השפעות גנטיות על הנטייה להתמכרויות

האם ילד להורים אלכוהוליסטים הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתמכר לאלכוהול? האם לתורשה יש השפעה על הנטייה להפוך או לא להפוך ל"מעשן כרוני"?

בעשורים האחרונים מצביעים יותר ויותר מחקרים על השפעתם של גורמים גנטיים ותורשתיים על הפרעות נפשיות, קשיים רגשיים וכן הלאה. בדומה, מנסים מחקרים רבים לבחון האם התמכרות לחומרים שונים (סמים, אלכוהול, סיגריות ועוד) קשורה בגורמים תורשתיים וגנטיים, ולא רק בהשפעות סביבתיות.

מרבית הילדים גדלים עם הוריהם הביולוגיים כך שלא ניתן להפריד בין השפעות הסביבה להשפעות הגנטיקה. לכן, מחקרים המבקשים לבודד את הרכיב הגנטי מתמקדים בהשוואה בין נטייה משותפת להתמכרות בקרב תאומים זהים לתאומים שאינם זהים, ובמחקר על ילדים מאומצים.

במחקר שפורסם לאחרונה ערכו החוקרים סקירת ספרות מקיפה המאגדת נתונים הנוגעים להשפעות הגנטיקה על הנטייה להתמכר. תוצאות המחקר מצביעות על כך שגם כאשר מנטרלים את השפעת הסביבה על התפתחותו של האדם, נראה כי לתורשה יש משקל בקביעת הנטייה להתמכר: ההתאמה בנטייה להתמכר הייתה גדולה יותר בין תאומים זהים לבין תאומים שאינם זהים (כלומר, אם יש לך תאום זהה מכור לסמים הסיכוי שלך להתמכר לחומרים גדול מהסיכוי שלך להתמכר במידה ויש לך "רק" תאום לא זהה המכור לסמים). כמו כן, נמצא כי ילדים שהוריהם הביולוגיים היו מכורים נמצאים בסיכון מוגבר להתמכר גם כאשר הם גדלים אצל משפחות מאמצות: כך, לדוגמא, ילדים מאומצים אשר הוריהם הביולוגיים היו אלכוהוליסטים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להתמכר לאלכוהול מאשר ילדים מאומצים שהוריהם הביולוגיים לא היו אלכוהוליסטים.

למרות הוכחות אלו התומכות בגורם הגנטי, מדגישים החוקרים כי אין להתעלם מההשפעות הסביבתיות. לטענתם, השפעתה של הסביבה היא קריטית אך הרכיב הגנטי מגביר את הסיכון להתמכרות. כמו כן, החוקרים משערים כי גם אם כיום לא ניתן להצביע על גן ספציפי המשפיע על הנטייה להתמכר, הרי שבעתיד יזוהו הגנים הספציפיים המגבירים את מידת הסיכון.  

ביבליוגרפיה

Are there genetic influences on addiction: evidence from family, adoption and twin studies,  Arpana Agrawa l& Michael T. Lynskey, Addiction (Abingdon) vol: 103 (7) 2008 p:1069-1081.