כריתת שד חלקית (Partial Mastectomy)

תשובה: ב-10% מן הנשים המאובחנות כסובלות מסרטן השד יש היסטוריה משפחתית של המחלה. העלייה בסיכון כאשר יש קרובת (או קרוב) משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו בסרטן השד, תלויה בגיל קרובת המשפחה בעת האבחנה, ובמספר הקרובים מדרגה ראשונה שלקו במחלה (קרובה מדרגה ראשונה היא אם, אחות או בת). כאשר נבדקו יותר מ-50,000 נשים עם סרטן שד ו-100,000 נשים כקבוצת ביקורת, נמצא כי הסיכון של אישה עם קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה ללקות בסרטן השד הוא פי 1.8 מאשר באישה ללא סיפור משפחתי, וכאשר יש 2 קרובות משפחה חולות מדרגה ראשונה, הסיכון גבוה פי 2.93. הסיכון גבוה יותר כאשר קרובת המשפחה לקתה בסרטן בגיל צעיר. כדי להעריך את מידת הסיכון עבורך, יש לבדוק מי קרובי המשפחה שחלו, ובאיזה גיל חלו במחלה. את מדברת על כריתה מניעתית של השחלות, ובהחלט יש מקום לשקול את האופציה הזאת, אבל לאור ההיסטוריה המרשימה במשפחתך, אולי מתאימה יותר דווקא כריתה מניעתית של השדיים. באשר לתופעות הלוואי של כריתת שחלות, מכיוון שכבר סיימת כבר את המחזור החודשי, השחלות שלך אינן פעילות, ותופעות הלוואי העיקריות הן לא תופעות של גיל המעבר אלא סיבוכים ניתוחיים, כמו דימום או זיהום. את ניתוח כריתת השחלות ניתן לבצע בניתוח פתוח דרך הבטן, בלפרוסקופיה או בגישה דרך הנרתיק. לכל אחת מן השיטות יתרונות וחסרונות משלה, אך שיעור הסיבוכים בכל השיטות נמוך. בחלק מקופות החולים ומרפאות החוץ בבתי החולים הגדולים יש רופאים מומחים בגנטיקה של הסרטן. אני ממליצה לך ללכת לגנטיקאי עם כל הנתונים על הסרטן במשפחתך, ולהתייעץ איתו באשר לאפשרויות העומדות בפניך. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה:

למרות שלא ניתן למנוע את התחלואה בסרטן השד, גילוי מוקדם וטיפול ללא דיחוי יכולים לשפר לעין שיעור את סיכויי ההחלמה של אישה אשר חלתה בסרטן השד. יותר מ- % 90 מן הנשים אשר מאובחנות כחולות בסרטן השד בשלבי המחלה המוקדמים, מחלימות מן המחלה. כאשר נשים מודעות כבר מגיל צעיר מאוד לחשיבות והיתרונות של גילוי מוקדם של סרטן השד, הן נוטות יותר למלא אחר ההמלצות לביצוע בדיקות תקופתיות במרפאה וסקירות ממוגרפיה. יתר על כן צריכות נשים צעירות להיות מודעות ולהבין את גורמי הסיכון של סרטן השד, ולהרגיש נינוחות מספיק על מנת לשוחח עם צוות המרפאה על בריאות השדיים שלהן.

תשובה: מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת שד חלקית משתנה בין אישה לאישה, ותלויה בסוג הגידול וגודלו. תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח בד"כ מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר, שכן הניקוז הלימפטי של אזור היד נפגע, ומצטברים יותר נוזלים, אשר יכולים לגרום לנפיחות ופגיעה בתנועתיות היד (כאשר קורה מומלץ להתחיל עם טיפולים פיזיותרפים מוקדמים).כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד להחלמה.

תשובה:

נשים רבות מודאגות ממראה השד מבחינה אסתטית לאחר ניתוחי כריתת גוש בשד וכריתת שד חלקית. נכון, שמרביתן מעוניינות בסילוק המחלה, ופחות מתעסקות בפן האסתטי של הניתוח, אולם מכיוון שמדובר ברקמת השד, כיום כבר מובנת החשיבות לפן האסתטי לאחר הניתוח, לא פחות מן הפן החיצוני. בניתוח כריתת שד חלקית, אמנם לא מוצא כל השד, אלא רק פיסת רקמה, אולם לעיתים פיסת רקמה זאת והמקום בו היה הגידול, מותירים שקערורית בולטת לעין בשד, והחתך הניתוחי יוצר אף הוא מראה לא תקין. הפתרון- לרוב הנשים נעזרות בחזיות מיוחדות עם ריפוד, המותאמות להן אישית, ולעיתים פונות לעבור ניתוח שחזור שד חלקי או ניתוחים קטנים יותר לתיקון הצלקת.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

