דלג לתוכן

טיפול בהפרעות קשב וריכוז ללא ריטלין

האם אפשר לטפל בהפרעות קשב וריכוז ללא טיפול תרופתי? האם דיקור, נוירופידבק, וואטסו, שינוי באורח החיים וטיפולים נוספים יכולים להוות תחליף או רק ליווי לטיפול הרפואי? התשובה בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 31/08/2011
7 דקות קריאה
אם בעבר אמרו על הרבה ילדים שיש להם קוצים בישבן והם לא קיבלו טיפול, לא תרופתי ולא התנהגותי, היום מבינים שכנראה היה מדובר בהפרעות קשב וריכוז. עם השנים חלק מאנשים אלו למד לחיות עם מצב זה ואף פנה לעיסוקים שדורשים פעלתנות ותזזיתיות, אבל חלק אחר עדיין נשאר מתוסכל וסובל מהבעיה.

היום המצב השתנה והאבחונים נעשים מהירים ויעילים יותר. אלא שלצד זאת, הורים לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, כמו גם מבוגרים הסובלים ממנה, מנסים פעמים רבות להימנע מנטילת תרופות שיעזרו להתמודדות עם ההפרעה. האם זה באמת אפשרי לטפל בהפרעות קשב וריכוז ללא ריטלין ובאמצעות טיפולים אלטרנטיביים? התשובה בכתבה שלפניכםן.

אילוסטרציה של פאזל מפוזר בראש של אדם עם ADHD ומולו ראש אדם עם םאזל מסודר, ללא ADHD
צילום: shutterstock | tomertu

מה זה הפרעת קשב וריכוז?

[1]
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מצב המשפיע על התנהגותם של אנשים. אנשים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים מחוסר מנוחה, מתקשים להתרכז ולעיתים פועלים בצורה אימפולסיבית.
סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז נוטים להופיע בגיל צעיר ויכולים לבלוט יותר כאשר נסיבותיו של הילד/ה משתנות, למשל עם התחלת הלימודים בבית ספר.

רוב המקרים של הפרעת קשב וריכוז מאובחנים על ידי פסיכיאטר/ית או נוירולוג/ית כאשר הילד/ה מתחת לגיל 12, אך לפעמים זה מאובחן מאוחר יותר. למעשה, יש לא מעט מקרים בהם הפרעת קשב וריכוז לא אובחנה כשמישהו היה ילד, והאבחון הגיע רק בגיל מבוגר יותר. ולמרות שהתסמינים של הפרעת קשב וריכוז עשויים להשתפר עם הגיל, מבוגרים רבים שאובחנו עם הפרעה זו ממשיכים לחוות בעיות.

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים יותר לסבול מבעיות נוספות כגון הפרעות שינה, דיכאון וחרדה.

טיפולים תרופתיים נפוצים להפרעת קשב וריכוז

[2]
טיפול תרופתי יכול לעזור לנהל תסמינים של הפרעות קשב וריכוז בחיי היומיום, ולעזור לשלוט בהתנהגויות שגורמות לקשיים עם משפחה, חברים, לימודים, עבודה ועוד. יש מספר סוגים שונים של תרופות מאושרות על ידי משרד הבריאות לטיפול ב-ADHD:
 
  • תרופות ממריצות - התרופות המוכרות והנפוצות ביותר להפרעות קשב וריכוז. 70%-80% מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז פחות סובלים מתסמיני ADHD כאשר הם נוטלים תרופות אלו, הפועלות במהירות. המנגנון של קבוצת תרופות זו מבוסס על העלאת ריכוז המוליכים העצביים במוח, מה שמאפשר הולכה עצבית תקינה יותר של ​זיכרון, ריכוז, קשב ולמידה. לקבוצה זו משתייכות תרופות מוכרות כגון ריטלין, קונצרטה, אטנט ועוד.
  • סטרטרה (אטומוקסטין) - תרופה לא ממריצה והיא אינה פועלת במהירות כמו ממריצים (לפעמים לוקח כמה שבועות עד התחלת הפעולה), אך השפעתה יכולה להימשך עד 24 שעות. המנגנון של תרופה זו שייכת לקבוצת התרופות SNRI, המעכבת ומווסתת את האותות במערכת העצבים.

תרופות לטיפול בהפרעות קשת וריכוז יכולות להשפיע על ילדים ומבוגרים בצורה שונה, והן עלולות להוביל לתופעות לוואי, ולכן במקרים רבים ייתכן שיהיה צורך לנסות תרופות ומינונים שונים עד הגעה לתוצאה הרצויה - האיזון הנכון בין היתרונות לתופעות הלוואי.

יתרונות וחסרונות הטיפול התרופתי

חסרונות[3]
החסרונות שעלולים לצוץ בטיפול התרופתי הם בעיקר תופעות הלוואי של התרופות. תופעות הלוואי בדרך כלל קלות ואינן נמשכות זמן רב, והן עשויות להיפתר לאחר מספר שבועות של טיפול, כאשר הגוף מסתגל לתרופות. לעתים רחוקות, הם יכולים להיות חמורים יותר או להימשך זמן רב יותר. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של תרופות ADHD כוללות:
 
  • ירידה בתיאבון - משפיע על כ-80% מהאנשים הנוטלים תרופות ממריצות.
  • ירידה במשקל - נטילת התרופות לאחר הארוחות או הוספת שייק חלבון או חטיפים לתזונה יכולים לשפר מצב זה.
  • הפרעות שינה – ייתכן קושי להירדם או שינה באיכות ירודה יותר. העיתוי של נטילת תרופות במהלך היום יכול לעזור להפחית תופעת לוואי זו.

תופעות לוואי פוטנציאליות נוספות כוללות:
 
  • אפקט ריבאונד - תקופה קצרה של עייפות, פעילות מוגברת או מצב רוח רע עם הפחתת השימוש בתרופה.
  • חרדה ודיכאון חדשים או מוגברים.
  • טיקים - תנועות או צלילים לא רצוניים שחוזרים על עצמם כגון מצמוץ עיניים. התרופות עצמן אינן גורמות לטיקים, אך הן יכולות להבליט אותן.
  • עיכוב גדילה קל - חלק מהילדים והמתבגרים הנוטלים חומרים ממריצים חווים הפחתת גדילה, אך זה לא משפיע על הגובה הסופי שלהם.
  • קלקול קיבה - יכול לכלול בחילות והקאות.
  • שינויים בלחץ הדם ובקצב הלב - לחץ הדם עלול לעלות או לרדת, בהתאם לתרופה. תרופות ממריצות יכולות גם להעלות מעט את קצב הלב. העלייה היא בדרך כלל מינורית ואינה מסוכנת, אך יש לעדכן את הרופא/ה אם קיימת היסטוריה של בעיות לב.

במידה ותופעות הלוואי אינן חולפות לאחר מספר שבועות של טיפול ניתן להקל עליהן פעמים רבות באמצעות שינוי המינון, שינוי לוח זמני הנטילה, החלפת התרופה ועוד.

יתרונות[4]
לתרופות המשמשות לטיפול ב-ADHD יש יתרונות:
 
  • הפחתת תסמינים של היפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר תשומת לב, עוזרים לילדים ואנשים עם ADHD להצליח יותר בבית הספר ובעבודה.
  • שיפור אינטראקציות עם בני משפחה וחברים.
  • שיפור כישורי הנהיגה ברכב והפחתה של תאונות מכל הסוגים.
  • במחקרי רישום רפואי גדולים של תרופות ממריצות, נמצא ששימוש עקבי בתרופות מפחית עבריינות, שימוש בסמים ואובדנות.

שינוי באורח החיים

שינויים באורח החיים עשוי להשפיע מאוד לטובה על הפרעת קשב וריכוז. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם[5]:
 
  • שינה - גם בקרב אנשים ללא הפרעת קשב וריכוז, עייפות עלולה להגביר את הסחות הדעת, להקשות על ריסון הדחפים ולהשפיע לרעה על הקוגניציה. בילדים ובמבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז, שינה לקויה יכולה להחמיר את התסמינים הקיימים של חוסר תשומת לב או אימפולסיביות. הקשר בין הפרעות קשב וריכוז להפרעות שינה הוא כמו ביצה ותרנגולת – מצד אחד הפרעת קשב וריכוז מגבירה את הסיכון להפרעות שינה, והפרעות שינה, בתורן, יכולות להחמיר תסמיני ADHD. למרות שטיפול בבעיות שינה לא בהכרח יגרום לתסמיני ADHD להיעלם לחלוטין, הוא בהחלט חלק חשוב בפאזל הטיפולי ב-ADHD.
  • פעילות גופנית - פעילות גופנית סדירה עשויה להועיל מאוד לסובלים מהפרעות קשב וריכוז. היא מסייעת למוח לייצר חלבונים ונוירוטרנסמיטרים, לרבות דופמין וסרוטונין, שהם קריטיים לתפקוד הקוגניטיבי ונחשבים ליעילים לטיפול ב-ADHD. לאלה הסובלים גם מהיפראקטיביות, פעילות גופנית עוזרת בשחרור עודף אנרגיה ועשויה להרגיע. וכמובן, פעילות גופנית ידועה כמשפרת מצב הרוח, מפחיתה מתחים וחרדה - כל אלו יכולים לשפר מאוד את הרווחה של אדם עם ADHD.
  • תזונה - יש כמה מחקרים המצביעים על כך שדיאטות מסוימות יכולות לשפר את התסמינים. יתרה מכך, כמה מחקרים הראו שתזונה מערבית - עשירה במזון מעובד, סוכר ושומנים לא בריאים - קשורה לסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת קשב וריכוז. חומצות שומן אומגה 3, שנמצאות בעיקר במאכלי ים, נקשרו להפחתת תסמיני ADHD במספר מחקרים. אכילת תזונה עשירה במזונות מלאים, במיוחד פירות וירקות, ודלה במזון מעובד, צפויה להיות בעלת יתרונות ובמקרים מסוימים מפחיתה את התסמינים. שינוי תזונתי יש לעשות בליווי של דיאטנית.
  • פחות זמן מסך - הפרעת קשב וריכוז עלולה לפתח התמכרות לפלאפונים. ישנן ראיות לכך שבני נוער שמשתמשים הרבה במדיה דיגיטלית נוטים יותר להיות מאובחנים עם ADHD בהמשך. לא ברור אם ההרגל עצמו גורם לתסמיני ADHD או בסך הכל מקצין אותם. כך או כך, מומלץ לבלות פחות זמן מול המסכים[6].

טיפולים משלימים

  • הומאופתיה - בהומאופתיה הקלאסית נעשית אבחנה על סמך מכלול הסימפטומים. לא ניתנת תרופה אחת אחידה לכל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, מאחר שאצל כל אחד ההפרעה מתבטאת באופן שונה, באה על רקע שונה ומלווה בסימפטומים שונים. התרופה המתאימה נבחרת רק לאחר היכרות עם המטופל/ת, הבנת נסיבות חייו ומצבו הרפואי. לאחר מכן יש להמשיך ולעקוב אחר התקדמות המטופל/ת. הטיפול אינו כרוך בתופעות לוואי ואין פיתוח תלות בתרופה. יחד עם הטיפול בהפרעה ניתן לטפל גם בבעיות נלוות כגון בעיות בדרכי העיכול, אסתמה, בעיות עור, פחדים, חוסר ביטחון עצמי. כאן תוכלו למצוא הומאופתים/ות.
  • דיקור סיני – כמה ראיות מצביעות על כך שדיקור סיני יכול להפחית תסמינים של הפרעות קשב וריכוז ולעזור למבוגרים להפחית את התלות בתרופות ממריצות. בקרב ילדים ישנן ראיות שדיקור סיני היה יעיל במיוחד בהפחתת תסמיני היפראקטיביות. תופעות לוואי מעטות דווחו ובמקרים מסוימים אף נראה שדיקור היה קשור להפחתה בתגובות שליליות לתרופות. יתרה מזאת, ההשפעות של הדיקור נשמרו גם לאחר סיום תקופות הטיפול. עם זאת, דרושים עדיין מחקרים נוספים לאשש ראיות אלו[7]. כאן תוכלו למצוא מדקרים/ות.
  • ביופידבק הוכיח את עצמו למצבים של חרדה ודיכאון. ביופידבק, או במקרה של ADHD נוירופידבק (המתמקד במוח), מאפשר ללמוד איך זה מרגיש כשמרוכזים, מה שבתורו עשוי לתת יותר שליטה ויכולת יצירה של קשרים עצביים (גלי מוח חדשים) שיכולים להפחית תסמיני ADHD. מספר מחקרים מראים שנוירופידבק יכול לעזור, בעוד שאחרים אינם מגבים זאת. נראה שיש צורך במחקרים נוספים. כך או כך, לנוירופידבק אין תופעות לוואי[8]. כאן תוכלו למצוא מטפלים/ות בביופידבק.
  • וואטסו – טיפול הכולל מתיחות, עיסויים ולחיצות במים חמימים. למרות שאין טכניקה ספציפית להפרעות קשב וריכוז, הטיפול מוביל להירגעות פיזית ונפשית בשל זרימת דם מוגברת והקלה על מתח השרירים. מחקרים מראים שילדים שקיבלו טיפול בוואטסו במשך שבועיים דיווחו על עצמם כמאושרים יותר, פחות עצבניים ויותר תפקודיים. שינויים חיוביים נמצאו גם בקרב נוער, שדיווח על ירידה משמעותית בדיכאון ובחרדה[9]. כאן תוכלו למצוא מטפלים/ות בוואטסו.
  • צמחי מרפא ושמנים אתריים – הדעות עדיין חלוקות ונראה כי אין מספיק מחקרים שיוכיחו שצמחי מרפא ושמנים אתריים יכולים לעזור באופן חד משמעי להפרעות קשב וריכוז. עם זאת, ישנם מחקרים שמראים שצמחי מרפא כגון ג'ינסנג ובקופה, עשויים להקל על התסמינים. מחקרים על לבנדר, וטיבר ורוזמרין הראו ששמנים אתריים אלו עשויים לשפר את איכות השינה והמיקוד. כאמור, יש צורך במחקרים נוספים ובכל מקרה יש לשוחח עם הרופא/ה לפני השימוש בשל היתכנות לרגישות או לאינטראקציה עם תרופות. כאן תוכלו למצוא הרבליסט/ית.

טיפולים נוספים

[10]
  • CBT - אחת הגישה הנפוצות לטיפול ב-ADHD היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). סוג זה של פסיכותרפיה עוזר לאנשים לשנות דפוסי חשיבה, מה שעשוי להוביל לשינוי ברגשות ובהתנהגויות.
  • טיפול נפשי - הפרעת קשב וריכוז יכולה להוביל לעליות ומורדות רגשיות תכופות. המתנה בתור, למשל, יכולה לגרום לאדם עם הפרעת קשב וריכוז להתעצבן, וכך גם כישלונות קטנים, כמו פרויקט שלא יצא כמו שצריך או שינוי מועדים. ההערכות הן שכ-50% מהמבוגרים עם ADHD סובלים גם מהפרעת חרדה. הפרעת קשב וריכוז יחד עם מצב אחר עלולים להפריע קשות לתפקוד היומיומי ולכן טיפול עם פסיכולוגית, עובדת סוציאלית קלינית או כל פסיכותרפיה מסוג אחר, עשויה לעזור.

שיטות הרגעה ומיקוד

[11]
  • מיינדפולנס ישנם מחקרים שמראים שמדיטציית מיינדפולנס יכולה לעזור לאנשים עם ADHD למקד טוב יותר את תשומת הלב ולווסת רגשות חזקים. מחקר משנת 2017, למשל, מצא שטיפול CBT ששילב מיינדפולנס הפחית באופן משמעותי את תסמיני ההפרעה במבוגרים, כמו גם הגביר את החמלה העצמית ושיפר ביצועים. מחקר אחר, שפורסם ב-2019 מצא שמיינדפולנס עוזר לילדים עם ADHD לווסת טוב יותר את רגשותיהם. מיינדפולנס עוזר כחלק מתוכנית טיפולים מקיפה, ולא כטיפול עצמאי.
  • יוגה – גם יכולה להקל גם על תסמיני ADHD. תרגול יוגה מתמקד במדיטציה וכן בנשימה ובתנוחת הגוף. בדרך כלל מדובר בפעילות בטוחה, אך חשוב לחפש מורה עם ניסיון בעבודה עם ילדים ואנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, שכן ייתכן שיהיה צורך לשנות או לדלג על תנוחות מסוימות.

לסיכום, הטיפול בהפרעות קשב וריכוז כולל תרופות, אך גם שינויים באורח החיים, כמו גם שילוב של מגוון טיפולים לא תרופתיים, כולל כאלו שלא הוזכרו בכתבה כגון ריפוי בעיסוק, תרפיה באמנות, טיפול קבוצתי, עשויים לעזור. עם זאת, לפני ההחלטה להתחיל טיפול חדש נוסף, פרט לטיפול התרופתי, מומלץ להתייעץ עם איש או אשת מקצוע כדי לדעת אם הטיפול אכן מתאים וניתן לשילוב לצד הטיפול הרפואי.
 
מקורות
[9]ADHD Treatments: A review between traditional drug treatments and alternative treatments Raman Nazari, Michael Cvetich, Stephanie Valenzuela University. https://slideplayer.com/slide/3619357/

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר גיל באר
ד"ר גיל באר ילדים
5.0
( 3 חוות דעת )
"זמינות מלאה לתורים בטווחי זמן קצרים, ד״ר גיל באר היה נעים ונוח, הסביר לעומק מה הוא בודק ובדק דברים נוספים מעבר לנושא לשמו הגעתי, נתן חוות דעת ברורה ומקצועית ובעיקר השרה תחושה טובה ורגועה"
פרופ' מרים דוידוביץ
פרופ' מרים דוידוביץ ילדים
מנהלת המכון לנפרולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים.
ד"ר יאיר ווליוביץ
ד"ר יאיר ווליוביץ נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד
נוירולוג ילדים ומומחה להתפתחות הילד
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו