המדריך לפענוח ספירת דם

פענוח ספירת דם

בדיקות דם שגרתיות מהוות נדבך מרכזי ביכולת האבחנה, הטיפול והמעקב הרפואיים. 

ספירת דם בוחנת את מספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות ושל טסיות הדם, את תקינותם ואת המאפיינים השונים שלהם. חשוב להבין שלערכי בדיקות דם יש משמעות שונה עבור אנשים שונים. לכן, חשוב לא לפענח תוצאות בדיקות מעבדה באופן עצמאי אלא לפנות לרופא שהורה על ביצוע בדיקות הדם.

ערכי הנורמה עשויים להשתנות בין מעבדות שונות ולכן בדרך כלל לצד בדיקת המעבדה מופיעים הערכים התקינים והיחס בין התוצאה שהתקבלה בבדיקת הדם הנוכחית לבין המצב התקין. גם אצל עדות שונות ואנשים שונים הערכים התקינים לעיתים הם שונים.

ספירת דם בודקת את הכמויות והמאפיינים של כדוריות הדם הלבנות והאדומות ושל טסיות הדם

מהי ספירת דם?

ספירת דם בודקת את שלושת המרכיבים המרכזיים של תאי הדם בגוף: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם.

1. תאי דם אדומים

תאי דם אדומים מעבירים חמצן מהריאות לרקמות הגוף, ומפנים את עודפי דו תחמוצת הפחמן בכיוון ההפוך.

כמות תאי הדם האדומים (RBC count)

יש צורך בכמות מספקת של כדוריות דם אדומות בכדי לענות על צרכי הגוף. 

ערך RBC מעל הגבול התקין: יכול להיגרם בעקבות עישון או התייבשות, להופיע כחלק ממחלות הגורמות לרמות חמצן נמוכות בדם (מחלות לב או ריאה) או ממחלה המטולוגית.

ערך RBC מתחת לגבול התקין: יכול להצביע על חסרים תזונתיים שונים כמו חוסר בברזל, חוסר בחומצה פולית או ב-B12, דימום חיצוני או פנימי או מצבים של פירוק הדם (המוליזה) בעקבות גורמים שונים אחד הגורמים הנפוצים הוא חוסר ב-G6PD. גם מחלות שונות גורמות לירידה בכמות התאים האדומים כגון מחלות קולגן ומחלות אוטואימוניות, מחלות כליה כרוניות, מחלות המטולוגיות שונות או בעקבות נזק למח העצם.

רמת המוגלובין (HGB או HG) 

ההמוגלובין הוא החלבון שקושר חמצן או דו-תחמוצת הפחמן בכדוריות דם האדומות.

רמה חריגה של המוגלובין יכולה להופיע הן יחד עם שינויים בכמות תאי הדם האדומים והן כשהכמות שלהם תקינה. ניתן לומר שהגורמים לחריגה בשני המקרים הם זהים. כך שמצבים שגורמים לכמות גדולה של כדוריות דם אדומות, יגרמו גם לעליה ברמת ההמוגלובין, ומצבים שגורמים לחוסר בכדוריות דם אדומות, יגרמו לירידה ברמת ההמוגלובין. כאשר רמת ההמוגלובין נמוכה משמעותית מתחת לתחום הנורמה המצב מוגדר כאנמיה.

נפח ממוצע של כדורית הדם האדומה (MCV או mean corpuscular volume)

גודל כדורית הדם הינו בעל משמעות לגבי גיל הכדורית ותפקודה.

ערך מעל הגבול התקין: מצבים בהם יש יצור מוגבר של כדוריות דם אדומות חדשות בעקבות דימום או הרס של כדוריות דם או במצבים של חסרים תזונתיים של B12 וחומצה פולית.

ערך מתחת לגבול התקין: יכול להיגרם בעקבות מחוסר בברזל, מחלות תורשתיות כמו תלסמיה ואנמיה סידרובלסטית או מחלות כרוניות שונות.

פיזור גודל כדוריות הדם האדומות (RDW או Red blood cell distribution width)

מדד זה מצביע על השונות בין הגדלים של כדוריות הדם האדומות. ככל שיש מגוון רחב יותר של גדלים של כדוריות הדם האדומות כך מדד ה-RDW הולך ועולה. למדד זה מתייחסים יחד עם ה-MCV לצורך אבחון מדויק יותר.

ערך מעל הגבול התקין: עשוי להצביע על ייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות במצבים שונים של אנמיה ובמצבים פתולוגיים נוספים.

תאי הדם הלבנים

הסוגים השונים של תאי דם לבנים מגנים על הגוף מפני מזיקים שונים כגון: נגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים. בבדיקת הדם מתייחסים למספר מדדים: סך כל תאי הדם הלבנים, כמות של כל אחד מסוגי התאים ואחוז של כל אחד מסוגי התאים מתוך כלל התאים הלבנים. 

כשיש חריגה בסך הכולל או באחוז מתוך שאר התאים, יש לפנות לרופא לצורך בדיקת תוצאות ספירת הדם.

