הן:
1. בדיקת על-שמע - Ultrasound (US): זו השיטה היעילה ביותר להדגמת שק האשכים. הבדיקה ללא קרינה מייננת, זמינה, קלה לביצוע ואינה גורמת אי-נוחות לנבדק אלא במידה מועטה ביותר;
2. טומוגרפיה מחשבית (CT): אינה מתאימה לבירור ולבדיקת שק האשכים בשל קרינה מייננת גבוהה, ואינה מדגימה את רקמת האשך ברמת החדות של US;
3. סריקה רדיואקטיבית (מיפוי גרעיני): מסתייעים בה בעיקר להערכה של אספקת הדם לאשך כאשר יש חשש לחוסר באספקת דם לאשך, עקב תסביב (Torsion) של חבל הזרע;
4. תהודה מגנטית (MRI): בדיקה יקרה ולא תמיד זמינה. לא הוכחה יעילותה מעבר לזו של בדיקת על-שמע. נעזרים בה בשכיחות נמוכה;
5. צינתור כלי דם של האשך: שיטה חודרנית, מבוססת על הדגמת כלי דם המספקים ומנקזים את השק, תוך כדי הכנסת חומר ניגוד. בדיקה זו יעילה באיתור אשך תמיר.

מחלות שק האשכים, תסמינים ואבחון על-שמע (US):
המחלות אשר ניתנות לאבחון על ידי על-שמע מסתמנות בשני אופנים:
1. תסמינים חדים: כגון תסביב (Torsion) של חבל הזרע. במקרה זה בבדיקת Doppler US יימצא שאספקת הדם לאשך אינה מספקת. דלקת חדה של האשך או של יותרת האשך אף היא מתבטאת בתסמינים חדים. במקרה זה ממצאי בדיקת על-שמע יצביעו על זרימת דם מוגברת.
2. מחלות בלתי חדות של שק האשכים: הצטברות נוזלים בתוך השק (Hydrocele), ורידים נפוחים (Varicocele) סביב האשך אשר יכולים לגרום לעקרות. שימת לב מיוחדת יש לייחס לבליטות או לגושים נימושים. לבדיקת על-שמע יש תפקיד מכריע בסיווג הגושים, שכן גושים באשך (Testicular) הם בדרך כלל ממאירים ויש לכרות אותם בהקדם, בעוד שלגושים חוץ-אשכיים (Extratesticular) משמעות פחותה, והם מחייבים גישה שמרנית בלבד.

פרופ' יחיאל ברקי