שאלות ותשובות - עמוד 316

דלדול עצם הריוני הוא מצב נדיר, כך מאמינים החוקרים, המופיע לרוב במהלך השליש השלישי של ההריון או מיד לאחר הליד. התופעה מתרחשת לרוב בהריון ראשון, ולא חוזרת על עצמה. נשים הנפגעות מכך מתלוננות לרוב על כאבי גב, מאבדות גובה וסובלות משברים בחוליות עמוד השדרה.

מאז 1996 דווחו בארה"ב 80 מקרים של מצב זה. החוקרים אינם יודעים אם הדבר קורה בשל ההריון או בשל בעיות בריאותיות אחרות של המטופלת.

דברים העשויים לשנות את המצב הזה, כמו גורמים גנטיים או שימוש בסטרואידיים, נחקרים בימים אלה. על אף שקיים לחץ מוגבר ע אספקת הסידן של אשה בהריון, והסידן עוזב את גופה בקצב מואץ בשל תכיפות ההשתנה, הרי ששינויים אחרים המתרחשים בהריון, כמו העלייה ברמות האסטרוגן ובמשקל, עשויים דווקא לחזק את צפיפות העצם. עדיין נותר הרבה שטרם הוברר בנוגע להשפעת ההריון על צפיפות העצם של אשה.

בין הגורמים העלולים להגביר את הסיכון שלכם להתפתחות דלדול העצם נכללים:

• מין נקבה
• היסטוריה משפחתית של דלדול העצם
• גיל מתקדם או אחרי גיל המעבר
• היעדר חריג של מחזורים חודשיים או הפרעת אכילה, כמו אנורקסיה נרבוזה או בולימיה, העלולות לגרום לעצירת המחזור החודשי עוד לפני גיל המעבר, ואובדן רקמות עצם כתוצאה מפעילות גופנית מוגזמת.
• רמות טסטוסטרון נמוכות בגברים
• תזונה נמוכה במוצרי חלב או מקורות אחרים של ויטמין D וסידן.
• אורח חיים לא פעיל.
• שימוש ארוך טווח בגלוקוקורטיקואידים (תרופות הנרשמות לטיפול במחלות רבות, כולל דלקת המפרקים, אסתמה וזאבת); תרופות נוגדות שבץ; הורמון משחרר גונאדוטרופין לטיפול באנדומטריוזיס; נוגדי חומצה המכילים חמרן (אלומיניום); טיפולי סרטן מסוימים; ויתר הורמון התריס.
• עישון סיגריות ושתייה מופרזת של אלכוהול

דלדול העצם עלול לפגוע בכל אחת מעצמותיכם, אולם היא נפוצה במיוחד במותן, בפרק כף היד, ובעמוד השדרה, או ליתר דיוק בחוליות. החוליות חשובות מפני שאלה העצמות התומכות בגוף בעמידה ובישיבה זקופה. ראו תרשים להלן**.

דלדול העצם בחוליות השדרה עלול לגרום לבעיות חמורות אצל נשים. שבר באזורים אלה עלול להתרחש כתוצאה מפעילויות יומיומיות כמו עלייה במדרגות, הרמת חפצים או התכופפות קדימה.

כתפיים שחוחות

עקמת בגב

אובדן גובה

כאבי גב

יציבה שחוחה

בטן מזדקרת

דלדול העצם (אוסטיאופורוסיס) הוא מצב רפואי שפירושו שעצמותיכם חלשות, ולכם עולה הסיכון שתשברו עצם. היות שאין לכך תסמינים, ייתכן שלא תדעו שעצמותיכם נחלשות עד שתשברו עצם!

עצם שבורה יכולה להשפיע קשות על חייה של אשה. הדבר עלול לגרום לנכות, כאב ואובדן עצמאות. זה עלול להקשות על ביצוע מטלות יומיומיות, כגון הליכה, ללא סיוע. הדבר עלול להקשות על השתתפות באירועים חברתיים, וגם לגרום לכאבי גב קשים ולעיוות השלד.

