פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 8
עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית
ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני
ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה
הכשרה אינטנסיבית בטיפול בטראומה במרכז הטראומה בבוסטון, המנוהל על ידי דר' בסל
ון-דר-קולק. מאז 2014, מנהלת את פורום 'טיפול זוגי ומשפחתי' באתר אינפומד, וכמו
כן, מלמדת מטפלים במרכזי טיפול ועוסקת בטיפול בקליניקה באזור המרכז. עדית עובדת בגישת הפסיכותרפיה
הדינמית-חווייתית-מואצת, AEDP , והינה מוסמכת בגישה זו לטיפול
פרטני, זוגי ומשפחתי, על ידי מכון AEDP
הבינלאומי. כמו כן, עדית מחזיקה בתפקיד "שגרירה" של המכון
הבינלאומי בישראל, בתפקיד המגשר בין קהילת מטפלי הגישה בעולם לבין מטפלי הגישה בארץ.
052-3364944
-
כאב ועצביעל 08/05/2019 | 18:54נשואה ואם לשלושה בנים. הבכור בן 31,האמצעי בן 28 נשוי מזה חצי שנה,והצעיר בן 19. עלי לציין שעברנו טיפול משפחתי בעקבות זה שהבכור והאמצעי לא מדברים מזה 10 שנים,הבכור הגיע לדקה וחצי לחתונה והלך. מלפני חתונת הבן האמצעי הבן הבכור הפסיק לבוא הביתה,נמנע מלהיפגש איתנו,לא מגיע לחגים ולאירועים משפחתיים. היום לאחר שצפיתי בטלויזיה ושמעתי משפחות שכולות,מרגישה כמוהם,הבן הבכור השאיר חלל ריק,לא מגיע לחגים,לסופי שבוע ולאירועים משפחתיים. מה עלי לעשות?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
חלל ריק
עדית רונן סתר 10/05/2019 | 23:47שלום לך, תודה שכתבת לפורום. אחחח, המפגש עם החלל הריק של יום הזיכרון, הידהד את החלל הריק שאת חווה במשפחתך. אכן כל כך הרבה עצב וכאב. וזה נמשך זמן רב, ובוודאי מכאיב מאד. כדי שנוכל להבין ולהמליץ על המשך הדרך, אם תוכלי לספר קצת יותר על הטיפול המשפחתי שעברתם: כמה זמן ארך הטיפול, מי מהמשפחה היה שותף לטיפול, האם השתנו דברים בעקבות או בזמן הטיפול. בשלב זה, ניתן כבר להעלות את האפשרות של טיפול נוסף, בין אם עבורך באופן פרטני, או משפחתי, בכדי לעבד את תהליכי האובדן שאת ואתם חווים, ולנסות להתחיל לעבוד על ריפוי. אולי תוכלי להסביר את מידת הנכונות לטיפול של בני המשפחה. בינתיים מחזקת את ידיך, ובתקווה לימים של שינוי, עדית וצוות הפורום.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
חלל ריק
-
אמא בעייתיתמעיין 08/05/2019 | 00:02.אמא שלי מציקה לי אומרת לי להפסיק להזמין בדואר חבילות מהאינטרנט מעירה לי על זה, אומרת שישימו לב שם כי זה ליד ההנהלת חשבונות אבל אין להם דרך לדעת שזה שלי (הדואר)אני בכלל גרה לבד ומשלמת על הכל מהכסף שלי,אין לה הוצאות עליי בכלל,והיא טסה לחופשות כל הזמן, היא היתה עכשיו בתל אביב ובמלון וטסה לברצלונה, אמרתי לה לא להתערב לי בהוצאות,היו לי הרבה תקריות איתה וריבים השפחות מצידה התנהגות מזלזלת, דיבור משפיל מילים פוגעניות,שלבסוף החלטתי לנתק קשר ולא לראות אותו,אבל היא המשיכה לפגוע בי ולהעליב אותי בהודעות וואצפ לכן נאלצתי לחסום אותה, אבל היא ממשיכה לשלוח לי הודעות בsms ואני לא מצליחה לחסום אותה היא ממשיכה להטריד אותי, אני יודעת שזה לא מתוך דאגה היא לא סובלת אותי, אני מכירה אותה אז בבקשה אל תגידי שהיא דואגת. כשהיינו בקשר הדוק היא תמיד היתה מתלוננת עליי ושופטת אותי בכל נושא ודבר ועכשיו גם היא יודעת שהיא פוגעת בי, אין לי הרבה הוצאות אין לי ילדים אני לא אוכלת בחוץ רק בבית מבשלת, לא יוצאת לקניות רק מזמינה בעבר שהייתי נוסעת לקניון גם אז היא היתה מתלוננת שאני נוסעת לקניון וקונה בגדים ועכשיו שאני הפסקתי לנסוע לקניון גם על זה היא מתלוננת ואומרת לי לנסוע לקניון שהיא יודעת שאני לא יכולה (בגלל מוגבלות בעקבות בעיה בריאותית)הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
