בדיקת ברונכוסקופיה (Bronchoscopy)

תשובה: לא תיארת אם פנית בעבר לרופא ריאות ואם נעשתה אבחנה של המחלה שלך. התמונה שאתה מתאר מאד מתאימה למחלה שנקראת ברונכיאקטזיס. ברונכיאקטזיס היא מחלה דלקתית של הסימפונות (דרכי האוויר) בה קיימת דלקת כרונית והרס איטי של הסימפונות. אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא שיעול כרוני יצרני (רטוב, שמייצר ליחה), עם ליחה בכמות גדולה ביותר, מוגלתית, בצבע צהוב-ירוק, לעיתים עם דם. החולים במחלה סובלים משיעול יצרני (פרודוקטיבי) מוגלתי במשך כל השנה, אך מדי פעם סובלים מהחמרות המתבטאות בכמות ליחה גדולה מהרגיל, בצבע צהוב-ירוק יותר, והופעת חום ולעיתים גם קוצר נשימה. הסיבה להופעת המחלה היא ברוב המקרים דלקות ריאה חוזרות בילדות, גופים זרים שנכנסו לריאות, חסר חיסוני (מצבים שבהם המערכת החיסונית פגועה באופן משמעותי), ציסטיק פיברוזיס, מחלות גנטיות אחרות ועוד. בחלק מהמקרים לא מוצאים את הגורם למחלה, אך מאבחנים אותה לפי הסימפטומים של המטופל. ולפי המראה בבדיקות הדמיה של בית החזה (צילום חזה ובעיקר CT של החזה). בבדיקת CT של החזה ניתן לראות את הסימפונות המעובים והדלקתיים, את ההרס של רקמת הריאה, ולעיתים את ההפרשות המוגלתיות המרובות. הטיפול בסובלים מברונכיאקטזיס הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה בזמן החמרה. החולים הללו אכן נוטלים כמויות אנטיביוטיקה מאד גדולות במשך חייהם. כאשר ההחמרות תדירות מאד, מציעים לחולים הללו טיפול באנטיביוטיקה מניעתית. בנוסף, יש לחסן את כל המטופלים הללו נגד שפעת ודלקת ריאות. במקרים שבהם יש גם קוצר נשימה, ובבדיקת תפקודי ריאות רואים גם היצרות של הסימפונות, ניתן להוסיף לטיפול גם משאף המכיל מרחיב סימפונות עם או בלי סטרואידים להפחתת התהליך הדלקתי. במקרים מסויימים ניתן לראות ב- CT שהמחלה מערבת אונה אחת בלבד של אחת הריאות. במקרים אלה, שבהם החולה סובל מהחמרות רבות וקיצוניות, אפשר לכרות את האונה המעורבת. יש לציין כי במקרים רבים המחלה מערבת יותר מאונה אחת, ולעיתים את שתי הריאות, ובאלה הטיפול ניתוחי אינו מתאים. אם אתה סובל מברונכיאקטזיס, עליך להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט לפי כל הנתונים מהו הטיפול המתאים לך בדיוק. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: בדיקת ה- CT שעברת התמקדה בבטן ובאגן. לא ציינת מדוע נשלחת לביצוע הבדיקה. האם בשל עצירות וירידה במשקל? ברצוני להתייחס לכמה נקודות: קשריות ריאתיות - מדובר לרוב בקשריות לימפה מוגדלות מעט. הגדלה של קשרית לימפה עשויה להתרחש על רקע תהליך הגורם לתגובה דלקתית (למשל זיהום), או על רקע תהליך הפולש לתוך הקשרית ומגדיל אותה (למשל גידול). מאחר שהבדיקה שעברת לא כיסתה את כל שטח הריאות, קשה להתרשם ממצבן. יש לציין כי עישון, גם כשלא שואפים את העשן לריאות, הוא גורם סיכון