ADHD הפרעות קשב וריכוז במבוגרים

לכשליש מהסובלים מהפרעת ADHD יש לפחות הורה אחד עם תסמינים דומים, מכאן ניתן להסיק שיש לבעיה מקור גנטי.

בנוסף, ישנן עדויות גוברות לכך שחשיפה מוקדמת לגורמים מזיקים, כמו חשיפה לעישון ורעלנים אחרים בזמן הריון ובגילאים צעירים, יכולים לגרום לשינויים שמעלים את הסיכוי של אדם לפתח הפרעות שונות, כמו גם ADHD.

אבחון הפרעת קשב וריכוז במבוגרים מתבצעת על ידי מומחה בתחום, באמצעות הערכה שעורכת כשעה עד שעתיים, שמתמקדת בבעיות שהעלו את החשד להפרעה, ואיך הן משפיעות על חיי היומיום. האבחון מתבצע על פי מערכת הקטלוג האמריקאית DSM 5, שמאפשרת אבחון של ההפרעה ADHD, ללא תסמינים של פעילות יתר, הידוע כ-ADD.

אם כן האבחון דורש הימצאות של לפחות חמישה תסמינים, במשך שישה חודשים או יותר, אשר מפריעים לתפקוד, ואין להם הסבר רפואי/נפשי אחר. לפחות חלק מהתסמינים צריכים להופיע לפני גיל 12, והם נוכחים בלפחות שתי מסגרות – בית, עבודה, חברים וכו'.

התסמינים מחולקים לשתי קטגוריות – חוסר קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות, אשר חייבים להופיע לעיתים קרובות.

חוסר קשב:

• קושי לשים לב לפרטים, ושגיאות רשלניות בעבודה ובפעילויות אחרות.
• קושי להקשיב כשמדברים אליהם.
• קושי לעקוב אחר הוראות ומריחה בביצוע מטלות.
• קושי בארגון ובסדר.
• הימנעות או סירוב ביצוע מטלות הדורשות ריכוז ומחשבה לאורך זמן.
• נטייה לאבד חפצים הדרושים לפעולות ולמשימות שונות.
• דעה מוסחת בקלות.
• נטייה לשכוח פעילויות יומיומיות.

היפראקטיביות-אימפולסיביות:

• ישיבה בחוסר מנוחה, וריבוי של תזוזת הידיים והרגליים.
• קימה מהכיסא במקום העבודה ובמצבים שבהם מצופה להישאר ישובים.
• התרוצצות וחוסר מנוחה בסיטואציות לא מתאימות.
• חוסר יכולת להשתתף בשחק או בפעילויות בצורה שקטה (מייצרים רעש).
• חוסר מנוחה, מתנהגים כאילו מונעים על ידי מנוע.
• דיבור בלתי פוסק.
• התפרצויות ומענה על שאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
• קושי להמתין בתור.
• התפרצות לשיחות וקטיעת אנשים אחרים.

על פי חוזר משרד הבריאות, האבחון במבוגרים חייב לכלול הערכה קלינית על ידי מומחה, שאלוני אבחון מותאמים למבוגרים, כלים נוספים לפי הצורך כמו מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים (TOVA הוא הנפוץ ביותר ישראל ומשמש ככלי משלים לאבחון אובייקטיבי של מרכיב הקשב אצל הנבדק), בדיקה רפואית (במידה ושאר האבחון מתבצע על ידי פסיכולוג), ובחינה של תחלואה נלווית.

הפרעות קשב וריכוז עשויות להקשות על החיים, ונמצאו כגורמות לתפקוד ירוד בעבודה או בלימודים, לאבטלה, לבעיות כלכליות, לקשיים עם החוק, לשימוש לרעה באלכוהול וחומרים אחרים, לריבוי תאונות דרכים או תאונות אחרות, לקשרים לא יציבים עם אנשים, לבריאות נפשית ופיזית ירודה, לדימוי עצמי נמוך, ואפילו לניסיונות התאבדות.

למרות ש-ADHD בעצמו לא גורם לבעיות נפשיות או התפתחותיות, ההפרעה מופיעה יחד עם בעיות אחרות לעיתים קרובות. בעיות אלו כוללות בעיות של מצב רוח כמו דיכאון ודו קוטביות, הפרעות חרדה, קשיי למידה, והפרעות נפשיות אחרות. כל אלו עשויים להביא לקושי בטיפול בבעיה אם הם לא מאובחנים כראוי.

הטיפול בהפרעת קשב במבוגרים, כמו גם בילדים, נחלק למספר דרכים והוא כולל טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, וטיפול רגשי – שמטרתו היא להקל בהתמודדות עם ההשלכות של ההפרעה.

הטיפול התרופתי כולל בעיקר שימוש בממריצים (ריטלין, קונצרטה), אשר מעצימים ומאזנים את מאזן הנוירוטרנסמיטרים – החומרים שאחראיים על העברת המידע במוח. כמו כן, ישנן תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון, אשר מהוות תחליף טוב למי שלא יכול להשתמש בממריצים מכל סיבה שהיא. 

את סוג הטיפול, בין אם בתרופות ובין אם לא, יקבע הרופא המטפל.

ישנן מספר דרכים, בהן הסובלים מ-ADHD יכולים לנסות ולעזור לעצמם:

• הכנת רשימה של משימות אותן יש להשלים בכל יום, תוך סידור הרשימה לפי סדר עדיפות.
• פירוק משימות לשלבים קטנים שיותר קל להתמודד איתם.
• שימוש בפתקים לשם תזכורות, ופיזורם בבית היכן שקל יהיה לראות אותם.
• שימוש בלוח שנה או יומן על מנת לעקוב אחר הפגישות שקובעים.
• שימוש בחוברת או במכשיר נגיש, בהם אפשר לרשום רעיונות שצצים, או דברים שצריך לזכור.
• תכנון של שיטה לארגן ולשמור מידע, במכשירים אלקטרונים וכמסמכים רשומים, והפיכת השימוש להרגל.
• קביעת שיגרה קבועה לכל יום, ושמירה של חפצים כמו מפתחות וארנק באותו המקום כל הזמן.
• פניה לעזרה מהמשפחה או מאנשים אחרים במידת הצורך.

אין דרך למנוע התפתחות הפרעת קשב במבוגרים, אך זיהוי מוקדם והתחלת טיפול הם הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם הבעיה.