היחסים ממשיכים להיפגע ולפגוע
עדית רונן סתר 10/05/2019 | 23:40שלום, וחג עצמאות שמח, דוגמה אחר דוגמה, מהתיאור שלך, נשמע שמשהו בקשר שלכם נמצא במקום רגיש של פגיעות החוזרת על עצמה. הזמנות בדואר, הוצאת כסף, התערבות, זלזול, מילים פוגעות - כל אלה מצביעים שישנם דברים לא פתורים ביניכם הרודפים את הקשר שלכם ולא נותנים מנוח. נראה שגם ניסיונות ההתרחקות מקשים, אינם מפחיתים מהפגיעה. כדאי לנסות לפנות לטיפול, גם אם טיפול לטווח קצר, בכדי לצאת מהמשבר ולהתחיל לבנות סדר חדש ביניכן. במקרה שאת מתארת, טיפול פרטני עבורך יכול לעזור, גם אם מדובר בקשרים שלך עם אמך. אם ישנו קושי כלכלי לממן טיפול, ניתן לפנות דרך קופת החולים שלך ולקבל סדרה של טיפולים מוזלים, או דרך תחנות הרווחה (בכל עיר ישנה תחנת רווחה בה ניתן לקבל טיפולים). מציעה לך לבדוק את שתי האפשרויות האלה, ובפרט לשאול לגבי: עלות כל פגישה, מהו זמן ההמתנה עד מתי שיתפנה תור מתאים, והאם הם עובדים עם מטפלים מוסמכים או מטפלים בתהליך הלמידה. טיפול פרטני יסייע לך להבין את התחושות והמחשבות שלך בתוך הקשר עם אמך, ולייצר סדר וארגון מחדש. ניתן כמובן גם לפנות לטיפול משפחתי יחד עם אמך. תוכלי לשקול אפשרות זו, אם תחושי שאת מסוגלת לשבת עמה בטיפול משותף. מטפלים משפחתיים ניתן למצוא באתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה, אנא עדכני בשלומך, בהמשך, עדית.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
היחסים ממשיכים להיפגע ולפגוע
-
משבר אמוןליאן 03/05/2019 | 01:06לפני פחות מדקה אני ובן זוגי בני 26 ונמצאים כ3 וחצי שנים ביחד, אני מאוד אוהבת ומעריכה אותו והוא באמת בן זוג מדהים. במהלך השנתיים הראשונות לזוגיות שלנו, לי ולבן זוגי היה ריב גדול שבעקבותיו לא דיברנו מספר ימים. כעבור מספר ימים השלמנו וסידרנו את העיניין אך התגלה לי שבזמן שלא דיברנו הוא הלך לחבר ועישן אצלו מריחואנה למרות שהוא אינו מעשן אף פעם(רוצה לציין שאני מאוד נגד סמים כולל מריחואנה והחבר שלי מודע לקיצוניות שלי בנושא ובכל זאת עישן) נפגעתי מאוד, ולאחר שיחה ארוכה בנושא בן זוגי הבטיח לי שזה לא יקרה יותר ואף ציינתי בפניו מספר פעמים במהלך הזוגיות שלא אשאר איתו במידה ויעשן ,תוקן מצב האמון בניינו. הכל התנהל יפה בזוגיות מאז. כעת אנחנו כבר 3 וחצי שנים יחדיו, ונוצר ריב שטותי בניינו באחד הימים, אני ובן זוגי לא דיברנו יומיים (לא דברים שקורים בד"כ) ,בעקבות הריב וגיליתי כי הוא שוב הלך ועישן מריחואנה שלא דיברנו. כרגע הוא מאוד מתחרט על כך ומנסה לסדר את המצב, אך לא אוכל להתעלם מהעובדה כי הוא היה מודע לשיחה שהיתה לנו בעבר ולהרגשה שיהיה לי בעקבות זאת ובכל זאת עישן. אני מאוד פגועה מימנו ומרגישה שלא אוכל לדעת אם לסמוך על כך שלא יעשה זאת יותר . מצד אחד אני מאוד אוהבת אותו, מצד שני אני לא רוצה לותר על העקרונות שלי ובעקבות זאת הוא יקח כל מה שאגיד לו כמעין מילה שאפשר לשבור כשיתאים לו. אשמח לייעוץ בנושא.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
אמון ופתיחות בזוגיות
עדית רונן סתר 04/05/2019 | 08:33שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מצב בו הזוגיות שלכם מרגישה לך טובה ומהנה, ועם זאת, מתלווה אליה עננה. העננה של העישון ללא ידיעתך מפריע מאחר והיא מרמזת על אפשרות לסודות בקשר שלכם, ואולי לקושי לפתוח נושאים רגישית, רצונות ומאוויים. אתן לך דוגמה לכך שייתכן שאתם נושאים שניכם קשיים לא מדוברים, לא מתוך כוונה לפגוע. כפי שתיארת את נקודת מבטך, הקושי לגלות שנעשית פעולה ללא ידיעתך ושיש לך הסתייגות ממנה, מערערת את תחושת האמון שלך. ייתכן שמצידו של בן זוגך, הוא