צרבת מזדמנת היא בעיה נפוצה ולרוב אינה חמורה. עם זאת, צרבת מתמשכת עלולה להיות סימן לבעיה רצינית, כגון דלקת הוושט. דלקת הוושט היא דלקת של דפנות הוושט, הקנה דרכו עובר המזון. דלקת הוושט מתרחשת כאשר חומצת הקיבה באה במגע חוזר עם דפנות הוושט. אם דלקת הוושט חמורה, אדם עלול לפתח תסמונת בארט ואפילו סרטן. מצב זה עלול להצר את המעבר מן הוושט אל הקיבה. מוטב לבעלך להתייעץ עם הרופא שלו לצורך הערכה נוספות. כאשר מטופל צורך תרופות ללא מרשם נגד צרבת יותר מפעמיים בשבוע, יש להתייעץ עם רופא. אנדוסקופיה לצורך בדיקה חזותית של הוושט עשויה להידרש אף היא.

נוכחות של בן משפחה עם אוטיזם מציבה אתגרים רבים. תמיכה והכשרה להורים ואחים הם חלק חשוב מן הטיפול בילד הסובל מאוטיזם. הכשרת הורים על מהות האוטיזם וכיצד לשלוט ביעילות בתסמינים הוכחה כמפחיתה את המתח במשפחה ומשפרת את תפקודו של הילד הסובל מאוטיזם. חלק מהמשפחות זקוקות ליותר תמיכה והדרכה מאחרות, בכפוף לתפקודן הפנימי, למערכות התמיכה הקיימות שלהן ולמצבן הכלכלי.

חשוב שהורים יחפשו באופן פעיל אחר כל מקור תמיכה אפשרי. דברו עם קופת החולים ובררו מה הן האפשרויות בסניף המקומי שלכם. חברים, בני משפחה, מוסדות ציבוריים וארגונים מקומיים או ארציים הם כולם מקורות תמיכה אפשריים.

יהיה אשר יהיה מקור התמיכה שאתם מקבלים, הצעדים הבאים מועילים לכל המשפחות שלהן בן או בת הסובלים מאוטיזם:

• קבעו הפסקות. הדרישות היומיומיות של טיפול בילד אוטיסט עלולות להכריע אתכם. אנשים שעברו הכשרה יכולים להחליף את בני המשפחה במילוי חובות הטיפול במקרה הצורך. ההפסקות הללו מסייעות למשפחות לתקשר באופן פחות לחוץ ומאפשרות להורים להתמקד ביחסיהם עם ילדיהם האחרים. הפסקות קבועות יכולות גם לאפשר למשפחה להמשיך לטפל בילד הסובל בבית, במקום להפוך כה תשושים עד שהם נאלצים לפנות לפתרון מוסדי.
• חפשו עזרה לילד או ילדה עם אוטיזם הנכנסים לגיל ההתבגרות. שירותים קהילתיים ומוסדות ציבוריים יכולים לעזור למשפחות במהלך תקופה קשה במיוחד עבור ילדם. ילד מתבגר הסובל מאוטיזם עשוי להפיק תועלת משהות בפנימייה, תעסוקה מיוחדת ותוכניות אחרות שנועדו לסייע במעבר לגיל הבגרות.
• צרו קשר עם משפחות אחרות שלהן ילדים הסובלים מאוטיזם. ישנן משפחות רבות החולקות את דאגותיכם וקשייכם היומיומיים. ארגונים מקומיים וארציים יכולים לעזור לחבר בין משפחות ולספק מידע חיוני. רוב מומחי הבריאות שלכם יוכלו להמליץ על שירותים שכאלה גם הם.

במהלך הבדיקה הרפואית, יבדוק הרופא את הסימנים הספציפיים של אוטיזם. ילד שקיים חשש כי הוא או היא סובלים מאוטיזם יעברו הערכות הכוללות:

• מדידות משקל וגובה, כדי לקבוע אם תבנית הצמיחה הגופנית שלהם תקינה.
• מדידות היקף ראש, כדי לקבוע אם גודל הראש תקני. חלק מן הילדים הסובלים מאוטיזם מתאפיינים הראש גדול או קטן מן הממוצע.
• בדיקות של הפנים, הזרועות והרגליים כדי לחפש מומים מולדים כלשהם.
• בדיקות שגרתיות שנועדו לוודא כי עיכובים התפתחותיים אינם נגרמים מאובדן שמיעה או בעיות בראייה.
• הערכות כדי לברר אם קיימות פגיעות נגרמות-עצמית. לעתים התנהגות מזיקה כמו הכאת הפנים או הטחת הראש נגרמות על ידי זיהום או פגיעה כלשהם.
• בדיקות תגובות ההחזר (רפלקסים). ילדים הסובלים מאוטיזם מתאפיינים לעתים קרובות ברפלקסים לא מפותחים לגילם.
• תרגילים לבדיקת יד דומיננטית. חלק מהילדים הסובלים מאוטיזם מתאפיינים בעיכוב בהתבלטות יד דומיננטית, בין אם שמאל או ימין.

הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD) היא מונח גג המשמש להגדיר סוג של הפרעות.

בין ההפרעות הנכללות בסוג זה מחלות:

• הפרעה אוטיסטית
• תסמונת רט
• תסמונת אספרגר
• הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילד (CDD)
• הפרעה התפתחותית נרחבת – ללא הגדרה נוספת (PDD-NOS) מונח זה משמש להגדיר ילדים שאינם עונים על הקריטריון האבחוני של אף אחת מן ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות (PDD) המוכרות, אולם סובלים מבעיות התפתחות והתנהגות הדומות לאלו הקיימות באוטיזם. בעיות אלה כוללות רגישויות חריגות ותגובות התנהגותיות חריגות למצבים מסוימים. עם זאת, ילדים המאובחנים כ-PDD-NOS מפגינים כישורים קוגניטיביים ותקשורתיים טובים יותר משל ילדים הסובלים מאוטיזם או צורות אחרות של PDD.

חומרת ה-PDD משתנה מאדם לאדם. ילדים הנפגעים קשה אינם מסוגלים לתפקד ללא סיוע ניכר מהורים ומטפלים אחרים. ילדים אחרים נפגעים במידה מתונה ומסוגלים לפתח כישורים מספקים כדי לנהל חיים עצמאיים כבוגרים. ילדים רבים נפגעים היכן שהוא בין שתי קיצונויות אלה.

הפרעות התפתחות נרחבות קיימות כבר מרגע הלידה. עם זאת, סימניהן של הפרעות אלה עלולים שלא לבלוט עד מאוחר יותר, לרוב במהלך שלוש שנות חייו הראשונות של הילד.

אוטיזם הוא הפרעה מוחית המקשה על התקשורת וההתייחסות לאחרים. במצב של אוטיזם, חלקי המוח השונים אינם מצליחים לעבוד יחד.

רוב הסובלים מאוטיזם תמיד יתקשו במידה כלשהי במערכות יחסים עם אחרים. אולם אבחון וטיפול מוקדמים מסייעים ליותר ויותר אנשים הסובלים מאוטיזם להגשים את יכולותיהם.

בכל סוג שהוא של אנגינה, הפסיקו את מה שאתם עושים ונוחו.

אם נרשמה לכם תרופה בשם ניטרוגליצרין לטיפול באנגינה, קחו טבלית אחת והניחו לה להתמוסס מתחת ללשון. אם אתם משתמשים בתרסיס, רססו תחת הלשון. המתינו חמש דקות.

אם עדיין יש לכם אנגינה אחרי חמש דקות, קחו עוד מנה של ניטרוגליצרין. חכו עוד חמש דקות ואם האנגינה עדיין קיימת, קחו מנה שלישית.

אם עדיין יש לכם אנגינה אחרי שנחתם ולקחתם ניטרוגליצרין או אחרי 15 דקות, הזעיקו סיוע חירום או בקשו ממישהו שייקח אתכם לחדר המיון הקרוב.