בדיקת מאמץ (ארגומטריה) (CARDIAC STRESS TEST)

תשובה: נוסחת האצבע לדופק מקסימלי באימון היא 220 פחות הגיל (במקרה שלך 163). הדופק הרצוי באימון הוא הכפלה של מספר זה ב 0.7 עד 0.9 לפי מידת הכושר שלך. כלומר אם הנך מתחיל, הדופק הרצוי הוא בערך 115 ואם הנך מאומן מאוד תוכל לעלות עד 146. אך חשוב מאוד בכל מקרה שמפאת גילך ובשל מחלת הסוכרת שלך, תבצע בדיקת רופא ומבחן אק"ג במאמץ ובמנוחה שיתנו אינדיקציה לגבי מידת יכולתך להתאמץ ויעזרו להעריך את הסיכון לאירוע לבבי אצלך. ראה גם מחשבון חישוב דופק מטרה באתר.

תשובה:

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

תשובה:

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

תשובה: פעילות גופנית משפרת את הכושר הגופני וכן עוזרת להורדה במשקל, שיפור רמת השומנים בדם והפחתה ביתר לחץ דם - כל אלה גורמי סיכון למחלת לב איסכמית. כושר גופני בדרך כלל משפר את הסיבולת למאמצים בחולי לב ובעל יתרונות פסיכולוגיים משמעותיים. הוא גם עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה במקרה של התקף לב נוסף. תוכנית קבועה של פעילות גופנית במסגרת ההגבלות של כל חולה מומלצת ביותר. פעילות גופנית מפחיתה תמותה ממחלת לב, מפחיתה סימפטומים של תעוקת חזה, משפרת את התפקוד הגופני ואת איכות החיים אצל חולי לב. מספר מחקרים הראו שתוכניות פעילות גופנית מפחיתות באופן משמעותי את התמותה הכללית ואת התמותה מהתקפי לב במיוחד, בשילוב עם שליטה בגורמי סיכון נוספים (יתר לחץ דם, רמת שומנים בדם, עישון והפחתה במשקל). לפני תחילת פעילות גופנית יש לבצע הערכה רפואית הכוללת מבחן מאמץ (ארגומטריה) על מנת לקבוע באיזה קצב לב מופיעים סימפטומים של תעוקת חזה (אם הם מופיעים) ועל מנת לפתח תוכנית גופנית מותאמת אישית. מומלץ לפנות לרופא המטפל על מנת להיבדק, לקבל הפניה לביצוע בדיקת מאמץ וכן לקבל הפניה לתוכנית שיקום לבבית מאורגנת מפוקחת ומסודרת. המרכז למניעת מחלות לב ולשיקום במכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן בוויינגייט, מפעיל תכנית שיקום לבבית מקיפה. פרטים באתר: http://www.wincol.ac.il/lev.htm#pratim

תשובה:

הטיפול שתקבלו תלוי בחומרת הבעיה הבסיסית, כלומר הנזק שנגרם ללב. עבור רוב האנשים הסובלים מאנגינה קלה, שילוב של תרופות ושינוי באורח החיים מספיק כדי להשתלט על התסמינים. שינויים באורח החיים כוללים: מעבר לתזונה בריאה, הפחתת הכולסטרול, התעמלות קבועה, הפסקת העישון ושליטה בסוכרת ובלחץ דם גבוה.

יש תרופות המשמשות לטיפול באנגינה שפועלות באמצעות הגברת כמות החמצן המסופקת לשריר הלב או על ידי הפחתת הצורך של הלב בחמצן. בין תרופות אלה נכללות:

• חסמי בטא
• ניטראטים
• חסמי תעלת הסידן
• חסמי האנזים ממיר האנגיוסטין (חסמי ACE)
• ראנקסה

תרופות אחרות פועלות למנוע את היווצרותם של קרישי דם, העלולים לחסום עוד יותר את זרימת הדם אל שריר הלב. בין תרופות אלה נכללות:

• תרופות אנטי-טסיות
• מדללי דם
• נוגדי קרישה

לאנשים הסובלים מאנגינה חמורה יותר או מחמירה, רופאכם עשוי לרשום טיפול לפתיחת עורקים סתומים. טיפולים אלה כוללים:

• אנגיופלסטיקה
• ניתוח תותבים
• מעקף עורק שד פנימי (ניתוח CABG)
• Transmyocardial revascularization (TMR)
• פעימת נגד חיצונית (EECP)

תשובה:

בכל סוג שהוא של אנגינה, הפסיקו את מה שאתם עושים ונוחו.

אם נרשמה לכם תרופה בשם ניטרוגליצרין לטיפול באנגינה, קחו טבלית אחת והניחו לה להתמוסס מתחת ללשון. אם אתם משתמשים בתרסיס, רססו תחת הלשון. המתינו חמש דקות.

אם עדיין יש לכם אנגינה אחרי חמש דקות, קחו עוד מנה של ניטרוגליצרין. חכו עוד חמש דקות ואם האנגינה עדיין קיימת, קחו מנה שלישית.

אם עדיין יש לכם אנגינה אחרי שנחתם ולקחתם ניטרוגליצרין או אחרי 15 דקות, הזעיקו סיוע חירום או בקשו ממישהו שייקח אתכם לחדר המיון הקרוב.

תשובה: בתור התחלה את יכולה לפנות לרופא משפחה שיפנה אותך לבדיקות אקג וארגומטריה (מבחן מאמץ). לאחר מכן יש לפנות לקרדיולוג. מה שאת מתארת בהחלט מתאים לבעיה בלב. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: הסיבות לדופק מואץ הן רבות ומורכבות, וכוללות בעיות בלב, מתח נפשי, בעיות בבלוטת התריס, מחלה בשם פאוכרומוציטומה ועוד. אם האירוע הי חד-פעמי ולא היה מלווה בכאבים בחזה או בהזעה, אין צורך בבירור, אך אם הוא חוזר על עצמו, חשוב מאוד לפנות לרופא המטפל לבדיקה גופנית ולהמשך בירור על ידי בדיקות דם, אקג, בדיקת מאמץ ועוד. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: בבדיקת מאמץ בודקים האם ישנם סימפטומים או שינויים בתרשים האק"ג בזמן מאמץ גופני שמאפיינים מחלת לב איסכמית. בזמן המאמץ דופק הלב ועוצמת ההתכווצות של הלב מתגברים. אם ישנה היצרות באחד מעורקי הלב, אזי כמות הדם שיכולה לזרום באותו עורק מוגבלת, מכיוון שבזמן מאמץ דרישות הלב גוברות, ואז ההגבלה בזרימת הדם תגרום לחוסר דם וחוסר חמצן באותו איזור בלב שמסופק על ידי העורק המוצר. איסכמיה של אזור מסויים בלב יכולה לגרום לשינויים אופייניים בתרשים האקג או לכאבים בחזה. ישנם שינויים מסויימים בתרשים האק"ג שמאוד אופייניים למצב של איסכמיה (חוסר חמצן) בלב. לעומת זאת ישנם שינויים בתרשים האק"ג הנוצרים בזמן מאמץ שאינם מאוד אופייניים למצב של איסכמיה ויכולים להופיע גם במצב של איסכמיה וגם במצב תקין. צניחות של מקטע ST בתבנית עולה (upsloping) הם שינויים בתרשים האק"ג שאינם מאוד אופייניים לאיסכמיה ולכן כאשר הם מופיעים אי אפשר לדעת אם יש או אין איסכמיה ולכן הבדיקה איננה אבחנתית. ניתן במידת הצורך לבצע בדיקה אחרת לגילוי מחלת לב איסכמית כגון מיפוי לב. לקריאה נוספת על ארגומטריה