מעוניין להתנסות בעישון ואינו מצליח לבטא את הצורך הזה ביניכם, באופן שייתן לזה מקום לגיטימי. זו רק דוגמה כמובן, להמחשת הרעיון של "שני צדדים למטבע" אשר כדאי לתת להם מקום. אם הקשר שלכם טוב ותומך בתחומים אחרים, כדאי מאד לטפל בסוגיות האלה. ככל שתקדימו לעבוד על ההבנה המשותפת - של ביסוס האמון ביניכם, שיתוף ברצונות של כל אחד והעלאת הפתיחות, כך תוכלו לפתח את הקשר שלכם תוך תחושת הצלחה רבה יותר, ולמנוע משברים בעתיד. ללמוד כיצד לשוחח, כיצד לפתוח, כיצד לשתף בדברים שקשה לבטא - אלה מיומנויות נרכשות שניתן ללמוד כיצד ומתי לעשות. מומלץ ללמוד זאת יחד, בתהליך של טיפול זוגי. רצוי לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי. שם תוכלו למצוא את רשימת המטפלים המוסמכים רשמית, לפי אזורים גיאוגרפים שונים בארץ. תהליך משותף יסייע לכם בדרככם, בהצלחה עדיתהוסף תגובה
-
תשובת מומחה
אמון ופתיחות בזוגיות
-
שיחה באינטרנטהודיה 24/04/2019 | 03:23שלום לך, מישהו שלח לי הודעה באתר הכרויות, דיברנו והוא הציע שניפגש באותו יום, היה מאוחר טיפה אז הצעתי מחר והוא אמר שמחר הוא נוסע,ושוב הציע אם מתאים לי להיפגש לכמה דקות, אני אמרתי לו שאני לא יכולה ואז הוא ענה "אה חבל לנו..אז אני יעשן סיגריה לבד”וזהו, למה הוא לא הציע להיפגש יום אחר או לא ביקש מס פלא? לאן הוא חתר,איך להימנע ממצבים כאלההוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
עולם ההיכרויות
עדית רונן סתר 26/04/2019 | 11:21שלום לך ומועדים לשמחה, ההתמודדות עם היכרויות היא התמודדות לא פשוטה, וניתן לחוש את התסכול וחוסר האונים. עם זאת, האינטואציות הטבעיות שלך הובילו אותך לשמור על עצמך. אלו מצבים שעלולים לקרות במפגשי היברויות, הן באינטרנט, והן במפגשים פנים אל פנים: היכרויות המובילות אנשים להציג את עצמם באופן מוחצן, אולי לא לגמרי אמיתי, או להביא את עצמם באופן שאינו פוגש את המקום שבו את נמצאת. גם בהיכרות מקרית בנסיעה, או במסעדה, יכולה להגיע הצעה כמו זו, הצעה כביכול חד פעמית, מיידית, הדורשת ממך להיענות "כאן ומיד". וכאן האינטואציה שלך פעלה נכון, לשמור על מקומך, על מה שנכון ומתאים לך. למרות שישנם מצבים כאלה וייתכן שיתקיימו בעתיד, ישנם גם אנשים, בדיוק כמוך, המחפשים את שאת מחפשת. גם אנשים אלה נמצאים בזירת ההיכרויות והחיפוש, וגם בהם תפגשי. שאלת כיצד להימנע ממצב זה: אין אפשרות להבטיח שניתן להימנע לחלוטין, אך בהחלט ניתן להפחית את המפגש עם כזה מצב על ידי הקשבה לעצמך ולמה שנכון עבורך, והתרחקות ממה שלא תואם ומתאים. כמו כן, לקבל את העניין, שבחיפוש תפגשי אנשים עם צרכים שונים, לעתים שונים ממך, יש לך תמיד אפשרות בחירה, ואם ניתן, כדאי גם לגייס לעצמך אפשרויות תמיכה: חבר או חברה טובים, קרובת משפחה, קרוב משפחה - מישהו איתו ניתן להתלבט ולהיעזר. כל טוב ובהצלחה עדית.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
עולם ההיכרויות
-
בן זוגי הכניס את אמא שלו לחדר לידהליהיא 16/04/2019 | 15:32הי רוצה לפרוק קצת ולשתף בחוויית הלידה האישית שלי.... ביקשתי שבחדר לידה תלווה אותנו אחותי. אני הייתי שם בשבילה, היא החברה הכי טובה שלי, עברה 2 לידות ורציתי שיהיה עוד מישהו שלא אשאר לבד אם בן זוגי ירצה להתאוורר או משהו. היתה לידה קשה מעל 24 שעות עם זירוז פיטוצין - כאבי תופת, התגברתי גם על התקררות, כמעט לידת ואקום. בקיצור לידה קשה... סופסוף, נולד הקטנצ'יק ובזמן שתופרים-מנקים אותי, בן זוגי החליט להכניס את אמא שלו, שחיכתה בחוץ, לתמונה - בלי לשאול אותי. כעסתי עליו מאד ומה שהכי מאכזב אותי, זה שהוא עדיין לא מבין מה לא בסדר... לא מתנצל. לא מביע חרטה. טוען שמבין ובאותה נשימה סותר את עצמו. ההצדקה שלו