פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 8

למה לחשוב מיד על תהליך של גירושין למה לא לנסות להדברות ולחשוב ממה נובע התחושת ריחוק

שלום לך, כפי שענו בתגובה להודעתך, כדאי ראשית לבדוק את כל האפשרויות שיספקו לכם מראה טובה על הקשר, שיספקו להם הזדמנות לבדוק את הקשר שלכם לעומקו. באמצעות טיפול זוגי, תוכלו לבחון את פוטנציאל השינוי והסיכוי לתקווה מחודשת. פעמים רבות, אנשים זקוקים לטיפול, על מנת לקבל הכוונה, להעמיק בהנה שלהם אחד את השני, ולעורר קירבה ואינטימיות. גירושין זו בהחלט אפשרות אך זו אינה האפשרות היחידה. פעמים רבות, אנשים חשים כבויים ושהם זרים בתוך הקשר הותיק. לעתים, יש אפשרות לשנות זאת. השאלה היא: מה כל אחד מכם מעוניין. אם אינך רוצה בקשר הזוגי, אין טעם לפנות לעבודה טיפולית. בידקו את המוטיבציה שלכם להישאר ביחד, (לא במצב הקיים, כי אם במצב מחודש). אם כן, ממליצה מאד על טיפול זוגי. תוכלו למצוא מטפלים זוגיים מוסמכים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה

שלום לך, יכולות להיות סיבות רבות לתחושת הנוחות שלך כשכל אחד מכם עסוק בענייניו. הסיבות יכולות להיות קשורות בדינמיקה הזוגית שלכם, או בחלקים אחרים. לא בהכרח עובדה זו אומרת משהו שלילי, אבל אם בעלך נעלב, נפגע, זו הזדמנות להיות יחד עם התחושות האלה ולייצר הזדמנות מחודשת לקירבה. באופן כללי, כשמישהו נפגע, אנו צריכים להניח שהפגיעות נוצרה שם תוך תחושה אמיתית שמצריכה ריכוך ותיקון. אין צורך לחפש אשמים או אחראיים לתחושה, אלא להיות עם הפגיעה ועם הרצון להקל עליה. בידקו אם יש באפשרותכם לעשות זאת כזוג, או שיש צורך בסיוע של מטפל/ת זוגי/ת. בהצלחה!

שלום לך ומועדים לשמחה, תודה שאת כותבת לפורום בנושא כה חשוב! זה יכול לסייע להורים רבים, שצריכים להסתגל להרחבת משפחתם, דרך בני הזוג של הבנים והבנות. אפשר לשמוע במילותיך את הרצון שלבן שלך יהיה טוב. כמה קשה בשביל כולנו כהורים, ללוות את הילדים ולתת להם מרחב של בחירה, למרות הדאגות שלנו. אני גם שמה לב למשפט שלך בסוף הטקסט, בו את מספרת שאת לא מכירה אותה מספיק, ואת הרצון לתת לבנך לבחור בעצמו. האם בנכם גר אתכם בבית? בדירה אחרת? האם הוא גר איתה? אלה פרטים משמעותיים. מה שאת מספרת הוא שדפוסי ההתנהגות לא לגמרי ברורים לך. ישנם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון: זכרי, שיש דרכים רבות להראות אכפתיות, אהבה, דאגה. כך, ייתכן והיא מעניקה לבנך יחס אוהב ומעריך, גם אם לא בנוכחותך. בנוסף, קשר של בני זוג עם ההורים של השני הוא קשר שיכול להתקדם לאט ובזהירות, ולא תמיד מעיד על טיב הקשר בין בני הזוג. לשאלתך, מה עושים: ראשית, ממליצה לשקול ולחשוב על שני הנושאים הכתובים כאן, ולראות איך את חשה לגביהם. נוסף לכך, הייתי ממליצה לא לתחקר את בנך לגבי היחסים של חברתו עם אביה, או נוכחות אביה ואמה כשהם נמצאים אצלם. שאלות כאלה עלולות לפגוע באיכות היחסים בינך ובין בנך. זה יכול לייצר מרחק, הסתרה, אותם את הרי מנסה למנוע בכזו תבונה ורגישות. כמו כן, כל פעם שמזדמן לך לפגוש את חברתו, נסי להיות חברית, פתוחה, לתת מקום ומרחב, להתעניין בשלומה ובתחומי עיסוקיה, לשתף אותה ואת בנך בנושאים שקשורים אליך (קלילים, לא כבדים מדי), ובאופן כללי, לנסות לייצר אוירה פתוחה ונעימה. ככל שיהיה יותר נעים ובטוח, חומות ההגנה ירדו. עם זאת, אינך צריכה לפתח חברות עמוקה וחוצת גבולות איתה, אלא רק לייצר מרחב נעים. הסימן לכך שהאוירה מותאמת, תהיה אצל בנך: את הרי מכירה אותו, וכשהוא ירגיש בנוח, את תדעי שיצרתם אוירה טובה. בהצלחה צוות אינפומד ועדית רונן-סתר

