כיב דחק

כיבים או חמסים (ארוזיות) ברירית של מערכת העיכול העליונה המופיעים במצבי דחק פיזיולוגיים. מצבי הדחק יכולים להיווצר בשל אירועים כגון פגיעה טראומטית נרחבת, לאחר ניתוח מורכב, פגיעה או ניתוח במערכת העצבים המרכזית, כוויות מפושטות, אלח דם, הלם ואי-ספיקה בריאות, בכליות או בכבד. ככל שחומרת הפגיעה המערכתית גבוהה יותר, גדלה הסכנה להתפתחות כיב. הסיבוך העיקרי הנובע מכיבים אלו הוא דמם העלול להוות סכנת חיים.

כיבים האופייניים למצבי דחק ייחודיים:

כיב ע"ש קארלינג - Curling ulcer: כיב או חמס המתפתח בעקבות כוויות. במקרים אלו עלול הכיב להופיע גם בקיבה וגם בתריסריון. הסכנה להינקבות מגיעה לכדי 12% מן המקרים ושכיחה יותר בכיבי תריסריון מאשר בכיבי קיבה.

כיב ע"ש קושינג - Cushing ulcer: כיב המופיע בעקבות פגיעה או לאחר ניתוח במערכת העצבים המרכזית. לכיבים אלו נטייה לדמם או לגרום להינקבות הדופן בשיעור גבוה יותר מאשר לכיבי דחק אחרים.

המנגנון האחראי להיווצרות כיבי דחק אינו ברור כל צרכו. בחלק מן המקרים כמו אלח דם או פגיעה במערכת העצבים המרכזית, נמצאה הפרשת חומצה מוגברת בקיבה, לעומת מקרים אחרים שבהם לא נמצא שינוי כלשהו ברמת חומציות הקיבה. גורם חשוב, כנראה, ביצירת הכיבים הוא קיפוח אספקת הדם לרירית בעת מצבי דחק, ושחרור רדיקלים חופשיים, מקומיים, מזיקים.

כאשר קיים סיכון להופעת כיבי דחק מומלץ לנטרל את חומצת הקיבה באמצעות סותרי חומצה.

ד"ר מנחם מושקוביץ

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007