פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 9

שלום לך, תודה רבה על שאלתך. רבים האנשים המתלבטים בשאלה זו בחייהם. אנשים לעתים מניחים כי לא יצליחו לשקם את יחסי הזוגיות שלהם ושואלים את עצמם האם להישאר במסגרת משפחתית. התשובה כמובן אינה חד משמעית. הסיבות לקשיים בזוגיות יכולות להיות מגוונות. ולעתים, טיפול זוגי ומשפחתי יסייע ביצירת אוירה משפחתית נעימה, שגם תקרב את בני הזוג לזוגיות אחרת. כמו כן, כך גם להיפך. גם במקרה ובני הזוג ממשיכים בחייהם המשותפים: האם יש אמון בין בני הזוג - כאנשים, כהורים. האם שני בני הזוג משרגישים שמסוגלים לשאת זה/ו את זה/ו. האם הקשיים ביניהם קשורים בפגיעות וצלקות מתוך היחסים הזוגיים? גם אם בני הזוג מחליטים להישאר יחדיו "לטובת הילדים", כדאי מאד לגשת לטיפול זוגי, שיסייע להם להבין מהן הציפיות האישיות שלהם במערכת היחסים הזו, כיצד להגדיר אותה, לאן היו רוצים להגיע בתוך המערכת, ואיזה חוסרים הם צופים שיהיו להם. יחסים זוגיים בנויים על רבדים רבים: על ההיסטוריה הזוגית שלהם, על מערכות יחסים שהם מנהלים עם הסובבים אותם, על היחסים המיניים והמגע הפיזי, על הקירבה האמוציונלית שהם מצליחים להפיק ביניהם, על התאמה מנטלית, ועוד ועוד. טיפול זוגי יסייע להבין לאן מועדות פניכם. בהצלחה

שלום לך, תודה שכתבת לפורום. מקרים רבים של גירושים קשורים גם במצבי קיצון נפשיים. צר לי לשמוע על הקושי שאתם עוברים. הגרוש שלך עובר משבר משמעותי, ובוודאי מצבו משפיע על מצבך ועל הילדים שלכם. גם אם הקשר הזוגי שלכם הסתיים, הקשר שלכם ימשיך להיות רלוונטי וחשוב, דרך האחריות המשותפת לילדיכם. על כן, אענה תשובה קצרה לגבי שאלותיך, ותשובה נוספת לגבי תוכנית רחבה יותר, שתסייע לכם. 1. לשאלותיך: בשלב זה, רצוי שהמסר של הדאגה והאכפתיות יעבור בדרכים אחרות, ולא בשיחה טלפונית, שעלולה להגרר למקום לא רצוי. בוודאי שלא כדאי לשאול לסיבות - הגרוש שלך במצב מעורער, יש להניח. ניתן לכתוב לו ברכה, או מכתב, ואם הילדים יודעים שמשהו קרה עם אבא, אפשר לכתוב מכתב החלמה יחד איתם. המשך עדכון דרך אחיו זה רעיון מצוין. 2. וכעת להסתכלות רחבה יותר: חשוב מאד שהגרוש שלך יקבל עזרה נפשית, שתסייע לו בתהליך ההחלמה מהמשבר (בין אם מדובר במשבר הנישואים או בהיבטים אחרים בחייו). לשם כך, אולי תוכלי לסייע בהפעלת מעגלי התמיכה שלו, ובגיוס בני משפחתו וחבריו למענו. אם הוא אושפז, סביר שיציעו לו שירותים נפשיים דרך מסגרת האשפוז. נסי לברר עם בני משפחתו כיצד הוא ימשיך לקבל תמיכה. גם עליך ועל הילדים המצב משפיע. הרי סביר שמעבר לניסיון ההתאבדות, היו קונפליקטים ומתחים. כדאי מאד לשקול טיפול עבורכם: שאלות רבות רלוונטיות לעבודה טיפולית ותהליכית, כמו: האם אתם נמצאים בליווי פסיכולוגי, משפחתי או סוציאלי? בעקבות הפרידה, המשבר, או ניסיון ההתאבדות? מה הילדים יודעים לגבי מצבו של אביהם? האם הוא מתפקד כהורה, לנוכח מצבו? האם יש בין שניכם תקשורת? האם הוא אמר לך שניסיון ההתאבדות קשור בהחלטה שלך לא לחיות איתו? אין צורך לפתוח כאן את הפרטים של הסיפור האישי שלכם, אלה דוגמאות למספר שאלות משמעותיות ויש צורך בליווי גם עבורכם. הצעתי היא לפנות בהקדם למטפל משפחתי, אשר יוכל לתת תמיכה, הכוונה וסלילת דרך להחלמה מתהליך גירושין מסעיר. רצוי שהמטפל המשפחתי יתמחה גם בטיפול בילדים, כחלק מתהליך זה. ניתן לאתר מטפלים מוסמכים על ידי האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, בכתובת : http://www.mishpaha.org.il/ כמו כן, ניתן לפנות למטפל משפחתי העובד בתחנת רווחה בעיר בה אתם גרים, או בפסיכולוג העובד עם מבוגרים וילדים כאחד. בהצלחה!!

שלום לך, מהתיאור שלך, נשמע שישנם חלקים טובים מאד בקשר שלכם, חלקים ששניכם מעריכים. משיכה מינית ומשיכה כללית חשובים מאד בקשר זוגי, אך אלה מושפעים מגורמים רבים ויכולים לעתים להשתנות. טיפול זוגי הוא הכתובת שלך, באופן ברור. בטיפול מעין זה, תוכלו להכיר אחד את השני יותר לעומק, תוכלו לעבור תהליכים אישיים בתמיכת השני, ואולי למצוא את הדרך חזרה. גם אם לא, דרך הטיפול תוכלו לקבל החלטות בצורה מסודרת יותר. חשוב מאד לבחור מטפל זוגי מוסמך , וזאת תוכלו לעשות דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי, בקישור זה: http://www.mishpaha.org.il/ איני מכירה מטפלים שיגידו לכם שאין טעם להגיע. ייתכן וישנם מטפלים עמוסים שאינם פנויים, אך בקישור המצורף תוכלו לקבל רשימה ארוכה של מטפלים מוסמכים, שיוכלו לעזור לכם לעבור ממצב של תקיעות למצב של תנועה והתפתחות. בהצלחה

שלום לך, אפשר לחלוטין להבין את הקושי שלך להכיל מצבים כאלה, הדורשים ממך השקעה רבה מאד ביחסים עם חמותך, ובתדירות גבוהה מאד. וזאת, כמו שאת רואה בעינים נבונות ורגישות, מתוך היחסים שהתפתחו עם השנים, בין בעלך לבין אמו. כן, כמו שאת כנראה מעריכה, יחסי התלות הייחודיים בין בעלך לאמו, זולגים אל הקשר שלכם ואל משפחתכם החדשה. חשוב לראות איך ניתן לתת לאימו מקום ומביטחון בחיים שלכם, תוך יצירת גבולות חדשים למשפחה החדשה שלכם. אמו צמאה לקשר, תלויה בנוכחות שלכם. ייאמר לזכותך ולזכותה, שהיא נהנית להיות במחיצתך. ובכל זאת, מאד ברור ומובן שאת צריכה את המרחב שלך. כמו כן, למען עתיד רגוע יותר לכולם, היה נהדר עם בעלך היה מוכן לעשות תהליך עם עצמו, בו הוא יצליח לשמור על קשר אוהב וטוב עם אמו, תוך היפרדות, שעד עתה לא התרחשה. בנוסף, המשפחה החדשה שלכם עדיין נמצאת בתהליך הסתגלות למצב החדש, בתכם. חצי שנה אולי נראית כמו זמן רב, אך זו עדיין ההתחלה, ואתם בתקופת הסתכלות: כלומר, שניהם מסתגלים לתפקידי ההורות שלכם, חמותך צריכה להסתגל לתפקידיה כסבתא. הצעתי כזו: 1. תוכלי להתייעץ עם איש מקצוע למשך מספר פגישות, על מנת לקבל כלים להתמודדות. את יכולה לפנות למטפל משפחתי או להדרכת הורים. ייעוץ והדרכת הורים יסייעו לכם ליצור גבולות בין המשפחה שלכם לבין המשפחה המורחבת, ולהחזיר לעצמך את החיים שלך. 2. בינתיים, אוסיף מספר טיפים שיסייעו: - בתכם קטנה ומצריכה את מלוא תשומת הלב, כאשר היא ערה. עכשיו כשהימים חמים, תוכלי לתכנן כיצד את ממלאת חלק מהימים בפעילות בחוץ: בטיול, בגינת משחקים וכדומה. לעתים את והיא תהיו זמינות לביקור, ולעתים לא. חשוב שיהיו ימים שאת מבלה איתה לבדך. - אם החלטת שיומיים בשבוע הם ביכולת שלך לארח את חמותך, קבעי איתה ימי ביקור קבועים. תוכלי להסביר לה שלעתים אתן מטיילות, וחשוב לך לקבוע איתה ימים קבועים על מנת שאכן תיפגשו. - בימים בהם חמותך מבקרת, אם את חשה שאת יכולה לסמוך עליה בשמירה על בתכם, נצלי את זמן הביקור להספיק מטלות, בזמן שסבתא עם נכדתה (מקלחת, בישול, קריאת מיילים, וכדומה). כך, סבתא תתחיל ליצור זמן איכות אישי עם נכדתה, ואת תהיי חופשיה (אפילו בבית) לעשות דברים אחרים. כך תוכלי להרגיש שכולכן מרוויחות. - בהמשך, בתכם תגדל והמציאות תשתנה יותר מהר מהצפוי: בתכם תלך לגן, אולי לעתים תרצו את עזרתה של חמותך, יהיו לבתכם חברים למפגשי אחר הצהריים. המציאות תשתנה וחוקי המשפחה המשפחתיים ישתנו גם הם. בתקווה שתוכלו לחוש שינוי כבר מטיפים אלה, וכל הכבוד על הסבלנות וההבנה שאת מגלה לכל בני המשפחה, בהצלחה

שלום לך, תודה שכתבת לפורום. אחחח, המפגש עם החלל הריק של יום הזיכרון, הידהד את החלל הריק שאת חווה במשפחתך. אכן כל כך הרבה עצב וכאב. וזה נמשך זמן רב, ובוודאי מכאיב מאד. כדי שנוכל להבין ולהמליץ על המשך הדרך, אם תוכלי לספר קצת יותר על הטיפול המשפחתי שעברתם: כמה זמן ארך הטיפול, מי מהמשפחה היה שותף לטיפול, האם השתנו דברים בעקבות או בזמן הטיפול. בשלב זה, ניתן כבר להעלות את האפשרות של טיפול נוסף, בין אם עבורך באופן פרטני, או משפחתי, בכדי לעבד את תהליכי האובדן שאת ואתם חווים, ולנסות להתחיל לעבוד על ריפוי. אולי תוכלי להסביר את מידת הנכונות לטיפול של בני המשפחה. בינתיים מחזקת את ידיך, ובתקווה לימים של שינוי, עדית וצוות הפורום.

שלום, וחג עצמאות שמח, דוגמה אחר דוגמה, מהתיאור שלך, נשמע שמשהו בקשר שלכם נמצא במקום רגיש של פגיעות החוזרת על עצמה. הזמנות בדואר, הוצאת כסף, התערבות, זלזול, מילים פוגעות - כל אלה מצביעים שישנם דברים לא פתורים ביניכם הרודפים את הקשר שלכם ולא נותנים מנוח. נראה שגם ניסיונות ההתרחקות מקשים, אינם מפחיתים מהפגיעה. כדאי לנסות לפנות לטיפול, גם אם טיפול לטווח קצר, בכדי לצאת מהמשבר ולהתחיל לבנות סדר חדש ביניכן. במקרה שאת מתארת, טיפול פרטני עבורך יכול לעזור, גם אם מדובר בקשרים שלך עם אמך. אם ישנו קושי כלכלי לממן טיפול, ניתן לפנות דרך קופת החולים שלך ולקבל סדרה של טיפולים מוזלים, או דרך תחנות הרווחה (בכל עיר ישנה תחנת רווחה בה ניתן לקבל טיפולים). מציעה לך לבדוק את שתי האפשרויות האלה, ובפרט לשאול לגבי: עלות כל פגישה, מהו זמן ההמתנה עד מתי שיתפנה תור מתאים, והאם הם עובדים עם מטפלים מוסמכים או מטפלים בתהליך הלמידה. טיפול פרטני יסייע לך להבין את התחושות והמחשבות שלך בתוך הקשר עם אמך, ולייצר סדר וארגון מחדש. ניתן כמובן גם לפנות לטיפול משפחתי יחד עם אמך. תוכלי לשקול אפשרות זו, אם תחושי שאת מסוגלת לשבת עמה בטיפול משותף. מטפלים משפחתיים ניתן למצוא באתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה, אנא עדכני בשלומך, בהמשך, עדית.

שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מצב בו הזוגיות שלכם מרגישה לך טובה ומהנה, ועם זאת, מתלווה אליה עננה. העננה של העישון ללא ידיעתך מפריע מאחר והיא מרמזת על אפשרות לסודות בקשר שלכם, ואולי לקושי לפתוח נושאים רגישית, רצונות ומאוויים. אתן לך דוגמה לכך שייתכן שאתם נושאים שניכם קשיים לא מדוברים, לא מתוך כוונה לפגוע. כפי שתיארת את נקודת מבטך, הקושי לגלות שנעשית פעולה ללא ידיעתך ושיש לך הסתייגות ממנה, מערערת את תחושת האמון שלך. ייתכן שמצידו של בן זוגך, הוא מעוניין להתנסות בעישון ואינו מצליח לבטא את הצורך הזה ביניכם, באופן שייתן לזה מקום לגיטימי. זו רק דוגמה כמובן, להמחשת הרעיון של "שני צדדים למטבע" אשר כדאי לתת להם מקום. אם הקשר שלכם טוב ותומך בתחומים אחרים, כדאי מאד לטפל בסוגיות האלה. ככל שתקדימו לעבוד על ההבנה המשותפת - של ביסוס האמון ביניכם, שיתוף ברצונות של כל אחד והעלאת הפתיחות, כך תוכלו לפתח את הקשר שלכם תוך תחושת הצלחה רבה יותר, ולמנוע משברים בעתיד. ללמוד כיצד לשוחח, כיצד לפתוח, כיצד לשתף בדברים שקשה לבטא - אלה מיומנויות נרכשות שניתן ללמוד כיצד ומתי לעשות. מומלץ ללמוד זאת יחד, בתהליך של טיפול זוגי. רצוי לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי. שם תוכלו למצוא את רשימת המטפלים המוסמכים רשמית, לפי אזורים גיאוגרפים שונים בארץ. תהליך משותף יסייע לכם בדרככם, בהצלחה עדית

שלום לך ומועדים לשמחה, ההתמודדות עם היכרויות היא התמודדות לא פשוטה, וניתן לחוש את התסכול וחוסר האונים. עם זאת, האינטואציות הטבעיות שלך הובילו אותך לשמור על עצמך. אלו מצבים שעלולים לקרות במפגשי היברויות, הן באינטרנט, והן במפגשים פנים אל פנים: היכרויות המובילות אנשים להציג את עצמם באופן מוחצן, אולי לא לגמרי אמיתי, או להביא את עצמם באופן שאינו פוגש את המקום שבו את נמצאת. גם בהיכרות מקרית בנסיעה, או במסעדה, יכולה להגיע הצעה כמו זו, הצעה כביכול חד פעמית, מיידית, הדורשת ממך להיענות "כאן ומיד". וכאן האינטואציה שלך פעלה נכון, לשמור על מקומך, על מה שנכון ומתאים לך. למרות שישנם מצבים כאלה וייתכן שיתקיימו בעתיד, ישנם גם אנשים, בדיוק כמוך, המחפשים את שאת מחפשת. גם אנשים אלה נמצאים בזירת ההיכרויות והחיפוש, וגם בהם תפגשי. שאלת כיצד להימנע ממצב זה: אין אפשרות להבטיח שניתן להימנע לחלוטין, אך בהחלט ניתן להפחית את המפגש עם כזה מצב על ידי הקשבה לעצמך ולמה שנכון עבורך, והתרחקות ממה שלא תואם ומתאים. כמו כן, לקבל את העניין, שבחיפוש תפגשי אנשים עם צרכים שונים, לעתים שונים ממך, יש לך תמיד אפשרות בחירה, ואם ניתן, כדאי גם לגייס לעצמך אפשרויות תמיכה: חבר או חברה טובים, קרובת משפחה, קרוב משפחה - מישהו איתו ניתן להתלבט ולהיעזר. כל טוב ובהצלחה עדית.