לרוב כן. הטיפול הנוסף המשלים, לאחר ניתוחים משמרי שד, ביניהם כריתת שד חלקית, תלוי בסוג הגידול, גודלו, הטיפול שניתן (באם ניתן) לפני הניתוח ועוד. במידה ומתברר כי מדובר בגידול שפיר, הוצאתו מספיקה, ואין צורך בטיפול נוסף לאחר הניתוח. בגידולים ממאירים, במידה ומדובר בגידול קטן יחסית ובעל גבולות ברורים, ללא פוטנציאל גדול להתפשטות מעבר לגבולות השד, הטיפול המשלים יכלול הקרנות לאזור השד + טיפול תרופתי הורמונלי. ההקרנות יתבצעו עד 6 חודשים לאחר הניתוח, כאשר המטופלת תהיה חשופה לכמות קרינה נמוכה ממוקדת לשד, מדי יום למשך מספר דקות, למשך חודש. תוספת של קרינה לאחר כריתת שד חלקית (כמו גם לאחר כריתת גוש בשד) הוכחה כיעילה במניעת הישנות הגידול באחוזים ניכרים, ושוות ערך מבחינת פרוגנוזה, לניתוח כריתת שד מלאה. במקרים מסוימים, לרוב כאשר נמצאים תאים סרטניים שנותרו בקשריות הלימפה או בסוג גידול אלים יחסית, ישנה אינדיקציה להוספת טיפול כימותרפי משלים.

תשובה:

שני ניתוחים אלה הינם דומים מאד בסוגם ומטרתם, שהיא שימור השד לאחר הכריתה. ניתוח לכריתת גוש בשד הינו ניתוח יחסית מצומצם יותר בהיקפו לעומת ניתוח כריתת שד חלקית. כריתת גוש בשד פירושה כמשמעה, הוצאה אך ורק של אותו גוש סרטני ברקמה, מבלי לפגוע בשארית רקמת השד התקינה (הוצאת שולי רקמה תקינים היא מזערית- כס"מ אחד בלבד). במקרים בהם ישנו גידול נרחב יותר בגודלו, המנתח יחליט על ביצוע כריתת שד חלקית, כלומר, הוצאת הגוש הסרטני כולל רקמת שד תקינה מסביבו, בכמות יותר משמעותית מאשר בכריתת הגוש בלבד (מספר ס"מ).

תשובה: חוסר התחושה ברגליים נגרם בשל פגיעה בעצבים התחושתיים הפריפריים, כלומר פגיעה בעצבים שמספקים תחושה לאיברים (נוירופתיה פריפרית). הפגיעה מורגשת בעיקר בקצות הגפיים, כמו אצל אחותך, והיא משנית, ככל הנראה, לטיפול הכמותרפי בטקסול. אצל חלק ניכר מהאנשים אמור להיות שיפור הדרגתי, אך איטי, בפגיעה העצבית לאחר הפסקת הטיפול הכמותרפי. ליריקה היא אחת התרופות החדשות לטיפול בנוירופתיה הפריפרית, אם כי היא יעילה יותר במקרים של פגיעה עצבית שמתבטאת בכאב ופחות בחוסר תחושה. אני ממליצה להתייעץ עם האונקולוג המטפל לגבי טיפולים אחרים, תרופתי או אלטרנטיבי. הם אמורים להתמצא באפשרויות מכיוון שהם הגורם הרפואי העיקרי שמטפל בכמותרפיה ובתופעות הלוואי שלה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה:

כריתת גוש בשד נעשית כאמור על מנת לטפל בתהליך גידולי של השד, אשר גודלו קטן יחסית (לרוב עד 5 ס"מ ובמרבית המקרים פחות מ-2-3 ס:מ), וכן אשר סוגו ההיסטולוגי (המיקרוסקופי) הינו בעל פרוגנוזה יחסית טובה (לא נחשב כגידול "אלים" בעל כוח רב של חדירה לרקמה). לעומת זאת, ניתוח כריתת שד מלאה, כלומר הוצאת כל רקמת השד באותו צד, נעשה לרוב כאשר יש יותר מגידול אחד בשד, כאשר מדובר בגידול גדול יחסית (מעל 5 ס"מ) התופס רקמת שד נרחבת, כאשר סוג הגידול נחשב "אלים" יותר, או כאשר כריתת השד נעשית לצרכים מניעתיים, בנשים נשאיות של גן ה-BRCA, אשר להן סיכויים גבוהים לפתח בעתיד סרטן שד פולשני.