שאלות ותשובות - עמוד 622

נשמע שאכן מדובר בבעיה רצינית הפוגעת באופן רציני באיכות חייה של אחותך. למרות הפירוט הרב בשאלתך, חסרים פרטים רבים העשויים להצביע על מקור הבעיה. כאבים בגב תחתון אינם נובעים תמיד מעמוד השדרה, ועל כך מעידות בדיקות אחרות שבוצעו, כגון צילום הבטן והבירור הכלייתי שעברה אחותך. אתייחס בתשובתי לכאבי גב תחתון. זו בעיה מורכבת ונפוצה מאוד. בעיות באיזון הסידן בגוף הגורמות, לפירוק מוגבר של עצם במקומות שונים, עלולות לתרום לבעיה בעמוד השדרה. כאשר בלוטת יותרת התריס עובדת יתר על המידה, סידן עלול לברוח מן העצם ולהצטבר בדם, וכך לגרום לירידה בצפיפות העצם במקומות שונים ולכאבים. נחוצות בדיקות דם ושתן נוספות על מנת לאבחן בעיה זו. סטייה של עמוד השדרה נפוצה במקרים רבים, ומקורה, ככל הנראה, בכיווץ שרירים. לגבי מצבים של מתח נפשי, גם מצבים של דחק נפשי ידועים כתורמים להחרפה או אף הופעה של תסמונות כאב. לאור המוגבלות החמורה בתפקוד והבלבול שיוצרות הבדיקות הרבות, הייתי מציע שאיש מקצוע יבצע בדיקה גופנית של אחותך, יסקור את מגוון הממצאים בהדמיות השונות, ויחליט ביחד איתה על המשך הטיפול הרצוי עבורה. בהצלחה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

מחלת האוסטאופורוזיס, הנקראת גם דלדול עצם או בריחת סידן, היא מחלה נפוצה בה יש דלדול מסת העצם ונטייה מוגברת לשברים, בייחוד בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמות. הנפגעות העיקריות מהמחלה הן נשים לאחר תום גיל הפוריות. ההתמודדות היעילה ביותר עם המחלה היא מניעתה ע"י גילוי מוקדם וטיפול תרופתי. בדיקת הבחירה לצורך אבחנה, טיפול ומעקב היא מדידת צפיפות העצם ע"י מכשיר בשם DEXA (Dual Energy X- ray Absorptiometry) קרא עוד

פוסלאן מעכבת את ספיגת העצם, כלומר את תהליך פירוק העצם ושחרור הסידן ממנה. יעילותה אינה תלויה בנטילה בו-זמנית של סידן, אך נחוצה תוספת סידן במצב זה. אצלך זה קצת יותר בעייתי בגלל הנטייה לפתח אבנים. אין בהכרח סתירה בין דברי האורתופד לבדיקת צפיפות העצם. יתכן שאין שינוי משמעותי, כלומר שבבדיקה הקודמת נראתה ירידה בצפיפות וכן בבדיקה החוזרת. על מנת לוודא שאת מקבלת את הטיפול האופטימלי למצבך. פני לייעוץ אנדוקרינולוג. בנוסף קראי את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_093006_7.htm קרא עוד

אכן, התסמינים שאתה מתאר עשויים להיות מתאימים לדלקת של אברי המין, ובעיקר דלקת הערמונית. לא ברור לי אילו בדיקות עשו לך, אבל אם עשו רק תרבית שתן רגילה אז באמת לא ניתן לגלות זיבה, כלמידיה או שורה ארוכה אחרת של מחלות המועברות במגע מיני. כדי להבין את מחלתך יש צורך בביצוע של כמה בדיקות נוספות, כמו אולטרסאונד של הערמונית דרך פי הטבעת (TRUS) ובדיקות רגישות לגילוי חיידקים המועברים במגע מיני. בבית החולים תל השומר ניתן לבצע בדיקת שתן מיוחדת לאיתור שש מחלות המועברות במגע מיני (לקביעת תור 03-5304937). ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

הבדיקה שביצעת נקראת תבחין מימן בנשיפה, או Hydrogen Breath Test. זוהי בדיקה שמטרתה למדוד את מידת ספיגת הסוכרים במעי הדק. היא מבוצעת בחשד לחסר בלקטאז, שישנו בחלק גדול של האוכלוסייה המבוגרת. לקטאז מפרק את סוכר החלב (לקטוז) ובכך מאפשר את ספיגתו. חסר באנזים זה יכול לגרום לתופעות של שלשולים וכאבי בטן. הבדיקה מבוססת על העובדה שתאי גוף האדם אינם מסוגלים לייצר מימן. כאשר סוכר אינו נספג, הוא מפורק על ידי חיידקים, תהליך היוצר מימן. מימן זה נפלט החוצה באוויר הננשף. בבדיקה שעברת נושפים לתוך מכשיר מיוחד שמודד את ריכוז המימן הננשף ביחידות של Parts Per Million או PPM. האבחון נעשה על ידי חישוב הבדלי המימן הננשף בזמנים השונים במהלך הבדיקה. בתור רמת ייחוס, עושים קריאה בסיסית של המימן בנשיפה. אחר כך נותנים לנבדק לקטוז ואז מודדים נשיפת מימן כל 15, 30 או 60 דקות במשך שעתיים או שלוש. אם רמת המימן עולה מעל 20 PPM בהשוואה לערך הנמוך הקודם במהלך הבדיקה, החולה מוגדר כסובל מתת-ספיגה של לקטוז. המספרים בטווחים שבתוצאות שפירטת הם מספרי הדקות (30-0 דקות, 60-30 דקות וכן הלאה) ולידם מצויינים וערכי המימן ב-PPM שנמדדו בזמנים אלו. אצלך, בין השלב השלישי לרביעי ישנה עליה מ-12 PPM ל-39 PPM, שייתכן שמעידה על אי-סבילות ללקטוז. חזרי והיוועצי בגסטרואנטרולוג. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

נורמיטן היא תרופה מסוג חוסמי בטא המורידה את לחץ הדם ומאיטה את קצב הלב. ההתוויות לטיפול כוללות מקרים של יתר לחץ דם, אי- ספיקת לב, מחלת לב איסכמית ובמקרים שצריך להאט את קצב הלב כמו במצב של פרפור פרוזדורים. סילאזאפריל היא תרופה להורדת לחץ דם מסוג מעכבי האנזים המהפך (מעכבי ACE). היא גם הוכחה כמעכבת התדרדרות תפקוד כלייתי בחולי סוכרת. לחץ הדם של אמך נראה מאוזן כמעט לגמרי (ערכי מטרה הם פחות מ- 140/90, אלא אם קיימת סוכרת או אי- ספיקת כליות, אז ערכי המטרה הם פחות מ- 130/80). אין צורך להפריד בין נטילת שתי התרופות. קרא עוד

אובדן היכולת לדבר, תופעה הקרויה אפזיה, מעידה על נזק מוחי בעקבות השבץ המוחי. החלמה מאירוע מוחי תלויה בכמות רקמת המוח שנפגעה. באופן כללי ייתכן שיפור במצבה, ואף שיפור דרמטי, בתקופה שמייד לאחר האירוע. אם חלפו כבר חודשיים שלושה מאז האירוע, השיפור יהיה מועט יותר. מידת השיפור שונה מאדם לאדם: באנשים מסוימים השיפור מיידי ורב, ובאנשים אחרים השיפור איטי ועשוי לארוך עד שנה. לאחר שבץ מוחי - שיקום נוירולוגי כולל טיפול ע"י קלינאית תקשורת אמור לכלול גם את הטיפול באפזיה, ולעזור לפתח כלים לתקשורת והתמודדות עם המצב. לדפי מידע בנושא: http://www.aphasia.org/ קרא עוד

ניתן לחיות ללא טחול, אך קיים סיכון מוגבר לזיהומים ע"י מספר סוגי חיידקים. רוב רופאי הילדים מטפלים בילדים שעוברים כריתת טחול לפני גיל 5 באנטיביוטיקה מסוג פניצילין כל יום , או בזריקה חודשית, למניעת זיהומים, עד היותם בני 10 לפחות. לאחר גיל 5 אין הנחיות ברורות למשך הטיפול האנטיביוטי. על כן יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה, עירנות מוגברת לכל זיהום וטיפול מוקדם, זריקת חיסון בשם פנאומוווקס, וכן חיסון לדלקת קרום המוח והמופילוס, טיפול מוגבר במקרים של נשיכות כלבים וטיפול מוגבר במניעת מלריה בנסיעה לאיזורים נגועים. אנא קראי עוד כאן: http://www.ich.ucl.ac.uk/factsheets/test_procedure_operations/splenectomy/#whatissplene קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

מבין התרופות שאת נוטלת, התרופה מירו (mirtazapin) גורמת יחסית יותר לעלייה בתיאבון ובמשקל. בד"כ אין הצדקה לנטילת שילוב של שתי תרופות נוגדות חרדה כגון ציפרלקס ומירו, וייתכן שניתן להשיג אותו אפקט טיפולי עם פחות תופעות לוואי על ידי העלאת המינון של אחת מן התרופות. אני ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי הפסקה הדרגתית דרך ירידה במינון של המירו, ובינתיים, לבדוק עם עצמך אם יכולות להיות סיבות נוספות להשמנה, כגון שינוי באורח החיים, בתזונה, או בפעילות הגופנית. אם לאחר ההפסקה של המירו תחול החמרה במצב החרדות, ניתן לטפל בה על ידי עלייה במינון של הציפרלקס או על ידי תוספת של כדור אחר עם השפעה מרגיעה בדומה למירו, אך שפחות גורם לעלייה במשקל. בנוסף, כדאי לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבדוק את רמות הברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 והורמון בלוטת התריס, אשר חוסר באחד מהם יכול להתתבטא לעיתים בהשמנה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד