פורום סרטן השד - עמוד 247

מירי שלום היאזרי בסבלנות, מדובר בתופעה שכיחה יום טוב

מירי שלום אין מניעה לעשות כל דבר שתחפצי מנסיוני כל מה שמתאפשר מותר בברכת החלמה

ורד שלום, תשובת הביופסיה היא תקינה. לא נותר אלא להתמיד בבדיקות השגרה. בברכה,

קלרה שלום, לעניות דעתי מדובר באותה תרופה בה החומר הפעיל הוא לטרזול במינון של 2.5. מ"ג. בברכה,

נטע לי שלום, מומלץ לפנות לרופא \ת המשפחה. ממנו נדרש לשאול שאלות מכוונות, לבצע בדיקה גופנית ולהסתייע בבדיקות עזר לפי שיקול דעת. במידה ומוגדרת סיבה לתופעה מוצע טיפול ייעודי . לעיתים מדובר בבלוטות לימפה תגובתיות כתופעה שאינה מסוכנת ואינה מצריכה טיפול ייחודי. בברכה,

אין תגובה.

דפ שלום, מדובר קרוב לודאי בתופעה שכיחה משנית לטיפול בטמוקסיפן. קיים שגשוג של רירית הרחםובעטיו דימום. ניתן ורצוי לחכות לבדיקה אצל רופא\ת נשים. לעיתים לאור הממצאים בבדיקה ובאולטראסאונד מוצעת גרידה. לא מסוכן, הסירי דאגה, בברכה,

יעל שלום, ראי נא את תשובתי. לא מדובר בתופעה שגרתית. אל תהססי לפנות אלי באם יוותרו שאלות ללא מענה. בברכה,

יעל שלום, מדובר בשתי מחלות שונות. 1. לענין הגידול במעי הגס. אובחן חשד ל- GIST. מדובר בגידול של רקמה רכה העלול לפגוע בכל איבר במערכת העיכול. היארעותו במעי הגס נמוכה. מדובר בסוג של סרקומה - גידול רקמה רכה שתוקפנותה וממאירותה ניתנת להערכה לפני הניתוח או לאחר הניתוח. הגידול לצורותיו השונות עלול לשלוח גרורות לחלל הבטן ולכבד בעיקר. להבנתי בדיקת ה- CT של הבטן פורשה תקינה. הטיפול הנדרש הוא ניתוח להסרת מקטע המעי הגס עם הגידול. רק לאחר איפיונו הסופי ניתן להדרש לגבי הצורך בטיפול משלים. 2. שאת פולשנית מהסוג הלובולורי של השד עלולה לשלוח גרורות לבלוטות לימפה ולאיברים מרוחקים. כיצד אובחן עירוב של המחלה בבלוטות הלימפה? במידה והמחלה "מוגבלת" לשד ולבית השחי ניתן להציע ניתוח, סוג הניתוח יקבע ע"י הרופא הכירורג המטפל. לעיתים, הרופא האונקולוג מציע טיפול כימי טרם הניתוח כאשר ישנו עירוב"נרחב" של בלוטות לימפה בבית השחי. נדרש לפתור את סוגיית ה"גרורות בעצמות" שנחשדו בבדיקת CT ולא נראו במיפוי עצמות. לדידי בדיקת מיפוי עצמות היא יעודית יותר ויתכן ולאחר דיון יוחלט כי אין תימוכין לגרורות בעצם. בהנחה שמדובר במחלה מקומית\איזורית נתיחה. אזי, מומלץ ניתוח גם למחלה זו. בברכה,

דרורה שלום, בדיקות הדם הם של סמנים שאתיים. רמתם בדם היא בגדר הנורמה. חשיבותם הקלינית היא מועטה. בברכה,