בדיקת ביופסיה שד (Breast Biopsy)

תשובה:

למרות שלא ניתן למנוע את התחלואה בסרטן השד, גילוי מוקדם וטיפול ללא דיחוי יכולים לשפר לעין שיעור את סיכויי ההחלמה של אישה אשר חלתה בסרטן השד. יותר מ- % 90 מן הנשים אשר מאובחנות כחולות בסרטן השד בשלבי המחלה המוקדמים, מחלימות מן המחלה. כאשר נשים מודעות כבר מגיל צעיר מאוד לחשיבות והיתרונות של גילוי מוקדם של סרטן השד, הן נוטות יותר למלא אחר ההמלצות לביצוע בדיקות תקופתיות במרפאה וסקירות ממוגרפיה. יתר על כן צריכות נשים צעירות להיות מודעות ולהבין את גורמי הסיכון של סרטן השד, ולהרגיש נינוחות מספיק על מנת לשוחח עם צוות המרפאה על בריאות השדיים שלהן.

תשובה:

תהליך האבחון של סרטן השד אצל נשים צעירות (אשר נמצאו מתחת לגיל 40) מסובך יותר מכיוון שרקמת השד שלהן בדרך כלל צפופה יותר מאשר אצל נשים מבוגרות יותר. בנקודת הזמן אשר בה ניתן לחוש בגוש אשר התפתח ברקמת השד של אישה צעירה, הסרטן נמצא בדרך כלל בשלב מתקדם. יתר על כן, גידולים של סרטן השד אצל נשים צעירות יכולים להיות תוקפניים יותר ורבי עוצמה, והם נוטים להגיב פחות לטיפולים. נשים צעירות אשר מאובחנות כחולות בסרטן השד הן בדרך כלל בעלות הזחה גנטית בגנים BRCA 1 ו- BRCA 2. השתהות באבחון גידולים סרטניים בשד היא בעיה נוספת. חלק גדול מן הנשים הצעירות אשר מתגלות כחולות בסרטן השד נוטות להתעלם מסימני האזהרה המוקדמים, כגון הופעת גוש בשד או הפרשות חריגות, מכיוון שהן חושבות שהן צעירות מדי בכדי לחלות בסרטן השד. מרבית הנשים חושבות כי הן צעירות מדי על מנת לחלות בסרטן השד, ונוטות לחשוב כי הופעתו של גוש מצביע על ציסטה לא מזיקה או גידול שפיר אחר. חלק מן הצוותים הרפואיים נוטים גם הם לאבחן גושים המופיעים בשדיהן של נשים צעירות כציסטות ומאמצים את גישת ה"נחכה ונראה".

תשובה: בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה התלויה מאוד בנסיונו של המבצע. בודק לא מנוסה עשוי פשוט להחמיץ את הממצא ולא לזהותו. כדי שגוש יזוהה באולטרסאונד, הוא צריך להכיל רקמה שונה מספיק מהרקמות הבריאות סביבו. יתכן שהגוש דומה במבנהו לרקמה הסובבת, ולכן אינו נראה באולטרסאונד, ובבדיקות בשיטות אחרות הוא יראה יותר בבירור. לא ניתן להסיק מכך על ממאירותו של הגוש. בהחלט יתכן שהגוש יימצא שפיר. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה:

הטיפול המשלים לאחר ניתוח כריתת גוש בשד תלוי בסוג הגידול, אשר נלקח במהלך הניתוח לבדיקה מדויקת תחת מיקרוסקופ. בגידולים שפירים אין צורך בטיפול משלים לאחר הניתוח. בגידולים ממאירים של סרטן שד , במידה ומדובר בגידול קטן יחסית ובעל גבולות ברורים, ללא פוטנציאל גדול להתפשטות מעבר לגבולות השד, הטיפול המשלים יכלול הקרנות לאזור השד + טיפול תרופתי הורמונלי. ההקרנות יתבצעו עד 6 חודשים לאחר הניתוח, כאשר המטופלת תהיה חשופה לכמות קרינה נמוכה ממוקדת לשד, מדי יום למשך מספר דקות, למשך חודש. תוספת של קרינה לאחר כריתת גוש בשד הוכחה כיעילה במניעת הישנות הגידול באחוזים ניכרים. במקרים אחרים, לעיתים ישנה אינדיקציה להוספת טיפול כימותרפי משלים, כתלות בסוג הגידול, גודלו, ונוכחות תאים סרטניים בקשריות הלימפה.

תשובה:

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת גוש בשד הינה אינדיבידואלית. כל אישה מחלימה בקצב אחר, אולם לרוב תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר.כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד לתהליך ההחלמה. תהליך החלמת הצלקת אורך עד שנה.

תשובה: מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

ככלל, ביצוע בדיקת ממוגרפיה תקופתית אינו מומלץ לנשים מתחת לגיל 40. חלק מן הסיבה נעוצה בכך שצפיפות הרקמה של השד אצל נשים מתחת לגיל 40 נוטה להיות גבוהה יותר, דבר אשר מוריד את יעילותה של בדיקת הממוגרפיה ככלי אבחנתי. יתר על כן, מרבית המומחים גורסים כי הסיכוי הנמוך של אישה צעירה לחלות בסרטן השד אינו מצדיק את החשיפה לרמות הקרינה אשר כרוכות בביצוע הבדיקה ואת העלות הכרוכה. אולם, ניתן להמליץ על ביצוע בדיקת ממוגרפיה לנשים צעירות אשר להן עבר משפחתי של תחלואה בסרטן השד, או שהן שייכות לאחת מקבוצות הסיכון.

תשובה:

ההחלטה על סוג הניתוח נקבעת לרוב ע"י בדיקות ההדמיה וכן ביופסיה מהגוש, שנעשות לפני הניתוח. במקרים של גידולים קטנים יחסית (עד 5 ס"מ), ובעלי סוג היסטולוגי פחות "אלים", וכאשר אין גרורות מרוחקות, נהוג לבצע ניתוח משמר שד, וההחלטה האם להוציא רק את הגוש או את הגוש כולל שוליים נרחבים של רקמה תקינה, נעשית במרבית המקרים רק במהלך הניתוח עצמו, בהתאם למראה של הרקמה ומיקום הגוש. כאשר המנתח חושש להיוותרות תאים סרטניים בשולי הגוש, הוא כורת שוליים נרחבים יותר של רקמה, על מנת לנקוט במשנה בטיחות. בגידולים "אלימים" יותר (כלומר בעלי יותר סיכוי בפולשנות ושליחת גרורות), מספר גושים בשד, גוש גדול או בשני השדיים, נוהגים לבצע ניתוח גדול יותר- כריתת שד מלאה (total/radical mastectomy).

תשובה:

לניתוח משמר שד, למשל מסוג כריתת שד חלקית, ישנם יתרונות עצומים עבור המטופלת, הן במשך ההחלמה לאחר הניתוח, הן בסיכון בניתוח עצמו, והן בהשלכות הרגשיות המלוות ניתוחים מסוג זה. כריתת שד מלאה עלולה להותיר צלקת נפשית לא פחות גדולה מהצלקת ברקמה עצמה- איבוד השד, המהווה סמל לנשיות ופוריות, בגיל צעיר יחסית, ואף בגילאים המבוגרים יותר, מהווה טראומה לא קלה עבור האישה. נשים רבות פונות לאחר כריתת שד מלאה לניתוח שחזור שד קוסמטי, פתרון יעיל יחסית המוצע להן כיום. ובכל זאת, כאשר אין צורך בכך, מעדיפים לא לנקוט בשיטה מחמירה זו, ולבצע ניתוח מינימלי ככל האפשר (זאת כמובן בהתאם לסוג הגידול וכו').

תשובה:

נקודת הזמן הטובה ביותר לביצוע הבדיקה היא יום אחד לאחר הפסקת הדימומים של המזור החודשי שלך. הכרות עם המראה והתחושה של רקמת השד שלך היא אחת הדרכים הטובות ביותר לאתר שינויים אשר מתרחשים בשד. יתר על כן, בנוסף לביצוע בדיקה עצמית של השד על בסיס חודשי, מומלץ מאוד לנשים מעל גיל 20 לבצע בדיקת שד על ידי רופא במרפאה לפחות פעם אחת בשלוש שנים. מומלץ לנשים אשר נמצאות מתחת לגיל 40, שלהן היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד, או שהן נמצאות באחת מקבוצות הסיכון לחלות בסרטן השד, לשוחח עם הרופא המטפל בהן לגבי תוכנית בדיקות אשר כוללת גם ביצוע סקירות ממוגרפיה תקופתיות.