פעימות חדריות מוקדמות (Premature Ventricular Complex)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

פעימות חדריות מוקדמות הן העברה של דחף חשמלי בלב (דפולריזציה), טבעי, מאזור חיצוני (כלומר לא ממערכת הקיצוב הטבעית של הלב) בחדרים המתרחשת מוקדם, בהתייחס לתזמון המצופה של הדפולריזציה החדרית הבאה.
המאפיינים של פעימה חדרית מוקדמת הם: 1. פעימה מוקדמת מהצפוי; 2. מכלול QRS רחב מהצפוי; 3. שינוי בכיוון זווית ה-QRS. קיימות תכונות נוספות שניתן לצפותן בתרשים האק"ג.

פעימה חדרית מוקדמת תיתכן ממוקד בודד או ממספר מוקדים בחדרי הלב הימני והשמאלי. היא מופיעה בצורות שונות: 1. פעימה חדרית מוקדמת המופיעה מדי פעם; 2. ביגמניה, פעימה רגילה (סינוס) ופעימה חדרית מוקדמת לסירוגין; טריגמניה, שתי פעימות רגילות (סינוס) ואחת חדרית מוקדמת לסירוגין; 3. בצמדים, שתי פעימות חדריות מוקדמות רצופות. 4. שלוש פעימות חדריות מוקדמות רצופות בקצב של מעל 100 פעימות לדקה שהיא טכיקרדיה חדרית.

פעימות חדריות מוקדמות תיתכנה ממקורות שונים מהחדר הימני או השמאלי, בביטוי שונה בתרשים האק"ג. פעימות חדריות מוקדמות תיתכנה ממוקד אחד או ממוקדים שונים בחדרי הלב אצל אותו חולה. ניתן לסווג את הפעימות החדריות לפי מקורן מהחדר הימני או השמאלי, וכן ניתן לסווגן כחד או כרב-צורתיות. מקובל לחשוב שבפעימות חדריות רב-מוקדיות קיימת סכנה גדולה יותר להתפתחות הפרעות קצב מסוכנות יותר.

פעימות חדריות מוקדמות תיתכנה בלב בריא ובלב חולה. שכיחות-יתר של פעימות חדריות מוקדמות נצפתה אצל חולים הלוקים ביתר-לחץ-דם ובהגדלה של הלב, אצל חולים הלוקים בקרדיומיופתיה מורחבת והיפרטרופית, אצל חולים שלקו באי-ספיקה בלב, במחלות במסתמים, במחלת לב כלילית ולאחר אוטם בשריר הלב.

סימפטומים


חלק גדול מחולים אלו הם אי-תסמיניים. לחלקם תחושה של דפיקות לב (פלפיטציות) או תחושת התכווצות חזקה של הלב. תחושה זו נובעת בדרך כלל מהפעימה התקינה שאחרי הפעימה החדרית המוקדמת, עקב זמן ארוך מהרגיל העובר מהפעימה החדרית המוקדמת עד לפעימה התקינה שלאחריה. משך זמן ארוך זה מאפשר מילוי טוב יותר של החדרים והתכווצות חזקה יותר המורגשת אצל חלק מהחולים. יכולות להתרחש התקדמות והתפתחות של הפרעת קצב משמעותית יותר כגון טכיקרדיה חדרית ואף פרפור חדרים.

אבחון ובדיקות

ניתן לאבחן פעימות חדריות מוקדמות באמצעות תרשים אק"ג וניתן לכמתם (סך הפעימות המוקדמות למשך פרק זמן מסוים, 24 שעות על פי רוב) ולאפיינם (ממוקד בודד או ממספר מוקדים, מחדר ימין או מחדר שמאל, פעימות בודדות בלבד או בצורת ביגמניה, צמדים וכד') באמצעות ניטור הולטר (רישום ממושך של אלקטרוגרם הלב, בדרך כלל למשך 24 שעות).

תבחין מאמץ מהווה כלי להערכת צפי (פרוגנוזה) לגבי חולים עם פעימות חדריות מוקדמות. מתברר שהימצאות פעימות חדריות מוקדמות בשלב המאמץ, ויתרה מכך, הימצאותם בשלב ההתאוששות בתבחין מאמץ, הם מדד מנבא לעלייה בסיכון למוות, וזאת אף בחולים ללא עדות לאי-ספיקה בלב, וללא מחלה במסתמים בשריר הלב או הפרעת קצב.

טיפולים ותרופות

בפעימות חדריות מוקדמות בלב בריא, מקובל שלא לטפל. אם קיימים תסמינים, טיפול הבחירה הוא תרופה מקבוצת חוסמי ביתא שבכוחה להקטין את השכיחות של פעימות חדריות מוקדמות ולהקל על התסמינים. בלב חולה, נמצאה אומנם שכיחות גבוהה למוות פתאומי אצל חולים שלקו במחלת לב ובפעימות חדריות מוקדמות, אולם מתן תרופות נוגדות הפרעות קצב שהפחיתו משמעותית את שכיחות הפעימות החדריות המוקדמות נמצא כמגביר את הסיכון לתמותה מהפרעת קצב. יוצאות דופן הן תרופות מקבוצת חוסמי ביתא וכן אמיודרון. בפעימות חדריות מוקדמות בלב החולה ניתן לטפל באמצעות חוסמי ביתא ואמיודרון אם אין הורית-נגד לטיפול זה.

אם יש חשד או עדות לכך שהפעימות החדריות המוקדמות גורמות לטכיקרדיה חדרית, במיוחד אם הפעימות החדריות המוקדמות הם חד-מוקדיות, ניתן לטפל בחולים אלו ולבצע פעולת האבלציה (Ablation). באבלציה ממפים את שריר הלב וממקמים את המוקד החדרי, מעבירים במוקד זה אנרגיה באמצעות תדר רדיו המביאה לרוב להיעלמות הפעימות החדריות המוקדמות.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!