ראשון במעלה לגידולי ריאה. מומלץ מאד להפסיק לעשן, וניתן לפנות לרופא המשפחה בעניין. לימפאדנופתיה קלה ברטרופריטונאום - מדובר בהגדלה של קשריות הלימפה בחלק האחורי של הבטן. גם במקרה זה ההגדלה עשויה להיות על רקע תהליך זיהומי או על רקע גידול. לא ניתן לקבוע זאת בהתבסס על תוצאות ה- CT. המנגיומות קטנות בכבד ובחוליה L3 - אלה ממצאים חסרי משמעות. הבדיקה שעברת אינה מספקת די נתונים כדי לקבוע אבחנה, אולם בהחלט מתבקש המשך בירור לאור הסיפור של עצירות, ירידה במשקל ועישון. מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה. פנה לרופא המשפחה בהקדם להשלמת הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: הממצאים שאתה מתאר יכולים להתאים למחלה וירלית, דהיינו לווירוס שגורם לדלקת של הסימפונות. הטיפול באזניל (אנטיביוטיקה) בדרך כלל מועיל במקרים שבהם מעורבים חיידקים. העובדה שהוא לא עזר יכולה לכוון לכך שמדובר בתהליך ויראלי, ובמקרה כזה, זמן הוא הדבר היחיד (יחד עם המערכת החיסונית שלך) שיעזור לריפוי. כאשר הסימפטומים והחום לא חולפים לאחר כמה ימים נוספים יש מקום לביצוע צילום חזה חוזר, כי לעיתים בצילום הראשון לא רואים את דלקת הריאות ובצילום השני כן. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: שיעול שנמשך מעבר לשלושה שבועות נכנס להגדרה של שיעול כרוני. הסיבות האפשריות לשיעול זה הן רבות, ולעיתים גורמות לכך מספר סיבות יחד. במעל ל 90% מהסובלים משיעול הגורם הוא אחד מארבעה - דלקת כרונית של הסימפונות, אסתמה, זליגת הפרשות מהאף ומהסינוסים לגרון בשכיבה פרקדן (תופעה הקרויה post nasal drip) וריפלוקס ושטי, שהוא מצב בו שוער הקיבה אינו סגור דיו ותוכן קיבה עובר מהקיבה לושט וכלפי מעלה ויוצר גירוי המפעיל את מנגנון השיעול. סיבות נוספות עשויות להיות מצב לאחר זיהום ו/או בדרכי הנשימה דלקת ריאות בו באנשים מסוימים יש תגובתיות יתר של הסימפונות למשך מספר חודשים הנזקקת לטיפול במשאפים בדומה לאסתמה, רגישות למזהמים סביבתיים שונים, מחלות ריאה מסוימות ועוד. אם אין ממצא מכוון בבדיקה למקור השיעול, הרופא המטפל מבצע ברור מקיף האמור לכלול - 1. ניסיון טיפול במשאפי אף ותרופות אנטיהיסטמיניות, במחשבה על דלקת כרונית בסינוסים. במידת הצורך ביצוע צילום ו/או CT למערות הפנים וטיפול אנטיביוטי. 2. ביצוע בדיקת ספירומטריה, בדיקה המודדת את אורך הנשיפה שעוזרת לאבחן אסתמה, או בדיקת תפקודי ריאות שלמה, עם ניסיון בטיפול במשאפים ובכדורי סטרואידים במקרה הצורך. 3. בירור ריאתי הכולל בדיקה, צילום או CT, במידת הצורך - ברונכוסקופיה. 4. מתן כדורים סותרי חומצה במחשבה על ריפלוקס. רופא הגסטרו יוכל לעזור לך באבחנה האם יש גורם קיבתי לשיעול, ובוודאי יתן לך לנסות תרופות סותרות חומצה לתקופת ניסיון באם יחשוד בבעיה. הבירור והטיפול בשיעול כרוני עשוי להיות מתסכל, אך אל ייאוש.