המרכיבים המרכזיים בבדיקה זו:

תאי הדם הלבנים (WBC או white blood cells count או leukocyte count)

בדיקת תאי הדם הלבנים סופרת את כמות תאי הדם הלבנים שיש במ"ל אחד של דם. הכמות הכוללת של תאי הדם הלבנים מושפעת מגורמים רבים ולכן יש להתייחס לכל אחד ממרכיבי תאי הדם הלבנים בנפרד.

ערך WBC מעל הגבול התקין: נגרם בעקבות זיהום מכל סוג שהוא, מצבי דחק גופניים או נפשיים, מחלות דלקתיות או מחלות המטולוגיות.

ערך WBC מתחת לגבול התקין: יכול להופיע בקרב עדות מסוימות (אצל תימנים ואתיופים למשל) באופן תקין. כמו כן הוא עלול לרדת במחלות אוטואימוניות או מחלות קולגן, מחלות זיהומיות, מחלות כבד וטחול, מצבים בהם יש פגיעה במח העצם או כתופעת לוואי של תרופות שונות.

נויטרופילים (neutrophils או NEUT) 

בעת בדיקת נויטרופילים, שהם החלק העיקרי של תאי הדם הלבנים, יש לשים לב גם לכמותו האבסולוטית וגם לאחוז של הנויטרופילים מבין כל שאר התאים.

ערך מעל הגבול התקין: נגרם בעקבות זיהום חריף בדרך כלל זיהום חיידקי. יכול להופיע גם בתהליכים דלקתיים לא זיהומיים ובעקבות מצבי סטרס ונזק לרקמה כמו אוטם בשריר הלב, חסימה של זרימת הדם למעי או כוויה.

ערך מתחת לגבול התקין: נפוץ בקרב עדות מסוימות, יכול להופיע במחלות ויראליות, בעקבות פגיעה במח העצם, חסרים תזונתיים של 12B וחומצה פולית, הרס של הנויטרופילים מסיבה אוטואימונית או בעקבות תרופות שונות.

לימפוציטים (lymphocyte או LYMP)

בדיקת לימפוציטים: תאי לימפוציטים פועלים כנגד גורמים זרים או מזהמים שונים החודרים לגוף. הם מייצרים נוגדנים שהורסים את הגורם הזר בצורה ישירה  או את התאים הנגועים בוירוס (נגיף). 

ערך לימפוציטים מעל הגבול התקין: נגרם על פי רוב בעקבות זיהומים נגיפיים (שנגרמים על ידי וירוס). במצבים נדירים זה מצביע על לוקמיה.

ערך לימפוציטים מתחת לגבול התקין: הגורם הנפוץ ביותר הוא שימוש בסטרואידים (קורטיזול). גורמים נוספים הם תרופות מדכאות חיסון, זיהומים שונים (חיידקי או נגיפי), מחלות רב מערכתיות או כתופעת לוואי של טיפולים תרופתיים שונים.

אאוזינופילים (eosinophils או EOS) 

תאים אלו בעיקר פועלים כנגד טפילים.

ערך מעל הגבול התקין: מופיע בדרך כלל במצבים של אלרגיה כמו אסטמה או אלרגיה של העור. כמו כן, רמת אאוזינופילים עולה בעקבות זיהום בטפילים כמו תולעים ובמקרים נדירים כחלק ממחלה מערכתית.

ערך מתחת לגבול התקין: בדרך כלל מצביע על רמה גבוהה של קורטיזול בדם בעקבות שימוש בסטרואידים, במצבי סטרס או במחלת קושינג. יכול להופיע גם בזמן זיהום חיידקי.

טסיות הדם (platelets):

טסיות הדם משמשות לצורך יצירת פקק (קריש) בזמן דימום פנימי או חיצוני. יש לזכור שהם עובדות בשיתוף עם פקטורי הקרישה הפעילים בדם.

1) מספר טסיות (platelets או PLT) בספירה זו מתייחסים לכמות הטסיות בדם. בדיקת הטסיות נתונה לשגיאות רבות ולכן בכל תוצאה חריגה יש לעשות בדיקה חוזרת ולעיתים משטח דם.

ערך מעל הגבול התקין: בדרך כלל מדובר במצב תגובתי לאחר דימום או המוליזה. יכול להופיע במצבים של חוסר ברזל, בזמן התחלת טיפול ב-B12 או חומצה פולית. יכול להופיע במחלות כרוניות מסוימות ובחלק מהמקרים מדובר במחלה ראשונית הגורמת לעליה במספר הטסיות.

ערך מתחת לגבול התקין: יכול להצביע על דימום משמעותי, בעקבות הרס של טסיות, פגיעה במח העצם או מחלה המטולוגית.

2) גודל הטסיות הממוצע (mean platelet volume או MPV) לגודל הטסיות חשיבות בעיקר כאשר יש חריגה בכמות הטסיות בדם.


פענוח בדיקות דם: כימיה של הדם ; תפקודי כליה ; תפקודי כבד ; שומנים (כולסטרול וטריגליצרידים) בדם ; קרישת דם ;  ספירת דם ; מדריך פענוח בדיקת שתן

מאת: יוסי דוקס, מערכת אינפומד