היא שאמא שלו חיכתה לנכד ממנו 40 שנה.. נו אז...? היא יכלה לראות אותו אחר כך או למחרת.. אמא שלי ראתה אותו למחרת... ולא קרה כלום... נוצר מצב שהחזקתי אותו אולי דקה כי תפרו אותי והוא היה אצל אמא שלו מלא ואז כבר לקחו אותי למחלקה ואותו לתינוקיה ופתאום בגלל דימום חריג הכניסו אותי לניתוח חירום וראיתי אותו בסוף רק למחרת בצהריים. הייתי אמורה להיות איתו יותר זמן בחדר לידה.. להניק.. הוא הרס את כל חוויית הלידה. הוא הכניס אותה ברגע שהייתי הכי פגיעה, חשופה... אחרי למעלה מ-24 שעות של כאבים.. עייפות ואפילו לא חשב לרגע לשאול אותי אם היא יכולה להיכנס כשאני במצב הזה. לא חשב שאני רוצה פרטיות. עם כל הכבוד, אני חיכיתי לו 40 שנה.. אני הזרקתי הורמונים לבטן.. אני רצתי לבדיקות בלי סוף.. אני נשאתי אותו ברחמי 9 חודשים. אני כל כך מאוכזבת ממנו. הוא לא ראה אותי, לא שמע שביקשתי שתצא כי צריכים את החדר. לאמא שלו יש איזה 20 תמונות עם הילד עטוף ונקי (כשבאחת נתנה לו למצוץ את האצבע שלה שזה הכי לא הגייני לתינוק בן כמה דקות...) ולי אין אפילו תמונה אחת כזו. קשה לי להתנער מזה...הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
מובן כל כך וקודם כל - מזל טוב!!
עדית רונן סתר 16/04/2019 | 23:48שלום לך, המון מזל טוב על כניסתך לעולם האימהות, על הגבורה בתהליך ההריון והלידה, על פרק חדש בחייך. מה שאת מתארת כל כך מובן, הגיוני, ברור. מנקודת מבטך ומתוך החוויה שלך, בתור האמיצה והפעילה העיקרית בכל הפרויקט הזה עד כה, התחושה שלך, שזכותך לבחור מי יהיה לצדך ככוח חיזוק, תמיכה ושיתוף. האכזבה שלך מובנת, ורצוי להסבירה שוב לבעלך, להביא את נקודת מבטך, ולאפשר לו את ההזדמנות הנוספת להבין ממה נפגעת, מה היית רוצה לחוש, ומה תרצי לחוש בעתיד, בכל מיני אירועים והזדמנויות משפחתיות אחרות. כשבני זוג חוברים ביחד לזוגיות משותפת (או לחיי משפחה), החויה הסובייקטיבית של כל אחד פוגשת את החויה של השני, את ההיסטוריה של השני. במקומות האלה לעתים מתקיים פער בהבנה, פער בניסיון העבר ובחויות, פער שמצריך הבהרה ויצירה של סדר יום חדש. לדוגמה, ייתכן ובמקרה של הלידה, בעלך מחזיק בחויות הקשורות בקשר שלו עם אמו, ברצון לשמח אותה, ברצון לגרום לגאווה, להנות מקירבה, או כל צורך אחר השייך לחויה האישית אותה הוא נושא. חויות אלה נוצרו בחלקן עוד לפני שנוסדה הזוגיות שלכן. לצד החויות שלו, ישנן גם החויות שלך, ופתיחות לגבי מה שכל אחד עובר - יסייע לכם להכיר צדדים נוספים בעצמכם ובשני/ה, ולקיים קשר המנסה להתחשב בנקודות המשמעותיות לכל אחד מכם. בשלב ראשון, אם תרגישי בנוח, תוכלי אף להקריא לו את מה שרשמת, או את התגובה, או לחילופין, לכתוב שוב את הטקסט ולשבת איתו בזמן הקריאה. ניכר שכאשר את כותבת, הכתיבה זורמת באופן ברור ומאורגן, דבר שיכול לסייע לו להבין אותך. רצוי לפתוח את הנושא (בין אם בקריאה, הקראה, או שיתוף), תוך שהנכם יחד, רק שניכם, ללא הפרעות ככל שניתן. זאת, על מנת שתוכלו לנסות להיות אחד עם השני תוך תחושת כבוד וביטחון, שיאפשרו המשך עיסוק ועיבוד של הנושא. בנוסף, הייתי ממליצה: במקום לשטוח טענות אחד כלפי השני/ה (מה לא היה בסדר), הייתי מציעה לכל אחד מכם להגדיר "כיצד אני רוצה לראות אותנו מתמודדים עם המשפחה" / "על מה הייתי רוצה שנשים לב". שתי השאלות האלה יכוונו אתכם להתבוננות אקטיבית המאפשרת הקשבה ויישום - במקום לדבר על טענות, לדבר על כמיהות ורצונות. מאחלת הצלחה מרובה בדרככם, ורק מזכירה את שכתוב בספרים: זוהי תקופה דינמית המזמנת היתקלויות רבות, אך גם הזדמנויות לייצר את הדינמיקה המשפחתית החדשה שלכם. בהצלחה!הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
מובן כל כך וקודם כל - מזל טוב!!
-
לא מצליחה להפסיק לחשוב על האקסית של בעלישוג 15/04/2019 | 13:45אני ובעלי נשואים כבר שנתיים ויצאנו שנה לפני. בזמן האחרון הוא אמר לי שיש לו סוד ששמר ממני כי לא רצה לפגוע בי, בסוף החליט לספר לי הכל.הסוד הוא שהוא שכב לפני עם מישהי שבאה הרבה למשפחה שלו ואני מכירה אותה טוב ואנחנו אפילו די חברות.הוא סיפר שזה היה בקטע פיזי רק כמה שבועות, אבל הוא כן אהב אותה.. הוא הדגיש וחזר שהוא הרבה יותר אוהב אותי ושהוא בכלל לא חושב עליה, נשבע לי אפילו. אני ממש מאמינה לו, אבל אני לא מצליחה להוציא מהראש שלי את התמונה שהם שוכבים ושהוא היה בתוכה.. אני ממש עם בחילות בכל פעם שאני חושבת על זה,בעיקר כי הוא הראשון והיחיד שלי, ועד עכשיו האמנתי שגם אני שלו. לא יודעת מה לעשות כשאפגוש אותה, וגם איך להפסיק לחשוב עליהם ביחד. עברו רק כמה ימים ואני יודעת שזה משהו שייקח זמן, אבל אני בוכה כל הזמן וכמובן שגם מקנאה בה מאוד.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
משבר אמון הקשור ביחסים מיניים
עדית רונן סתר 15/04/2019 | 23:29שלום לך, תודה שתיארת את המצב. מתיאורך, כל קורא יאמר לך שזה מאד הגיוני שקשה לך לקבל את זה, שאת בוכה, מקנאה, ומדמיינת אותם יחד. שמירת הסוד על ידי בעלך, יצרה מצב שבו ישנה העמדת פנים בנוכחותך. כעת הגילוי מייצר תחושת חוסר אמון, כמו גם ההתמודדות עם המיניות והאינטימיות שנוצרה שם ביניהם. מעניין לבדוק: מדוע הוא סיפר על כך עכשיו? את מתמודדת עם היבטים רבים בעת ובעונה אחת, אך חשוב להבין שזו לא אמורה להיות התמודדות שלך לבדך, אלא התמודדות של שניכם עם הגילוי, ההסתרה וכו. במצב כזה, מאד מאד רצוי לפנות לטיפול זוגי מקצועי. במסגרת טיפול כזה, אפשר יהיה להתחיל לקלף את קליפות ההסתרה, להבין מה באמת קיים בקשר ביניכם, ולהתחיל לבנות יחסים המבוססים על אמון הדדי. ראשית, הייתי מציעה שתסבירי זאת לבעלך (הסבר על כך שההתמודדות עם הגילוי וההסתרה היא לא שלך לבדך, כי אם התמודדות משותפת) ופנו למטפל/ת זוגי מוסמך, דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, האמונים על ההסמכה הארצית, בקישור: http://www.mishpaha.org.il/ המון המון הצלחה עדית.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
משבר אמון הקשור ביחסים מיניים
-
זוגיות במשבר ללא מוצאליאן 04/04/2019 | 09:44שלום, אני כותבת את זה עם דמעות, חוסר אונים ותסכול רב. אני נשואה מזה כשנתיים וחצי,בעלי הוא הראשון שלי ושנינו אנשים דתיים. כשהתחתנתי לא באמת ידעתי מה המשמעות הרצינית של נישואים, זה בא לי גם מהר, דבר שגרם לי לקחת את בעלי ואת הנישואים כמובן מאליו. בעלי לעומת זאת, בא לנישואים ברבאק, הוא בא מוכן נפשית ובשבילו הנישואים היו ערך עליון ומקודש. כתוצאה מכך, לא עבדתי על עצמי כלומר על המידות שלי כי הייתי יודעת שגם אם נריב למשל, הוא זה שיבוא להתרפס ולבקש סליחה וכן, הגעתי למצב שזלזלתי בו ואף חשבתי שהוא סמרטוט וכל זאת נבע לא מתוך מקום רע, אלא מחוסר מודעות לנישואים ומגאווה שהייתה לי. כל זה נמשך במשך כשנה עד שהוא התפוצץ והבין שהיה כביכול פרייאר כל הזמן הזה, שהוא היחיד שנלחם על הנישואים והראה אכפתיות ואילו אני, לא היה אכפת לי אפילו לאיים בגירושים. מאותו רגע שהוא השתנה,הנישואים הפכו להיות גיהנום, כל ריב הפך לפיצוץ גדול שבמהלכו נאמרו מילים קשות, קללות וניתוק ממושך של כמה ימים ובזמן האחרון,גם כמה שבועות. אני כבר הבנתי את החוסר מודעות שהיה לי בשנה הראשונה והצטערתי על זה, כי ראיתי מה היו ההשלכות ומהרגע שהבנתי זאת, התחלתי גם אני לעשות עבודה עם עצמי ולהילחם על הנישואים אבל זה כבר לא עזר, כי לנגד בעלי עומד מה שהיה פעם, הוא לא משתחרר מזה ובכל פעם מפחד לצאת פרייאר אז מתנהג באטימות ובאדישות. אני מבינה אותו ומבינה שזה כנראה נובע מפחד ומטראומה שיש לו מאותה תקופה, אבל כמה אפשר להלקות אותי על העבר? זה גם מונע ממני להתקדם ולהתייאש, גם שאני באמצע תהליך של עבודה עצמית, זה פשוט מוריד אותי. ובשנה וחצי האחרונים הכל נהיה רע, אין שום קשר ביננו, וגם אם יש זה נמשך מעט זמן עד שמגיע פיצוץ, כרגע אנחנו לא מדברים בכלל כבר שבועיים וכמה ימים. הגעתי אף למצב ששקלתי התאבדות, כי אני מרגישה שאני נשואה אבל בודדה מאוד, אין לי עם מי לדבר. משפחתי חושבת שהכל טוה ביננו ואני מפחדת לנפץ להם את האשליה הזאת ולאכזב אותם, עד כדי כך שאני מעדיפה להמשיך לסבול בשקט (זוהי גם הסיבה שאני לא מתגרשת) יש לציין שניסינו כמה פעמים טיפול זוגי אך הפסקנו את התהליך, כי זה לא עזר ואף להיפך, העצים את המשקעים ביננו כי כל אחד התמקד בדברים שהשני צריך לשפר. אני הגעתי לייאוש, מרגישה שאני כלואה וחנוקה כי מצד אחד, רע לי עם בעלי , אני מרגישה שהרגשות כלפיו כבר דעכו בעקבות כל מה שקרה ובנוסף, אני כבר לא חושבת שיש מה לתקן ולא רוצה לנסות בכדי לא להתאכזב שוב ושוב כשלא נצליח וגם בעלי אטום ולא מדבר אפילו על אפשרות של לתקן, ומצד שני, יש בי פחד עצום שמשתק אותי מהלתגרש,מפחדת לאכזב את המשפחה שלי. סליחה שזה ארוך, אני אובדת עצותהוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
משבר חריף ביחסים טריים
עדית רונן סתר 15/04/2019 | 23:16שלום לך, תודה שפירטת את המצב ביניכם. נשמע שישנו קושי גדול מאד ביניכם, שאף הלך והחריף עם הזמן. גם אם ישנה מודעות רבה יותר לסיבות שבגללן המצב הדרדר, עדיין יש צורך לקבל כלים חדשים על מנת לתקשר ולהתקרב זה אל זו. עם זאת, אני גם שומעת שיש נמצאת בהתלבטות אמיתית האם להמשיך את הקשר או לא. האם לנסות ולתת הזדמנות נוספת תוך סיכון להתאכזב, האם לשתף את בני המשפחה והחברה בה אתם חיים. איני יודעת מיהם המטפלים הזוגיים אליהם הלכתם, אך רצוי לעשות עוד ניסיון עם איש מקצוע מוסמך ואחראי. רצוי לפנות למטפל זוגי או מטפלת זוגית הרשומים כמטפלים מוסמכים מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, בקישור הזה: http://www.mishpaha.org.il/ אמנם נוצרו ביניכם משקעים, אך טיפול זוגי יוכל לסייע לכם בכל מקרה. אם תישארו יחד כזוג, הטיפול יוכל ללוות את ההחלמה של הקשר. אם תיפרדו, הטיפול יוכל לפחות ללמד כל אחד מכם, היכן לכם יש חלק במה שקרה ביניכם, על מנת שהקשיים לא ישוחזרו בקשר הזוגי הבא. כדאי מאד לנסות, ולהקדים ולהסביר את ההיסטוריה הזוגית שלכם, את החששות משתי האפשרויות, ואת התקווה לשינוי. בהצלחההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
משבר חריף ביחסים טריים
-