תשובה: ברונכוסקופיה היא פעולה בה מחדירים לנתיבי האוויר צינור אופטי ארוך, דק וגמיש דרך הפה או האף. כך ניתן לצפות ישירות במבנה הפנימי של דרכי האוויר, להחדיר תמיסת מלח סטרילית אל תוך דרכי האוויר כדי ליטול דגימת תאים או חיידקים, ואף ליטול דגימה קטנה של רקמה מדפנות דרכי האוויר או הריאות (ביופסיה) לבדיקה פתולוגית או מיקרוביולוגית. משך הבדיקה 40-20 דקות, ולאחר הבדיקה יש להמתין כשעה עד שעתיים עד להתאוששות מוחלטת מחומר ההרגעה. יש לצום 12-6 שעות לפני הבדיקה. הבדיקה אינה נעשית בהרדמה כללית, אלא תחת טשטוש, ולרוב המטופלים כלל לא זוכרים את הבדיקה. לאחר הבדיקה נחוצות כמה שעות כדי להתאושש, כך שאם את מגיעה במכונית, מומלץ להביא מלווה שינהג בדרך חזרה. ייתכן שלפני הבדיקה תצטרכי לעבור בדיקות דם וצילום חזה. עוד מידע תמצאי כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=45

תשובה: חשיפה לאבק המכיל סיבי אסבסט מסוכנת מאוד לבריאות. שאיפה של סיבי אסבסט לריאות עלולה לגרום למחלות קשות מאוד. אין טיפול ספציפי לחשיפה חד-פעמית לאסבסט. הסכנה גדלה כאשר מדובר בחשיפה ממושכת וללא אמצעי הגנה. אם אתה סובל מקוצר נשימה או משיעול, אמליץ לך לפנות לבדיקת רופא. בבררכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: ניתוח לכריתת שקדים נעשה במרבית המקרים באנשים אשר סובלים מדלקות גרון חוזרות ונשנות המצריכות טיפולים אנטיביוטיים ממושכים. בחלק מהמקרים המטופלים סובלים מסיבוכים של דלקת שקדים כגון מורסה (אבצס) פריטונסילרית, שהיא גוש של תהליך זיהומי דלקתי בסמוך לשקד, המצריך ניקוז על ידי ניתוח קטן. סיבה נוספת ופחות שכיחה לכריתת שקדים, היא שהשקדים מוגדלים וגורמים להיצרות של דרכי האוויר העליונות, דהיינו באזור הלוע. ברוב המקרים הללו החולה סובל מנחירות ומהפסקות נשימה בשינה. המצב יותר שכיח באנשים שמנים, ואבחנת הפסקות נשימה בשינה נעשית במעבדת שינה, בבדיקה הנקראת פוליסומנוגרפיה. ההחלטה על ניתוח נעשית לפי תדירות הזיהומים ולפי מציאותן או אי-מציאותן של הפסקות נשימה בשינה הנובעות מחסימת דרכי האוויר. זהו ניתוח שכיח והוא נחשב לניתוח עם מעט סיבוכים, אולם בכל ניתוח יכולים להיווצר סיבוכי הרדמה וסיבוכים כגון זיהומים ודימומים. גם אין לשכוח שניתוח אינו מעלים לחלוטין את האפשרות לזיהומים בלוע: גם אנשים שעברו ניתוח לכריתת שקדים יכולים לסבול מדלקת גרון, אולם במרבית המקרים זה קורה לעתים רחוקות יותר מאשר לפני הניתוח. לא ניתן לענות על שאלתך אם כדאי או לא כדאי לעבור את הניתוח הואיל וזו החלטה שצריכה להיעשות על ידיך יחד עם משפחתך ועם הרופא המטפל. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: מדובר באי ספיקה של שוער הקיבה. הבעיה שכיחה מאוד בתינוקות. הבעיה כמעט תמיד משתפרת מעצמה עם הזמן כאשר הילד מתחיל ללכת סביב גיל שנה. הטיפול הוא תחילה באמצעים פשוטים ויעילים הכוללים: 1. הקפדה על תנוחת התינוק לאחר ובזמן ההאכלה, לדוגמה לא להשכיב לאחר האכלה 2. מתן מספר ארוחות קטנות ביום במקום מספר קטן יותר של ארוחות גדולות. 3. הסמכת כלכלה בקורנפלור. אם אין די בנ"ל, ניתן גם לתת תרופות המזרזות את פינוי המזון מהקיבה. כל רופא ילדים ובייחוד המומחה לגסטרואנטרולוגיה ילדים יוכל לעזור.

תשובה: שינויים בטעם יכולים להיגרם ממספר סיבות: 1. זיהומים - חיידקיים או פטרייתיים בפה או בלוע, צינון. 2. צרבת 3. כוויה בלשון 4. חשיפה לכימיקלים, מתכות שונות וחומרי הדברה. 5. תרופות, ביניהן תרופות ללחץ דם, סוגים שונים של אנטיביוטיקה, תרופות להורדת רמת הכולסטרול. 6. חבלת ראש. 7. הקרנות. 8. בדיקות כמו ברונכוסקופיה, או ניתוחים כמו כריתת שקדים.

תשובה: להלן הסיבות לדלקות ריאה חוזרות בילדים בגילאים מעל גיל שנה לפי סדר שכיחותן: אסתמה גוף זר ציסטיק פיברוזיס דלקות ריאה קודמות שלא טופלו כראוי סיבוכים של דלקות ריאה קודמות: ברונכוייקטזיות, פנאומטוסלה, ברונכיוליטיס אובליטרנס שחפת מחלות של כשל מערכת החיסון כמו איידס, או מחלות גנטיות אחרות ונדירות שפוגעות ביכולת הגוף להילחם בזיהומים מחלות ממאירות מחלות קולגן ומחלות אחרות של רקמת חיבור Primary ciliary dyskinesia – מחלה נדירה שפוגעת בחלל דרכי הנשימה בירור לגבי דלקות ריאה חוזרות, עדיף שיעשה על ידי הרופא המטפל או על ידי רופא ילדים מומחה למחלות ריאה. הבירור בהחלט יכול לכלול בדיקות לציסטיק פיברוזיס (תבחין זיעה), מבחני תפקודי ריאה, בדיקות דם, ברונכוסקופיה, בדיקות גנטיות ועוד. ההחלטה על הבירור בעניין דלקות ריאה חוזרות ועל היקף הבירור, מומלץ שתיעשה על ידי הרופא המטפל. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד