ADH

שלום לך, טרם התייחסותי. מה הסיבה שבעטיה הוחלט על ביופסיה? האם מדובר היה בגוש? כיצד הוגדרה רמת החשד בבדיקות עזר? האם הגוש משיש? ככלל, ADH משמעותו שינוי טב היכול לרמוז על הימצאות של מחלה גידולית בסמיכות לו. אני מעריך כי כאשר מדובר במוקד בודד קיימת התלבטות לגבי הצורך בניתוח. מטרת הניתוח הינה להסיר את הנגע עם רקמת שד מסביבו כדי לשלול על הסף הימצאות של מחלה גידולית שלא תמיד ניתנת לאיבחון גם לא בבדיקת MRI . מכאן ההתלבטות המובנת של הרופא. יש אלה שעוקבים ויש אלה שמסירים. היום, הנטייה היא להיות "תוקפני" ולהסיר מקטע שדי עם הנגע, בד"כ לא נרחב. שיתוף פעולה בין הכירורג והרדיולוג מאפשר קבלת החלטה. המשמעות מבחינה אסטטית בד"כ מיזערית, לכירורג פלסטי אין תפקיד מהותי. חוות דעת מרופא אונקולוג אינה רצויה.

ראשית, תודה על התשובה, שכבר לימדה אותי הרבה. הסיבה לביופסיית המחט היתה גוש כואב שהרגשתי במישוש ושכירורג שד הרגיש גם כן. עשיתי בדיקת ממוגרפיה (שלא ממש ניתן היה לראות בה משהו כי מסתבר שיש לי שד בסמיכות גבוהה), ואולטרסאונד - באולטרסאונד זיהו באיזור המישושי מספר ציסטות בלתי צלולות בקוטר עד 1 ס"מ. לכן, עשו FNA לציסטה, שבו לא נמצאו ממצאים ממאירים (אם כי מצאו קבוצה גדולה מורחבת ולא שמורה של תאים אפיטליאליים), וכן טרוקט מהאזור הנמוש, שבו נמצא מוקד ה-ADH. כיוון שהבלוטות בבית השחי נראו קצת מוגדלות אך שמורות, למרות שבהתחלה רצו לקחת גם מהן ביופסיה בסוף "ויתרו לי" ורק המליצו מעקב סונוגרפי עוד 4 חודשים. האם לדעתך במצב כזה כדאי לנתח? הכירורג שלי גם זרק משהו על טמוקסיפן - אני רוצה להכנס להריון בשנה הקרובה, האם זה יכול להפריע? שוב תודה על המידע, עוזר מאד לקבל הסבר הגיוני וסבלני בעת כזאת של בלבול.

רק רוצה להוסיף - לא בטוחה לגבי הגדרת רמת החשד בבדיקות העזר - בסיכום האולטרסאונד נאמר רק: ציסטות באיזור המישושי בחלקן לא צלולות ללא גוש מוגדר. שוב תודה.

שלום לך, התיאור של בדיקת האולטראסאונד הוא תקין. מכאן שלא ברור לי מה הסיבה שבעטיה נעשתה ביופסית מחט? עצם הימצאות ה- ADH היא המנחה את הצורך בהחלטה לנתח. דעי, כי לצורך ניתוח על הרופא הכירורג לדעת היכן הממצא האמור (באם אינו משיש). לכן טרם הניתוח נדרש סימון של ה"איזור" שתוכנן להסירו. בברכה,

שלום לך, קראתי שוב את שאלתך. תתעלמי במידה מתשובתי הקודמת. הנטייה שלי להמליץ לך( בידיעה כי מוגדרת "מטרה" ) לעבור ניתוח. טיפול בטמוקסיפן כטיפול מניעתי במקרים אלה הינו נושא שבויכוח. העדויות על יעילות הטיפול אינן "מוצקות". להבנתי, רוב העוסקים בכך לא ימליצו על טיפול מניעתי מסוג זה. מאידך נדרש מעקב. בברכה,