החליטה לחתוך את הקשר המוזר שלנו. לשחרר?איציק 30/03/2019 | 17:37יש לי בחורה שהייתי איתה בקשר קרוב ל-4 שנים. לא היינו חברים, אבל מאוד קרובים. בגדול, 4 שנים רצתה להיות חברה שלי ואני לא רציתי. רצתה להרגיש נאהבת ואני קצת עם קשיים רגשיים היה לי קשה לתת לה מה שהיא רוצה. גם מאוד אני מתעסק בשטויות עם פלרטוטים , סטורי, ובכל החרטות האלה שזה תאכלס שקר. לא היינו מחוייבים אבל התנהגנו כמו זוג לכל דבר לפני שבוע החליטה לחתוך. נתתי לה כמה ימים ופתאום הרגשתי שאני מעריך אותה וכאב לי מאוד היום נפגשנו ורציתי שנחזור והיא אמרה שהיא החליטה ועומדת מאחורי ההחלטה שלה. מאוד כואב לי מה לעשות? לתת לזמן לעשות את שלו או לנסות בכל מחיר? אמרה גם משפט כואב שאם היא תשאר איתי זה בשבילי ולא בשבילה. ונאחזתי על המשפט ואמרתי שגם אם ארצה לחזור בהמשך יזכר במשפט הזההוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
פרידה כואבת
עדית רונן סתר 15/04/2019 | 23:07שלום לך, תודה שכתבת לנו לפורום. אפשר לשמוע על המחשבות שלך לאחור, על האחריות שאתה לוקח על מה שעבד ולא כל כך עבד בקשר שלכם. כן, פרידה כואבת. גם אם לא הייתם מחויבים אחד לשני כמו שהיום אתה מרגיש שהייתם אמורים להיות, עדיין היו לך הרגלים של זוגיות, והנתק הזה מפר את ההרגלים, מעלה זכרונות, והחלקים החיוביים והחמים צפים. לפעמים כאב של פרידה יכול להתבטא בצורה פיזית, בגוף. נסה להעסיק את עצמך במהלך היום והערב, מלא את הימים שלך בעיסוקים, שוחח עם חברים. בצורה שבה כתבת היא מצוינת, כך מוציאים את התחושות החוצה, וכדאי שכך תמשיך. בהצלחההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
פרידה כואבת
-
לא יודעת.מה לעשות... 12/03/2019 | 10:56יש לי בעיה רפואית, הרבה זמן שאין לה מרפא ואין לה פיתרון משהו פיסי לא נפשי ואמא שלי קובעת שאני בדיכאון ושזה נפשי ואומרת שיש לי בעיה נפשית ושאני צריכה ללכת לקבל עזרה נפשית אבל זה משהו פיסי לא נפשי והסברתי לי מלא פעמים היא נעולה בראש שזה נפשי היא הכניסה אותי לאישפוז בכפייה במוסד פסיכיאטרי, אני לא יודעת מה לעשות איתה ואיך להסביר לה שהיא טועה זה הגוף שלי אני יודעת מה יש לי היא לא יכולה לדעת במה מדובר היא עושה ממני צחוק ואומרת שאני סובלת מדיכאון. ברור לי שזה לא בושה לבקש עזרה נפשית אבל במקרה שלי לא מדובר במשהו נפשי ואני לא יודעת מה לעשות איתההוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
.....
אני 13/03/2019 | 13:15לא היא לא מבינה שיש לי בעיה גופנית לא נפשית. האשה הזאת עושה לי נזק .. אני לא רוצה שהיא תכניס אותי לאישפוז בכפייה יותר אני מפחדת שהיא שוב תעשה לי את זה היא לא יכולה לשלוט בי והיא עושה את זה דיברתי איתה כבר, אני לא סומכת עלייה היא רק משקרת לי ועל העובדת הסוציאלית אני בכלל לא סומכת היא ואמא שלי מדברות עליי מאחורי הגב וביקשתי שיפסיקו את זה, אנא שלי היא לא דואגת לי וגם אם זאת דאגה זה עושה נזק אמא שלי עושה לי חוסר שקט ואי נוחות.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
בעיות פיזיות ורגשיות: האם קשורות
עדית רונן סתר 12/03/2019 | 11:16שלום לך, תודה שאת כותבת לפורום, ובמידה זו או אחרת, התיאור שלך יכול לדבר גם אל אחרים. הנושא הראשון העולה הוא: האם בעיות פיזיות קשורות בקשיים רגשיים, או לא. זו השאלה הגלויה בשיח בינך לבין אמא שלך. עם זאת, בתיאור שכתבת אפשר להבין שמעבר לשאלה זו, קיימים נושאים נוספים העומדים על הפרק: אופן ההתמודדות שלך עם הקשיים שאת חווה, אופן ההתמודדות של אמך, אופן הביטוי של אמך לדאגות שלה, אופן הקבלה שלך את מעורבותה של אמך, היחסים ביניכן, וכו. אנסה לענות בכלליות, מאחר ולא ניתן לכוון באופן ספציפי על מקרה כללי, שאינו מוכר לעומקו. ראשית, ישנם מקרים בהם בעיות פיזיות הן תולדה של קשיים רגשיים, ולהיפך, בעיות פיזיות יכולות לגרום ולגרור לקושי רגשי. אם ישנה בעיה שנראית לך פיזית ביסודה, המקשה על תפקודך, רצוי בכל מקרה להיות גם בליווי רגשי, שיספק תמיכה ויסייע לך להתבונן על עצמך בצורה נעימה ורכה, לא שיפוטית. אנשים נושאים קשיים רגשיים וכאבים, לעתים ללא ידיעתם. גם אם יש לנו תחושה שאנו מכירים את עצמנו, לעתים ישנם חלקים בתוכנו הנסתרים גם לא, על כן, תהליך טיפולי יכול לסייע להכיר חלקים בתוכנו. אם את מעל גיל 18, (וגם אם צעירה יותר) יש לך את היכולת והזכות לקבל החלטה לדאוג לעצמך. זאת, דרך עזרה רפואית או רגשית, או כל עזרה אחרת. אם אמך חוזרת שוב ושוב לעסוק בנושא, ייתכן ויש בה דאגה לשלומך. האם מידת הדאגה שלה מותאמת - לא ניתן לאבחן מכאן, אך נשמע שהיחסים ביניכם משמעותיים עבור שתיכן. אפשר להשתמש בסיוע רגשי, גם באופן פרטני, וגם עם אמך יחד, בטיפול בו ניתן יהיה להציף את שעל לבכן ולייצר התארגנות מחודשת. בהצלחההוסף תגובה
-
.....
-
בעיות עם אמאמישהי 11/02/2019 | 06:50שלום. קודם כל יש לי בעיות עם אמא שלי אני תמיד מנסה להיות בסדר איתה והיא עושה לי קטעים וממציאה דברים, קודם כל רזיתי קצת אבל יפה והיא אומרת לי כח הזמן שאני אנורקסית ונראית כמו בשואה היא בעצמה מנסה להיות בדיאטה אני באה לבית לפעמים והיא אומרת שאני לא יכולה לבוא בלי לאכול כלום(אני גרה בדירה לבד ומבשלת לעצמי תמיד) היא מדברת עליי עם עובדת סוציאלית למרות שביקשתי שלא כי אני גדולה כבר,במקרה נכנסתי לאמא שלי לפלאפון והוואצפ היה פתוח גיליתי שהיא שלחה תמונות צילום מסך של הודעות שלי שכתבתי לאמא שלי ושלחה לה את כל ההתכתבות, פעם אחת היא נתנה לי במשך כמה חודשים תרופות נגד דיכאון בקופסא מפלסטיק בלי שם ואמרה לי שזה מטפל במשהו אחר ולא אמרה לי שאלה תרופות נגד דיכאון, בקיצור אין לי על מי לסמוך רציתי אמא תומכת והיא כל הזמן פוגעת בי אני רואה שהיא בסדר עם עצמה ולא כל כך דואגת לי אז למה היא עושה לי רע, יש לי בעיה רפואית מבחינה גופנית לא נפשית והיא כל הזמן מנסה להפוך את זה למשהו נפשי..הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
אמון ביחסים עם אמא, והתמודדות עם הבעיות הרפואיות
עדית רונן סתר 11/02/2019 | 20:20שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת קושי לבסס את האמון שלך באמך, אחרי שמקרים שונים נתנו לך תחושה שמה שהיא אומרת שונה מהכוונה הנסתרת, כמו גם אמון שמה שמדובר ביניכן הוא אכן שלכן. עם זאת, שומעים במקרים שתיארת דאגה גדולה של אמך, כלפיך. רצוי מאד לפנות לייעוץ או טיפול בנושא זה. דרך אחת, היא לבקש מאמך להצטרף באופן כלשהו לתהליך הטיפולי שהיא החלה עם העובדת הסוציאלית, ולהיעזר בטיפול הזה על מנת לשפר את היחסים ביניכן, ולייצר מצב בו תרגישי אותה יותר איתך, ופחות בודדה. בנוסף, נשמע שאמך דואגת למצבך, למשקלך, ואת מציינת שישנה בעיה רפואית. בדקי כיצד את תוכלי לסייע לעצמך, לא להזניח את הקשיים שישנם, לטפל בהם, דרך רופא, גורם מקצועי, ואולי בתמיכה של חברה. המון המון הצלחההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
אמון ביחסים עם אמא, והתמודדות עם הבעיות הרפואיות
פורומים נוספים בתחום
פורוםטיפול זוגי, טיפול משפחתי
בפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי ניתן להתייעץ עם עדית רונן סתר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי