שאלות ותשובות - עמוד 622
מאת: מערכת אינפומד
המצב שאת מתארת נקרא היפרמנוראה או מנורגיה, כלומר דימום וסתי חזק וארוך מהרגיל. משך הדימום הנורמלי נע בין 3 ל-10 ימים. דימום של שישה שבועות הוא בהחלט חריג. הסיבות יכולות להיות רבות: שימוש בהתקן תוך-רחמי, אי יציבות הורמונלית, שרירן ועוד. את צריכה לגשת לרופא/ת נשים לבדיקה ובירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אתה מתאר עודף משקל וסוכרת לא מאוזנת. בנוסף, אתה מתאר סימפטומים שמאד מכוונים למחלת לב. אומנם לא בא לך לפנות לרופא, אך אם תמשיך להזניח את מצבך הרפואי למעשה תחמיר את המצב ותסבול יותר. עליך לפנות בהקדם לרופא המשפחה או אפילו לחדר מיון לצורך המשך בירור וטיפול. הטיפולים יכללו איזון הסוכרת, טיפול בעודף שומני הדם, מעקב לחץ דם ובירור מלא של הכאבים בחזה. עליך להבין שהסימפטומים מהם אתה סובל כעת הינם סימפטומים מקדימים, מעין נורת אזהרה למצב הלבבי שלך, לפני הופעת התקף לב גדול, חלילה. הדקירות בלשון יכולות להיות תוצאה של הסוכרת הבלתי מאוזנת, הן בשל היובש בפה והן בשל פגיעה עצבית שמובילה לתחושה זו. איזון הסוכרת יעלים או יפחית את התחושות הללו שיכולות ללכת ולהחמיר בימים הקרובים. רפואה שלמה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הסיבות הנפוצות לפצעים (ארוזיות) בצוואר הרחם הם טראומה כתוצאה מיחסי מין, החדרת טמפון, החדרת גוף זר, או בדיקה גינקולוגית; וזיהום בהרפס, זיבה, פפילומה או כל זיהום אחר שיכול להיות בנרתיק ובצוואר הרחם. הבדיקות הנדרשות במצב כזה הן משטח צוואר הרחם (PAP), קולפוסקופיה, ובמידת הצורך גם ביופסיה של צוואר הרחם. הטיפול תלוי בגורם לפצע. אני ממליצה לנסות להקדים את התור לרופאת הנשים, אין שום סיבה שיהיה לך פצע מדמם בצוואר הרחם ושלא תבדקי את הסיבה לכך בהקדם. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
IVIG הוא טיפול אפקטיבי בנוירופתיות אנטי אימוניות. מנגנון הפעולה יעיל, קרוב לוודאי, בניטרול נוגדנים נגד המיאלין, ע"י רגולציה של הציטוקינים גורמי הדלקת, וע"י כך גורם לניטרול הרצפטורים של המאקרופאגים ודיכוי תאי b ו- a . ע"י אוגמנטציה של תאים אלה הוא גורם לחסימה של כל מפל התהליכים של מערכת המשלים וכך גורם לREMYELINIZATION. זה די מסובך כמה שניסיתי לפשט, וצריך ידע בסיסי באימונולוגיה, אבל רצית לדעת איך עובד - אז ככה זה עובד. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
טיפול ברדיותרפיה אמור להיות טיפול מאוד ממוקד מבלי לפגוע ברקמות ובאיברים מסביב לאזור הקרינה הנקודתי. ישנם לפעמים סיבוכים הנובעים מהטיפול בשל מיקום ההקרנה המדוייק העובר בין רקמות ואיברים, או בשל חוסר מיומנות ומקצועיות, ואז יכולה להיות פגיעה ברקמות באזור ההקרנה. בין הפגיעות האפשריות בתפקוד כתוצאה מפגיעה באזור האגן ובמיוחד בערמונית ישנן פגיעה במערכת האורינרית, שמתבטאת באי יכול לתת שתן או בבריחת שתן; פגיעה בשרירים וברקמות היכולה להביא לפיסטולות או דלקות למיניהן; פגיעה באיברים פנימיים כגון המעי היכולה להביא להידבקויות ולשינויים בדופן המעי, שיכולים להביא לשלשולים עזים, ועוד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הכינוי "גלובוס", מהמילה הלטינית לכדור, מתייחס להרגשה שמשהו תקוע בגרון, אשר קשורה בדרך כלל למצבי חרדה. אלפרליד שייך לקבוצת תרופות ההרגעה, כגון לוריבן וקלונקס. אלו תרופות השייכות לקבוצת הבנזודיאזפינים, הגורמות להתמכרות, ולאחר נטילה ממושכת, הפסקת השימוש כרוכה בתהליך של גמילה, בדומה לגמילה מחומרים ממכרים אחרים, כגון אלכוהול או אפילו סמים. ייתכן שתחושתך שאת זקוקה לכדור משקפת תהליך גופני של התמכרות. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הן נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה-SSRI, הפועלות על ידי שינוי בספיגת הסרוטונין בתאי המוח, תרופות כמו רסיטל, פריזמה וסרוקסאט. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. התרופות מקבוצת ה-SSRI יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של שבועיים או שלושה, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופה מסוג SSRI תוכלי להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש באלפרליד. חשוב לדעת כי טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או, בקיצור: CBT), נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה במידת יעילות דומה לזו של תרופות, כרוך כמובן בפחות תופעות לוואי, ונמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה בעתיד. מסיבה זו מומלץ לשקול את האפשרות הזו במקביל לחיפוש הטיפול התרופתי המתאים למצבך. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הפרוגנוזה ואופן הטיפול בסרטן שלפוחית השתן נקבעים על פי סוג הגידול ומידת אלימותו (ה- grade שלו), מידת התפשטות הגידול ומידת החדירה לדופן השלפוחית (ה- stage שלו). במקרה של אביך ה- grade גבוה, וע"מ לקבוע את ה- stage, עושים ביופסיה וקובעים את מידת החדירה לשריר השלפוחית, ועל פי התוצאה קובעים את הטיפול. אם הגידול שטחי, בד"כ הטיפול כולל שטיפה ישירה בקוקטייל כימי. קוקטייל- הכוונה לשטיפה בשילוב של חומרים כמותרפיים ישירות לשלפוחית. מבנה פפילרי - מבנה המתבלט לחלל השלפוחית בצורת אשכול. ארטיפקטים - בעיה טכנית בקריאת הרקמה מהביופסיה עקב חימום יתר שהרס חלק מהתאים. לפרטים נוספים אנא קראי כאן- http://www.cancer.org.il/default.asp?url=template/default.asp?maincat=2 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
התרופות שהזכרת, סימוביל וליפיטור, הן ממשפחת הסטאטינים, ותופעת הלוואי של כאבי שרירים היא תופעה ידועה ומוכרת. ישנן תרופות נוספות ממשפחת הסטאטינים, אך יש סיכוי שגם תרופות אלו יגרמו לאותה הבעיה. תרופה בשם אזטימיב ניתנת גם היא לטיפול ברמת כולסטרול גבוהה, והיא בעלת מנגנון פעולה שונה מזה של תרופות ממשפחת הסטאטינים. אזטימיב פועלת על ידי הורדת ספיגת הכולסטרול במעי, וניתן ליטול אותה ביחד עם סטאטינים. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=344 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זהו מצב בו הצוואר נפתח במהלך הטרימסטר השני ולכן ההריון נופל. לעיתים, אי- הספיקה נובעת מטיפולים שבוצעו בעבר, ולעיתים היא מופיעה לראשונה בהריון. במקרים בהם נגרמה הפלה עקב סיבה זו, נוהגים לשים תפר צווארי בטרימסטר השני בהריון הבא ומסירים אותו לקראת הלידה. בנוסף, תצטרכי להיות במעקב אחר אורך תעלת הצוואר על מנת לוודא שצוואר הרחם לא מתקצר במהלך ההריון. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
"מוקד אקוגני" הוא אזור בלב הנראה בתמונת האולטרסאונד כאזור בהיר יותר משאר אזורי הלב. למוקד אקוגני בפני עצמו אין לרוב משמעות קלינית, ואין הוא מעיד על בעיה בתפקודי הלב. עם זאת, נמצא קשר כלשהו בין מוקד כזה לבין השכיחות של תסמונת דאון. לרוב טוענים שמוקד כזה מעלה את הסיכון פי שניים, כלומר, אם במקרה שלך הסיכון המשוקלל הוא 1:6000, אזי כשנמצא מוקד כזה, הסיכון הוא 1:3000. כפי שאת מבינה, במקרה זה הסטטיסטיקה "לטובתך", וגם אם הסיכון גבוה פי שניים, עדיין התוצאות שקיבלת טובות מאוד. למרות כל האמור לעיל, חשוב לזכור שמדובר בסטטיסטיקה בלבד, ולמעשה, הבדיקה היחידה שיכולה לתת תוצאות אמינות ב-100% לגבי תסמונת דאון היא ניקור מי שפיר. הרופא החליט להפנות אותך לייעוץ על מנת שתוכלי לשמוע את כל המידע בצורה מסודרת מרופא שמתמחה בתחום, ולקבל תמונה בהירה, וזאת דווקא על מנת להרגיע אותך, ולא כדי להלחיץ. כשתהיה בידך התמונה המלאה, תוכלי שוב לעשות את השיקולים שלך לגבי ביצוע בדיקת מי שפיר. אני ממליצה קודם כל להירגע, שכן התוצאות בסך הכל טובות. גשי לייעוץ הגנטי כפי שהמליץ רופאך, ואחר כך תשקלי את כל הנושא שנית. זכרי שבימינו, תקופת ההריון מלווה בלא מעט חרדות מסוג זה, וזאת "הודות" לטכנולוגיה המאפשרת מעקב כל כך מדוייק וצמוד. שום עובר לא מתפתח בדיוק "לפי הספר", וכמעט בכל הריון מתגלה "משהו" באולטרסאונד או בבדיקות השונות. עוד על מוקד אקוגני בלב תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090203_5.htm קרא עוד