שלום לך, המון מזל טוב על כניסתך לעולם האימהות, על הגבורה בתהליך ההריון והלידה, על פרק חדש בחייך. מה שאת מתארת כל כך מובן, הגיוני, ברור. מנקודת מבטך ומתוך החוויה שלך, בתור האמיצה והפעילה העיקרית בכל הפרויקט הזה עד כה, התחושה שלך, שזכותך לבחור מי יהיה לצדך ככוח חיזוק, תמיכה ושיתוף. האכזבה שלך מובנת, ורצוי להסבירה שוב לבעלך, להביא את נקודת מבטך, ולאפשר לו את ההזדמנות הנוספת להבין ממה נפגעת, מה היית רוצה לחוש, ומה תרצי לחוש בעתיד, בכל מיני אירועים והזדמנויות משפחתיות אחרות. כשבני זוג חוברים ביחד לזוגיות משותפת (או לחיי משפחה), החויה הסובייקטיבית של כל אחד פוגשת את החויה של השני, את ההיסטוריה של השני. במקומות האלה לעתים מתקיים פער בהבנה, פער בניסיון העבר ובחויות, פער שמצריך הבהרה ויצירה של סדר יום חדש. לדוגמה, ייתכן ובמקרה של הלידה, בעלך מחזיק בחויות הקשורות בקשר שלו עם אמו, ברצון לשמח אותה, ברצון לגרום לגאווה, להנות מקירבה, או כל צורך אחר השייך לחויה האישית אותה הוא נושא. חויות אלה נוצרו בחלקן עוד לפני שנוסדה הזוגיות שלכן. לצד החויות שלו, ישנן גם החויות שלך, ופתיחות לגבי מה שכל אחד עובר - יסייע לכם להכיר צדדים נוספים בעצמכם ובשני/ה, ולקיים קשר המנסה להתחשב בנקודות המשמעותיות לכל אחד מכם. בשלב ראשון, אם תרגישי בנוח, תוכלי אף להקריא לו את מה שרשמת, או את התגובה, או לחילופין, לכתוב שוב את הטקסט ולשבת איתו בזמן הקריאה. ניכר שכאשר את כותבת, הכתיבה זורמת באופן ברור ומאורגן, דבר שיכול לסייע לו להבין אותך. רצוי לפתוח את הנושא (בין אם בקריאה, הקראה, או שיתוף), תוך שהנכם יחד, רק שניכם, ללא הפרעות ככל שניתן. זאת, על מנת שתוכלו לנסות להיות אחד עם השני תוך תחושת כבוד וביטחון, שיאפשרו המשך עיסוק ועיבוד של הנושא. בנוסף, הייתי ממליצה: במקום לשטוח טענות אחד כלפי השני/ה (מה לא היה בסדר), הייתי מציעה לכל אחד מכם להגדיר "כיצד אני רוצה לראות אותנו מתמודדים עם המשפחה" / "על מה הייתי רוצה שנשים לב". שתי השאלות האלה יכוונו אתכם להתבוננות אקטיבית המאפשרת הקשבה ויישום - במקום לדבר על טענות, לדבר על כמיהות ורצונות. מאחלת הצלחה מרובה בדרככם, ורק מזכירה את שכתוב בספרים: זוהי תקופה דינמית המזמנת היתקלויות רבות, אך גם הזדמנויות לייצר את הדינמיקה המשפחתית החדשה שלכם. בהצלחה!

שלום לך, תודה שתיארת את המצב. מתיאורך, כל קורא יאמר לך שזה מאד הגיוני שקשה לך לקבל את זה, שאת בוכה, מקנאה, ומדמיינת אותם יחד. שמירת הסוד על ידי בעלך, יצרה מצב שבו ישנה העמדת פנים בנוכחותך. כעת הגילוי מייצר תחושת חוסר אמון, כמו גם ההתמודדות עם המיניות והאינטימיות שנוצרה שם ביניהם. מעניין לבדוק: מדוע הוא סיפר על כך עכשיו? את מתמודדת עם היבטים רבים בעת ובעונה אחת, אך חשוב להבין שזו לא אמורה להיות התמודדות שלך לבדך, אלא התמודדות של שניכם עם הגילוי, ההסתרה וכו. במצב כזה, מאד מאד רצוי לפנות לטיפול זוגי מקצועי. במסגרת טיפול כזה, אפשר יהיה להתחיל לקלף את קליפות ההסתרה, להבין מה באמת קיים בקשר ביניכם, ולהתחיל לבנות יחסים המבוססים על אמון הדדי. ראשית, הייתי מציעה שתסבירי זאת לבעלך (הסבר על כך שההתמודדות עם הגילוי וההסתרה היא לא שלך לבדך, כי אם התמודדות משותפת) ופנו למטפל/ת זוגי מוסמך, דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, האמונים על ההסמכה הארצית, בקישור: http://www.mishpaha.org.il/ המון המון הצלחה עדית.