מחלת שריטת החתול היא מחלה חיידקית המועברת לבני אדם בעיקר על ידי שריטות ונשיכות חתולים ונגרמת מהחיידק ברטונלה הנזלה (Bartonella henselae). על מנת להילחם במחלה ולרכוש זיכרון חיסוני לאורך זמן, הגוף מייצר נוגדנים נגד אותם חיידקים. בדיקת נוגדנים למחלת שריטת החתול (Cat Scratch Disease) נועדה לזהות ולכמת נוגדנים מסוג IgG ו-IgM, בתור עדות להידבקות במחלה[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לאבחן מחלה פעילה או הידבקות במחלת שריטת החתול בעבר. ניתן גם לאבחן מחלה הנגרמת בשל חיידק ברטונלה ממין קווינטנה (Bartonella quintana)[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מחלת שריטת החתול – המחלה מופיעה כ-3 עד 14 ימים לאחר הידבקות, והיא נראית כאודם ונגעי עור מורמים - פפולות ופוסטולות באזור הנשיכה[2]. לעתים מופיעים גם תסמינים מערכתיים כגון חום, כאב ראש, חוסר תאבון ותשישות. לאחר מכןעשויה להופיע נפיחות בבלוטות לימפה המנקזות את אזור הנשיכה (לדוגמה – נשיכה בכף היד עלולה לגרום לבלוטות לימפה נפוחות בבית השחי). במקרים חמורים ומתקדמים יותר, המחלה עלולה להתפשט לזרם הדם ולערב איברים נוספים כגון הכבד והטחול, ואף לגרום לדלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס)[1].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה כאשר יש חשש לסביר להידבקות במחלה – הופעת תסמינים לאחר נשיכת חתול, במגע של חתול עם פצע פתוח, ובמיוחד במצבים של חיסון ירוד כגון איידס, דיכוי חיסוני או לאחר השתלה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].