שאלות ותשובות - עמוד 622

כפי שאתה בוודאי יודע, קריוגלובולינמיה, היא תופעה שעשויה להשפיע על תפקוד הכליות, ומכאן שייתכנו שיבושים ברמת האלקטרוליטים בדם, בהתאם לחומרת הנזק הכלייתי. ערכי הכלוריד שאתה מציין אומנם חורגים מעט מגבולות הנורמה, אך קרוב לוודאי שהממצא חסר משמעות, אם הוא אכן הממצא היחידי. אך חשוב לדעת מהי המגמה, כלומר מהם ערכי הכלוריד הנורמלים אצלך, ולכן חשוב להיות במעקב ולהיוועץ עם הרופא המטפל שמכיר בוודאי את ההיסטוריה שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

אין קשר בין תוצאות בדיקות הדם לבין הפוליפ שנמצא בקולונוסקופיה. רמות ה- LDL אכן גבוהות ורמות ה- HDL נמוכות. מדובר בשני גורמי סיכון למחלות קרדיו-וסקולריות. על אבא שלך להתחיל דיאטה דלת כולסטרול, ולפנות אל רופא המשפחה שלו, כדי שזה יעריך את גורמי הסיכון הנוספים, ויחליט אם יש צורך בטיפול תרופתי. קרא עוד

שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html קרא עוד

אוטרוגסטן אמור לעזור בסידור המחזור החודשי. זוהי תרופה המכילה פרוגסטרון. הייתי ממליצה לך להיעזר בסבלנות ולקחת את התרופה על פי הוראות הרופא. אם אחרי שבוע עדיין הדימום לא מפסיק , התקשרי לרופא המטפל בשביל לשמוע את דעתו. אל תיקחי שני כדורים ליום על דעת עצמך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אנלדקס היא תרופה מקבוצת מעכבי ACE והיא בהחלט יכולה להיות הגורם לגירודים ולפריחה בגוף, אך גירודים אינם תופעת לוואי שכיחה. בכל מקרה, הדרך הטובה ביותר היא להפסיק את מתן התרופה, ולראות אם יש שינוי במצב. אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה כדי שייתן לך טיפול תרופתי חלופי. אם אין שינוי, פנה לרופא עור, שיוכל לשמוע ממך על היסטוריה הרפואית שלך ולערוך בדיקות פיזיקאליות נאותות, על מנת שיוכל להגיע לאבחנה ולתת לך טיפול בהתאם. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

אין קשר, תוכלי להשתמש בפוסטינור. לפרטים נוספים על הגלולה: http://www.shilo4u.org.il/default.asp?id=44 קרא עוד

קשה לי להתייחס אל מחלתה של בתך מבלי לשמוע עליה פרטים נוספים ולבדוק אותה, ולכן אתייחס אל בדיקות המעבדה בלבד, שאני בספק אם הן קשורות אל מחלת החום ממנה סבלה. כדי להעריך ולברר את מחלת החום (שלא הבנתי אם היא עדיין נמשכת), עליכם לפנות אל הרופא המטפל ששלח אותה לבדיקות הדם, כאשר תתקבלנה התשובות המלאות של כל הבדיקות. כדאי גם לציין שאם הבדיקות נלקחו במהלך מחלת חום, המחלה עשויה להחמיר את תוצאות הבדיקות. תוצאות המעבדה האלה מתאימות לאנמיה קלה מחוסר ברזל. אנמיה מוגדרת כירידה במספר תאי הדם האדומים או בריכוז ההמוגלובין. ערכי ההמוגלובין משתנים באופן ניכר עם הגיל, ולכן ההגדרה של אנמיה שונה בכל גיל וגיל. בילדים בגיל שנה, הגבול התחתון של ההמוגלובין הוא 11, ולכן ערך של 10 מעיד על אנמיה קלה, שהגורם לה, לפי תוצאות הבדיקות, הוא חוסר ברזל. אנמיה מחוסר ברזל שכיחה בגילאי 9 חודשים עד שנתיים, כאשר רכיבי התזונה עניים בברזל והרזרבות בגוף דלות, ולכן חוסר תזונתי שלו מתפתח בקלות. בישראל חסר בברזל שכיח במיוחד. ב-10/2006 פורסם סקר על מצב האנמיה בקרב תינוקות של מבוטחי קופת חולים כללית. הסקר בוצע בהסתמך על נתוני מחשב של קרוב ל-35 אלף תינוקות בגיל 9 עד 18 חודשים. לצורכי המחקר, קו החיתוך ממנו ומטה הוגדרה אנמיה היה 10.5 גרם המוגלובין. שיעור האנמיה שנמצא בקרב ילדי ישראל הגיע ל - 15.5%. לאור השכיחות הגבוהה של אנמיה בארץ, מומלץ לתת לכל התינוקות בגילאי 4 עד 12 חודשים תוספי ברזל. הטיפול בחסר ברזל פשוט מאוד, וכולל מתן תוספי ברזל במינון 3 מ"ג לק"ג משקל גוף של ברזל פעם או פעמיים ביום, בין הארוחות, למשך 4 שבועות. טיפול כזה יביא לעליית ההמוגלובין ב-1 גרם. כדי לשפר את הספיגה, כדאי לתת את הברזל עם מיץ תפוזים. יש להמשיך בטיפול במשך 3-2 חודשים, כדאי למלא את מחסני הברזל. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

Charcot Marie Tooth היא מחלה נוירולוגית תורשתית שמאופיינת בהתנוונות איטית ומתקדמת של שרירי הרגל התחתונה, כף הרגל, כף היד והאמה, וכן אובדן קל של התחושה באצבעות הידיים והרגליים. התסמינים עשויים להיות שונים מחולה לחולה. יש חולים שיסבלו מתסמינים קלים מאוד, אם בכלל, כמו קשת גבוהה בכף הרגל והפרעות קלות בהליכה. חולים אחרים עשויים לחוש כל אחד מהתסמינים הבאים במידת חומרה שונה מאדם לאדם: הפרעות בתפקוד היד וביציבות, עוויתות בשרירי הרגליים והאמות, אובדן רפלקסים תקינים בגפיים, חולשת שרירים ברגליים ובידיים, עקמת, והפרעות בראייה ובשמיעה. ישנן מספר מוטציות גנטיות שעשויות לגרום למחלה, והן משפיעות באופן שונה על התורשה של המחלה. הצורה הנפוצה ביותר של המחלה היא אוטוזומלית - דומיננטית, כלומר אם לאחד ההורים יש את המחלה, יש סיכוי של 50% שהילדים יחלו. עם זאת, קיימות צורות תורשה אחרות עם פחות סיכוי להעברה לילדים. התסמינים מופיעים בדרך כלל עד גיל 30. אין טיפול במחלה, למעט טיפול תומך במדרסים, נעליים מיוחדות ופיזיותרפיה. המחלה אינה קטלנית ולא פוגעת בתוחלת החיים. רוב החולים בה ממשיכים לעבוד כרגיל, ונדירים המקרים בהם יש צורך בכסא גלגלים עם הזמן. מחלה זו היא המחלה הנוירולוגית התורשתית הנפוצה ביותר. שמה ניתן לה על פי שמותיהם של שלושה רופאים צרפתיים אשר גילו אותה בסוף המאה ה 19. היא מאובחנת בבדיקה נוירולוגית קלינית ובבדיקת EMG. כמו כן קיימת בדיקה גנטית לקיומן של חלק מהמוטציות הגורמות למחלה, בבדיקת דם. לפרטים נוספים קרא כאן: http://www.ninds.nih.gov/disorders/charcot_marie_tooth/charcot_marie_tooth.htm קרא עוד

יכולים להיות גורמים שונים לספירת זרע נמוכה: דליות באשכים (וריקוצלה) - מצבור של ורידים מורחבים בחבל הזרע, בדרך כלל יותר בצד השמאלי של המפשעה. במצב זה ניתן לרוב לשפר את ספירת הזרע על ידי ניתוח. נזק לצינור הזרע - זה יכול להיות מצב מולד, או להופיע עקב זיהום, חבלה, ניתוח. במצב זה, תאי הזרע מיוצרים אך אינם מועברים בעת הפרשת הזרע. נוגדנים כנגד תאי זרע - מצב נדיר בו הגוף מייצר נוגדנים הפוגעים בתאי הזרע. בעיה בייצור תאי הזרע - מצבים גנטיים מולדים, כגון תסמונת קליינפלטר, בעיות הורמונליות שונות ועוד. לא ציינת מדוע ביצעת את הבדיקה ומה היה מספר תאי הזרע, לכן קשה להתייחס ספציפית למצבך. מומלץ לחזור שנית על הבדיקה, ואם התוצאה אינה תקינה - להתייעץ עם אורולוג. מידע נוסף תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/glossary/g_2778.htm קרא עוד

בהחלט לא. בדיקות דם לסוגיהן (ספירת דם, בדיקת סמני סרטן) יכולות להעלות חשד לקיומו של סרטן, אולם הן בהחלט אינן יכולות לזהות אותו או לאבחן סרטן בוודאות. לשם כך דרושות בדיקות נוספות, כמו בדיקות הדמיה וביופסיה. [16/07/2006] קרא עוד