בדיקת הנוגדנים לבלוטת התריס נועדה לזהות נוגדנים משלושה סוגים בדם: TPOAb, TgAb, TRAb. נוגדנים אלו מיוצרים על ידי מערכת החיסון ומכוונים נגד חלבונים שונים בבלוטת התריס. הימצאות של אחד או יותר מנוגדנים אלו בדם יכולה להעיד על מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, בה מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה ועלולה לפגוע בתפקודה התקין[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
הימצאות נוגדנים אלו בדם יכולה לגרום לייצור מוגבר או מופחת של הורמון בלוטת התריס, שבתורו עלול לגרום להופעה של תסמינים. בהופעת תסמינים אלו יומלץ לבדוק האם מקורם במחלה של בלוטת התריס[1].
מחלת האשימוטו (Hashimoto Thyroiditis) - מחלה אוטואימונית הגורמת להרס של רקמת בלוטת הערמונית ומהווה את הגורם העיקרי לתת-פעילות של בלוטת התריס במדינות מפותחות[1].
מחלת גרייבס (Grave’s Disease) – מחלה אוטואימונית הגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס. במחלה זו מערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד קולטנים הנמצאים על תאי הבלוטה, מה שמגרה אותם ומגביר את פעילותם. המחלה מהווה את הגורם העיקרי לפעילות יתר של בלוטת התריס[1].
אוכלוסיות בסיכון
הבדיקה מומלצת לביצוע רק כאשר קיים חשד לפגיעה בבלוטת התריס ובהוראת הרופא.ה המטפל.ת. קבוצות נוספת שעשוית להזדקק לבדיקה לצרכי ניטור היא מטופלי סרטן בלוטת התריס שטופלו בעבר, ונשים בהריון[2]. לא קיימים איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה.