אולטרסאונד שד היא בדיקת הדמיה המתבצעת תוך שימוש בגלי על קול ומטרתה היא לבחון את רקמת השד ולאתר בעיות בחלקי השד השונים. לצד זאת, הבדיקה מאפשרת לבחון את זרימת הדם לאזורים שונים בשד.
במקרים רבים, כירורג שד יפנה לביצוע הבדיקה והיא נועדה כדי לעקוב אחר גושים חשודים בשד ולזהות התפתחות של גידול ממאיר בשד בשלבים מוקדמים. לרוב, הרופא/ה המטפל/ת ימליץ על הבדיקה אם אותרו שינויים בשד בבדיקת ממוגרפיה או כאשר זוהו שינויים בבדיקת שד ידנית שלא אותרו בבדיקת הממוגרפיה. [1]
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם. למרות שהוא יכול להתפתח גם בגברים, שיעור היארעות המחלה בקרב נשים גבוה הרבה יותר ביחס של 1:100. [2] סרטן השד עלול אמנם להוביל למגוון תסמינים שיהוו אותות אזהרה לקיום המחלה, אולם לרוב הסימן הראשוני שיופיע הוא גוש או שינוי במרקם של רקמת השד. [3] העלייה במודעות למחלה, פיתוח של שיטות אבחון שונות המאפשרות לזהות את הגידול בשלבים מוקדמים, וכן גם פיתוח של טיפולים מותאמים אישית במחלה הממאירה, כל אלה הובילו לעלייה בשיעורי ההישרדות מהמחלה וירידה מתמדת במקרי התמותה. [4]
Serafino Mozzo | Shutterstock
אופן ביצוע הבדיקה
ברוב המקרים, אולטרסאונד שד מתבצע באמצעות מתמר ידני. בשלב הראשון הרופא/ה אשר מבצע/ת את הבדיקה ימרח ג'ל על גבי העור או על גבי המתמר, כדי לאפשר תזוזה חלקה של האחרון על גבי העור. המתמר שולח גלי על קול – גלים בעלי תדר גבוה שאינם נשמעים על ידי האוזן האנושית. אותו גל קול מתפשט סביב ופוגע ברקמות שונות בתוך הגוף, ובבדיקה זו ברקמות השד. ההדר שחוזר על ידי הרקמות מעובד על -ידי מכשיר האולטרסאונד ומומר לתמונה המוצגת על גבי המסך. במהלך הבדיקה ייתכן שתרגישי מעט לחץ כאשר הרופא/ה מזיז את המתמר לחלקים שונים בצד, אולם בדיקה זו אינה צפויה לגרום לכאב.
בשל כך שמידת הדיוק של הבדיקה תלויה במידה לא מבוטלת בבודק/ת, לעיתים תתבצע בדיקת אולטרסאונד אוטומטית לסריקת השד. במהלך הבדיקה, הרופא/ה מניח/ה את המתמר על גבי השד במספר אזורים וכך מתאפשרת סריקה של כל אזורי רקמת השד. מעבר לדיוק גבוה יותר, בדיקת האולטרסאונד האוטומטית מאפשרת גם הצגה של תמונה תלת ממדית המאפשרת לרופא/ה נדבך עומק נוסף של הממצאים.
הכנות לבדיקה
טרם לביצוע הבדיקה תקבלי הסבר מלא על אופן ביצוע ומטרותיה מהרופא/ה המטפל/ת. בשלב זה, חשוב שתוודאי כי יש בידיך את כל המידע הנדרש ותשאלי כל שאלה בנוגע לתהליך ולמטרות הבדיקה.
בדיקת אולטרסאונד שד אינה דורשת צום מאכילה או משתייה. כמו כן, היא אינה מתבצעת תחת הרדמה. ביום ביצוע הבדיקה חשוב שלא להשתמש בתכשירים שונים, כמו קרם לחות, באזור הבדיקה. מומלץ ללבוש בגדים נוחים כדי שתוכלי להסירם בקלות במהלך הבדיקה. לעיתים, ניתן יהיה לבצע את הבדיקה תחת בגדים רפויים. חשוב לציין כי הג'ל המשמש לביצוע הבדיקה לרוב אינו מכתים את הבגדים, אולם מומלץ ללבוש בגדים ישנים מאחר שהוא עלול שלא להיות מוסר לחלוטין בסיום הבדיקה.[1]
אחרי הבדיקה
בדיקת אולטרסאונד שד היא בדיקה בטוחה ולא פולשנית על כן אין כל הגבלה בפעילות או צורך במנוחה בסיום הבדיקה. אם יש צורך בבדיקות נוספות הרופא/ה המטפל/ת ידריך אותך בנוגע לאופן ביצוען וההגבלות הנדרשות לפני ואחרי ביצוע הבדיקה.
אזהרות
סיכון:
סיכונים וסיבוכים
בדיקת אולטרסאונד שד אינה מערבת כל סכנת קרינה ולכן גם נשים בהריון יכולות לבצעה. עם זאת, חשוב לדעת כי גושים קטנים או מוצקים המזוהים לרוב בבדיקת ממוגרפיה יכולים שלא להתגלות במהלך בדיקת האולטרסאונד. עודף משקל וחזה גדול מורידים את מידת הדיוק של בדיקת הדמיה זו.
אם נלקחה דגימה מהאזור החשוד במהלך הבדיקה ישנם סיבוכים שונים הקשורים בפעולת הביופסיה עצמה העלולים להתפתח, בהם נפיחות או קריעה של רקמת השד, דימום או זיהום באתר הביופסיה, שינוי במראה השדיים (תלוי בכמות הרקמה שהוסרה ובאופן שבו רקמת השד מחלימה). חום גבוה, אדמומיות או חום מקומי באזור הביופסיה או הפרשות לא שגרתיות מהאזור בו נלקחה הדגימה, תופעות אלה עלולות לרמז על זיהום ומחייבות פנייה לרופא/ה המטפל/ת.
פענוח תוצאות
כבר במהלך הבדיקה, הרופא/ה בוחן את רקמות השד המופיעות על גבי הצד וכך מספק/ת הערכה ראשונית. לעיתים, הממצאים יישלחו לרדיולוג/ית לפענוח נוסף. אם בדיקת האולטרסאונד אישרה כי התפתח גידול שפיר בשד, לרוב לא יידרשו בדיקות נוספות. עם זאת, אם אותר גוש מוצק החשוד כממאיר או במצבים שבהם תוצאות ההדמיה אינן חד משמעיות, תופני לבדיקות נוספות, לרבות MRI או ביופסיה של הגוש החשוד. אם נדרשות בדיקות נוספות, ייתכן שתבחרי לגשת לרופא/ה נוסף/ת כדי לקבל חוות דעת שנייה על התוצאות. מחקר שבוצע בשנת 2018 על ידי חוקרים ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג שבניו יורק, ארה"ב בחן את תוצאות מעקב האולטרסאונד שבוצע בקרב נשים שפנו לחוות דעת שנייה. בכ-47% מהמקרים שנבדקו, חוות הדעת השנייה סיפקה פענוח אחר של האזורים החשודים מאשר זו שניתנה בחוות הדעת המקורית, בכ-25% מהמקרים נמנע הצורך בביצוע ביופסיה וכ-35% ממקרי סרטן השד שזוהו בקרב הנבדקות בעקבות חוות הדעת הנוספת לא זיהו במעמד חוות הדעת הראשונה. [10]
[9]Devolli-Disha, E., Manxhuka-Kërliu, S., Ymeri, H., & Kutllovci, A. (2009). Comparative accuracy of mammography and ultrasound in women with breast symptoms according to age and breast density. Bosnian journal of basic medical sciences, 9(2), 131–136. https://doi.org/10.17305/bjbms.2009.2832
מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
בניגוד למיתוס הקיים, בקיעת קרום הבתולים ממש תמיד מלווה בדימום, אך יש מקרים שבהם בהחלט מופיע דימום לאחר האקט או במהלכו. עם זאת, לרוב הדימום אינו מסיבי כפי שאת מתארת אותו. האם ייתכן שמדובר במחזור? האם האקט היה כוחני או אלים? במקרים כאלה יכולה להיות פציעה הגורמת לדימום מסיבי יותר. אם הדימום נמשך, ואינו המחזור החודשי, בהחלט יש מקום לפנות לבדיקה אצל רופאת נשים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
בדיקת PET CT מאתרת אתרים של פעילות מטבולית מוגברת, ואלה עשויים להיות בעיקר אזורי דלקת או גידול, אך לממצאים כאלה יכולות להיות גם סיבות אחרות. בבדיקה שפירטת את תוצאותיה נצפתה קליטה בשני אתרים מרכזיים: בדופן בית החזה השמאלי ובעור השד הימני. קליטות אלו יכולות להתאים לתהליך ממאיר, אך גם לדקת או להחלמה מניתוח, אם היה ניתוח באזור. הקליטה בקשריות הלימפה עשויה להעיד על תגובה שלהן לתהליך הראשוני (דלקת, גידול או תהליך אחר) או על הימצאות גרורות בתוכן. כדי לעמוד על טיבן של קליטות אלו יש לקחת פיסת רקמה (ביופסיה) לבדיקה תחת מיקרוסקופ. המלצתי היא לגשת לאונקולוג המטפל לצורך המשך הבירור בהקדם האפשרי. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
שלום. סקירה מכוונת לשלילת תסמונות של צמיחת יתר ( OVERGROUTH SYNDROM : : קבוצה של מספר תסמונות של צמיחת יתר ( תסמונת בקוייט- וידמן , סוטוס ועוד) , אלו הן תסמונות אשר עשויות להופיע , לראשונה בהריון, בטרימסטר השלישי , המשותף להן הן סימני אולטרסאונד מאד מאד אופיינים וטיפוסים (..רשימה ארוכה) , של ממצאים באולטרסאונד אותם נחפש באופן ספציפי , בהנתן העובדה כי בעת מעקב גדילה /הערכת משקל שגרתית , נוצר הרושם כי העובר גדול מאד . למעשה המדובר בסקירה מכוונת שבאה לחפש ממצאים בשיליה ובעובר האופיינים לתסמונות אלו בהצלחה
שלום ד"ר אני בשבוע 16 אחרי סקירה ראשונה, בעקרון בבדיקה הכל היה בסדר למעט ממצא היפראקוגני באגן 7*7 מ"מ. מה משמעות הממצא והאם יש מה לעשות מעבר למעקב רופא?
שלום. ממליץ במקרים אלו לבצע סקירה מכוונת לאפיון הממצא, אופיו ? למה הוא מתאים ? בהתאם לכך - אלו בדיקות נוספות יש לעשות ? בדיקות לכיוון של וירוסים ? האם ממצאים נוספים במקומות נוספים ? ז"א : שבתור התחלה הייתי מבצע כאן סקירת מערכות מכוונת , ובהתאם לאופי הממצא מחליט כיצד/איך להתקדם. בהצלחה
שלום ביצעתי סקירת מערכות מאוחרת בשבוע 23, נאמר שיש רושם ל vsd. האם יכול להתגלות שהכל תקין באקו לב? ומה הזמן המינימלי שיכול להיסגר בו ה vsd? ומה אחוז המקרים שזה נסגר בהיריון? וגם נאמר שיש ספק לממצא היפואקוגני 4 מ״מ בחדר שמאל במוח LT CPC , הרופאה בסוף אמרה שלא הצליחה לראות את ה cpc פעם נוספת ואמרה שאולי ארטיפקט אבל עדיין רשמה את זה בתוצאות. מה ההשלכות של vsd ו cpc על בריאות העובר? האם ממצאים אלה יכולים להיעלם בשבועות יותר מתקדמים? והאם יש סיכון מוגבר לתסמונות מסוימות לאור הממצאים האלה? אציין שבדיקת שקיפות וחלבון תקינה וגם בסקירה מוקדמת הכל היה תקין ולא ראו משהו מאלה אני מאוד לחוצה ובחרדה מאז ביצוע הבדיקה אשמח להסבר תודה
שלום. קשה מאד להתייחס לביטוי "רושם ל VSD " - ז"א : או שיש VSD , או שאין !! ....יתרה על כך : גם כאשר אני אראה VSD בזמן ביצוע הסקירה, חשוב לי מאד גם לאפיין אותו : היכן הוא נמצא ( יכול להיות במקומות שונים לאורך המחיצה , כאשר המשמעות שלהם שונה מאד !) , מה גודלו ? האם יש זרימה דו כיוונית ? האם מתקיימת השפעה המודינמית על הלב בכללותו ?! . כאשר מגיעות מטופלות אלינו למרפאה , בעקבות ממצא שכזה אשר הודגם על ידי בודק קודם , מה שאני נוהג לבצע זה באופן מיידי סקירה מכוונת , לבדוק את הלב בצורה מדוקדקת וקפדנית ( וזה לא קשור לשאלה/להבדלים אפשריים בין בדיקת "אקו לב עובר" או אולטרסאונד של סקירת מערכות , שהרי : גם האקו לב עובר לבסוף מבוצע בעזרת אולטרסאונד ! . אין כאן בעצם שוני משמעותי בהקשר הזה) . מעבר לכך : הדגמת ה CPC כביכול המתוארת בחדר הלטרלי השמאלי במוח - גם היא עצמה מחייבת ביצוע סקירה מכוונת וקפדנית לרקמת המוח . בבדיקה זו אנו בודקים בצורה יסודית את כל רקמת המוח גם בחתכים שאינם ה"חתכים הסטנדרטים" שקבע משרד הבריאות בישראל לצורך ביצוע סקירה, אלא ירידה הרבה יותר לעומקם של פרטים. לפיכך חייבים לעשות סקירה מכוונת - באותו המעמד הן לבחון את המוח , הלב, ולדוק האם יש ממצאים נוספים מעבר. אני לפחות, הייתי ממליץ לבצע הכי מוקדם שמתאפשר לך - ואפילו - ממש כעת . ( מנסיוני לפחות, אומר כי כאשר הודגמו ממצאים בסקירה , עולה השאלה - מה עוד עשוי להופיע, כאשר לעיתיםהעיניים של הבודק היו ממוקדות בממצא שראה , ולעיתים זה עשוי להעיב על היכולת לראות דברים נוספים). ממליץ לך לבצע סקירה מכוונת - ובהקדם הניתן , וזאת ע"מ לוודא שהכל בסדר. בהצלחה.
שלום מה שאני לפחות נוהג לבצע במקרים אלו , זה (קודם כל ולפני כל דבר אחר !!) - "סקירת מערכות מכוונת לאורך העצמות הארוכות" , שבה אני מסתכל על העצמות עצמן , אורכן בעקומות מיוחדות (אשר פותחו לצורך כך ע"י רופאה בשם ד"ר צ'יטי ), שבאות לבחון מה מידת הפער מהמצופה והאם זה בטווח התקין או פתולוגי, אבל לא רק האורך כאן קובע : אני מסתכל בצורה מדוקדקת , על המבנה הגרמי , קיומם של שברים, כיפופים בצורה מדוקדקת וקפדנית, ומוסיף עוד בדיקה יסודית וקפדנית ל דברים נוספים שיכולים להופיע ביחד עם מצבים הנקראים "דיספלזיות גרמיות" - שזה הרבה הרבה מעבר רק לעצמות עצמן - קרי : בדיקה מדוקדקת של רקמת המוח , תבנית בית החזה והיחס בינו לבין היקף הבטן, תבנית המצח , ועוד ועוד... בקיצור - הייתי מבצע - ובהקדם המתאפשר לך , סקירה מכוונת יסודית ומדוקדקת של העצמות הארוכות ( זהו שם הבדיקה ) בהצלחה. וחג שמח
שלום. המוח הינו איבר שמשתנה ללא הרף במהלך ההריון, כך שסקירה מכוונת למוח , צריך לבצע כאשר הועלתה שאלה כלשהיא / בקשה או ספקות באשר לתקינותו של המוח . מאחר שהמדובר באיבר שמשתנה מאד מבחינת המבנה שלו בכל שלב של ההריון, מה שאני בודק בסקירת מוח הוא תולדה של הלב בהריון בו הועלתה השאלה / התגלו ממצאים חשודים, או לחילופין , לעיתים מבקשים מאיתנו ( לדוגמא היועץ הגנטי) , לבצע בדיקה בשלב זה או אחר של ההריון. בכפוף לעיניין ולשלב בהריון- שבגינו הועלתה השאלה , כך גם תנתן התשובה - מה עלינו לבדוק באוטתו שלב של הריון. בכל מקרה - המדובר בבדיקה מדוקדקת ומפורטת שבה אנו בודקים את תקינות רקמת המוח ולפרטי פרטים - וזאת בהתייחס לממצאים שבגינם הופנתה אלינו המטופלת. בהצלחה
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מאת: מערכת אינפומד 20/03/2024
תשובת מומחה עובר גדול 