שלום עידית אני כל כך מודה לך על התגובה. עשה לי קצת סדר במחשבות. הוא גר בדירה משלו עדיין לא איתה ותודה לאל מגיע רוב השבתות אלינו.מאוד משתדלת לא ללחוץ עליו מכיוון שהיחסים ביני לבין בני הם מעולים ואני לא רוצה שזה ישתנה. עכשיו אני מבינה שכנראה יש באמת סוג של חומות הגנה - הוא עדיין מנסה בעצמו ללמוד איך להתנהל כי זו החברה הראשונה הרצינית שלו. מקווה שאכן חומות אלו ירדו. פשוט תודה תודה ומועדים לשמחה

בשמחה רבה, כשיש לנו סדר במחשבות, ממש כפי שכתבת, אנחנו פנויים יותר לראות מה נמצא שם. לבנך יש אמא נהדרת, שמתבוננת, אוהבת, דואגת, ויודעת לתת מרחב... ;-) כמה טוב כבר יש לכם, וימשיך ויתפתח. המון הצלחה עדית.

שלום לך, ומועדים לשמחה בחג הסוכות, תודה שאת כותבת לפורום. את מתארת כאן בשני תחומים. הראשון, קשור בתחושת חוסר הנוחות שלך עם מבטי החיפוש אחר גברים, כפי שאת מפרשת. והשני, הקשר הספציפי של שתיכן. לגבי הנושא הראשון, אכן, מבטי החיפוש שאת עדה להם, מעמידים אותך בתחושה לא נעימה, שאת יודעת דבר-מה שאינו ידוע לבן דודך, ושאת חשה שיכול לפגוע בו ובאמון בין ובין חברתו. זה אכן היבט סבוך. אם יש ביניכם קשר מספיק פתוח, אולי כדאי לשוחח איתה על זה: לבדוק האם היא מרגישה מחויבת לבן הדוד שלך, ולספר באופן פתוח על התחושה שלך, כשאת יוצאות יחד. אגב, ייתכן והיא אכן מחויבת אליו, ייתכן והיא מורגלת בחיפוש תשומת לב מגברים, גם אם יש לה חבר קבוע. ההיבט השני קשור ביחסים של שתיכן. בך ובה כחברה. בדקי עם עצמך, ממה את נהנית בקשר איתה וממה לא. אילו עוד תחומי עניין יש לכן. כדאי לבדוק זאת בינך לבין עצמך, לפני ניתוק היחסים איתה. גם יחסים קיימים יכולים להשתנות כדי להתאים לשתיכן. המון הצלחה, צוות אינפומד

שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מספר פעולות שאת עושה בכדי לעצור זאת, ובצדק, מתוך שמירה על הקשר הזוגי שלכם. בין אם הנכם דתיים או חילוניים, ללא קשר לכך, את מתארת מצב בו מתפתחת אינטימיות בקשר של בן זוגך עם מישהי אחרת. רצוי למצוא את הדרך לחדש את העניין בתוך הקשר שלכם, ולשמור על פתיחות ואמון בתוך הקשר. לשם כך, רצוי מאד לפנות לטיפול זוגי, שיסייע לכם להבין ולהגדיר מה הייתם רוצים בקשר ביניכם, ומה ישמור על הקשר שלכם. כפי שכתבתי בכותרת, בן/בת זוג עלולים לפגוע באמון בקשר או באינטימיות הזוגית אפילו מבלי להבין זאת, על ידי קשר חברי-עמוק עם מישהו אחר, או עיסוק כלשהו המהווה תחליף לקשר זוגי עמוק ומתפתח. טיפול זוגי יוכל לסייע לכם לצעוד זה אל זו, ולמצוא דרך לשמור על הקשר וגם על המרחב האישי בתוכו. על מנת למצוא מטפל זוגי מוסמך, רצוי לפנות לאגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, באתר האינרטנט. בהצלחה עדית וצוות אינפומד

שלום לך, תודה ששיתפת אותנו בקושי שלך ושלכם. את מתארת מצב בו את חשה במשבר ביחסים שלכם, עם מעבר למגורים משותפים שנעשה לאחרונה. כמו כן, סיפרת שעברתם תקופות שונות, ואני תוהה אם את מתכוונת למשברים, פרידות וחזרות אל הקשר. ייתכן והמצב שאת מתארת קשור במשבר תקופתי, וייתכן שהוא קשור ביצירת חיים זוגיים משותפים לראשונה. כמו כן, ייתכנו סיבות נוספות, חלקן מתוך הקשר וחלקן ממקומות אחרים. בנוגע ליצירת חיים משותפים, לעתים, אנשים צריכים ללמוד כיצד לייצר ולבסס קשר זוגי. אנשים גדלים במשפחת המוצא שלהם, ולמדים מהחיים המשפחתיים זוגיות, קשרים בין הורים וילדים וכדומה. כל אחד מגיע עם למידה שונה ממשפחתו ומחייו, ובבניית חיים משותפים, הלמידות השונות, והתנסויות החיים, צריכות להשתלב לכדי אורח חיים שתהיו שניכם שלמים איתו. בין אם מדובר בכך או אחרת, רצוי מאד לפנות לטיפול זוגי. שם תוכלו ראשית לבדוק את מידת הנכונות והמוטיבציה שלכם ליצירת חיים משותפים, תוכלו לבדוק את החששות מהצעד הזה והרצונות והתקוות שלכם. במסגרת טיפול זוגי, תוכלו ללמוד לייצר שיח שמאפשר מספיק מרחב לכל אחד מכם, לבטא את רגשותיכם ולפתח מספיק גמישות בכדי להכיל את השני, כמו גם למצוא רגעים של חיבור, אינטימיות ומשיכה מחודשת, אם עדיין קיימת. מומלץ מאד לפנות לטיפול זוגי, אצל מטפל זוגי מוסמך. רשימה מסודרת על פי אזורים גאוגרפיים ניתנים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה עדית.

שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מצב בו בהדרגה נוצר מרחק ביניכם, מרחק פיזי, רומנטי, ואובדים תחושת העניין ההדדי, מגע ואינטימיות. לצד זה, המחויבויות לבית ולמשפחה רבות, התוכניות והרצונות. בוודאי, כפי שכתבת, מגיע לך לחיות עם מגע ואהבה. ומגיע למשפחה שלכם, שתחושת האהבה וה"ביחד" ישובו וישפיעו על כולכם. מומלץ מאד שתפנו לטיפול זוגי. בתהליך טיפולי, תוכלו למצוא שוב רגעים של חיבור, לפתח עניין מחודש זה בזה, לצד הבנה של דברים שקורים עכשיו ודברים שקרו בעבר, ולהעלות את ההערכה ההדדית שלכם, זה אל זה. כמו כן, תוכלו לרענן את תשוקתכם והמיניות ביניכם. רצוי לפנות אל מטפל זוגי מוסמך. תמצאו רשימה מסודרת של המטפלים המוסמכים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, על פי אזורים גאוגרפיים. המון הצלחה, בברכה עדית וצוות אינפומד.

שלום לך, תודה שאת כותבת לפורום. בהחלט תסמונת הקן המתרוקן: הילדים מתפקדים ומנהלים את חייהם (כמה טוב שכך), והמרחב הביתי מכיל אתכם. הצעתי היא להתמקד כעת בעצמך, אח"כ בקשר עם בעלך. כלומר: חייך מתפנים מהשקעת זמן ואנרגיה, חשיבה ותכנון עבור המשפחה. ואולי כעת, זו נקודת זמן בה את יכולה להתבונן על הצרכים שלך, על תחומי העניין שלך. חשבי אילו תחביבים ודפוסים יש בחייך או היית רוצה שיהיו בחייך, שימלאו אותך בעניין, באויר לנשימה, בהשראה ובתוכן, ויספקו אנרגיה ותחושת משמעות וחיות. פעמים רבות, קל יותר להתחיל משהו חדש, בליווי של חברה טובה או מכרה. אם כך, ראשית, דאגי לעניין שלך, ובהמשך, ייתכן ושינוי כזה יסייע גם בקשר עם בעלך. את מוזמנת לכתוב שוב, באם זה מסייע למקום שבו את נמצאת, או שיש צורך בעזרה אחרת. בהצלחה עדית.

שלום לך, מה שאפשר לעשות במצב כזה הוא לנהל שיחה רגועה, דווקא בזמן שקט, לא במהלך קונפליקט. בשיחה כזו, תוכל להסביר איך היית רוצה שהדברים יקרו וייראו, מצד שניכם, להסביר מדוע זה חשוב לך, ומה תרגיש ותחשוב כשאלו יתקיימו. מדבריך, אני מבינה שהיא עוזרת ושאתה מעוניין שהיא תמשיך להיות שם. תוכל להתחיל את השיחה מנקודה זו: החשיבות של היותה שם לעזר, כיצד זה משפיע עליך ומסייע לך. אם ניסית לקיים כזו שיחה, והמצב לא השתנה, ייתכן שהציפיות צריכות להשתנות, אולי המשימות צריכות להיות קצרות יותר, או שההסברים שלך צריכים פירוט רב יותר. אם תפרט דוגמה, אפשר אולי להבין ולסייע לך יותר בהבנת הקושי. בהצלחה

שלום לך, תודה כתבת לנו בפורום. בוודאי שקשה לך, ובוודאי שכל הסיפור מטלטל את עולמך. יש לשניכם קשר מסוים, ויש לך את מערכת הערכים שלך, ומסיבת רווקים כזו לא תואמת את הציפיות שלך מהחיים המשותפים שלכם, מהערכים שלך ושל בן זוגך, מסוגי הריגוש שאת היית מאחלת לכם לחפש. ובוודאי שזה מבהיל: האם האירוע הזה מבשר את הבאות, מבשר קושי ובעיות, או רק דפוס חברתי (פוגע קשה). וכמו שכתבת, הזמן דוחק, וקשה להחליט לשים את הדברים בצד וללבוש חיוך, כשבתוכך סערה על תחומים הקשורים לעומק הקשר והערכים שלכם. בשלב זה, כדאי מאד לשתף את בן זוגך בתחושותיך. תוכלי לספר או לכתוב ולהקריא לו, על מנת שהוא יבין את עומק הטלטלה וסימני השאלה שלך. כדאי לארגן באופן מסודר את כל מה שמטריד אותך בנושא, כדי שתוכלו לעסוק בנושאים שעולים עבורך. ישנה אפשרות, שמסיבת הרווקים תוכננה בלי מחשבה רבה על תוצאות הפגיעות האפשריות, מתוך "דפוס חברתי קלוקל" ששומעים אצל אחרים ורואים בסרטים. ייתכן. זה עדיין לא מפחית מעוצמת הפגיעה. שיח משותף של שניכם על תחושותיך, על השאלות והדאגות שיש לך, ועל תחושותיו של בן זוגך כעת מששומע מה עובר עליך - שיח כזה הוא הזדמנות לייצר קירבה מחודשת וגם הבנה ברורה של הציפיות מהקשר ביניכם. בנוסף, כדאי לסכם ביניכם מתי תשובו לשוחח על כך, גם אם מצבכם ישתפר, כדי שתחושו שהקשר ממשיך להיות מחובר למקום שבו כל אחד מכם נמצא. תוכלו לשוחח על כך בעצמכם, אך אם תראו צורך, ישנה אפשרות לפנות למטפל זוגי ומשפחתי, ולבקש פגישה ממש בהתרעה קצרה, כחלק מטיפול במשבר מיידי שמתרחש. מטפלים מוסמכים ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, בקישור http://www.mishpaha.org.il/ המון המון הצלחה, בתקווה שתצליחו ליצור בהירות וקירבה, עדית וצוות האתר.