"תהיתי אם ארגיש שוב נשית"; אורה חלתה בסרטן השד

"בואי לחתור בסירה מיוחדת לעשרה אנשים במימי הירקון", הציעו לי. "לא נדרש ידע קודם, לא נדרש להיות בכושר, אין מגבלת גיל - רק להיות מחלימה מסרטן שד, שסיימה את כל הטיפולים". הגעתי למרכז דניאל לחתירה, פגשתי את צביקה, המדריך השרמנטי והסבלני. קיבלתי משוט ותדרוך קצר כמו יתר הבנות. נכנסנו לסירה הצרה והארוכה אשר בחרטומה ראש הדרקון ובירכתיה זנבו המפואר. אנחנו נכנסות בזהירות כי כל תנועה לא זהירה מטלטלת אותה ואת היושבים בה. זהו, אנחנו בפנים, המשוט אחוז בשתי ידיים מוכנות להוראה, והחתירה מתחילה. מזג האוויר נפלא - עדיין לא חם ואנחנו חותרות במרץ. התעייפת? את מניחה את המשוט על ברכייך, אך הסירה לא נעצרת כי היתר ממשיכות לחתור.

מישהו הזיז את הפטמה שלי

לפני למעלה מ-14 שנה, בעקבות בדיקת דם פשוטה שביצעתי, נודע לי שאני נשאית של הגן התורשתי BRCA1. מאז שאנג'לינה ג'ולי חשפה את היותה נשאית של הגן BRCA1, סרטן השד הפך לסלב שכולם מדברים עליו - הגברת עשתה לו יחסי ציבור ששווים המון. אבל אז, לא ידעתי כל כך הרבה, ולא הצלחתי להשתכנע שכדאי שאכרות את השחלות - על השדיים לא היה מה לדבר. לא רציתי להיכנס לניתוח ולכרות איבר בריא, רק בגלל שאולי יהיה לי סרטן. ידעתי שאמי חלתה לפני שנים בסרטן שחלות, אבל חשבתי שבטח כבר יש דרכים טובות לתפוס את זה בזמן. היום אני מבינה כמה לא ידעתי אז, וכמה גדול הסיכון שאחלה. חסרה לי אז היד המכוונת שתאיר את עיני ותעודד אותי לבדוק ולשאול. בכל שנה עשיתי בדיקות ממוגרפיה, ובתשובה שהתקבלה הוזכר שקיימת בלוטה מוגדלת מצד ימין, ללא שינוי בגודל. לא חשבתי שיש בעיה, כי הרופאה עברה על זה לסדר היום. 

קראו עוד: בעקבות אנג'לינה ג'ולי: מתי צריך לכרות השחלות?

לפני 9 שנים התרחשה תפנית בעלילה. "מישהו הזיז את הפטמה שלי" חשבתי לעצמי באחת הפעמים בהן הבטתי על עצמי במראה. הפטמה נטתה על צידה, שונה מחברתה משמאל. באתי עם ממוגרפיה חדשה ונטולת ממצאים אל הרופאה. אחרי חודשים של המתנה לאולטרסאונד, נקראתי אל מרפאתה בכדי לשמוע את מה שכבר הבנתי – יש לי סרטן. "יש לך גידול קטן ליד הפטמה, כנראה שלא יהיה צורך בכימותרפיה והקרנות". כך אמר הכירורג. 

באותו רגע, הפחד מהסרטן המקנן בגופי היה כל כך גדול שלא הייתה התלבטות כלל, ולמרות דבריו של הרופא, בחרתי לעבור כריתה מלאה במהירות האפשרית. הרופא היה המום, הוא לא הבין למה אישה עם גידול כה מינורי כשלי תרצה לעבור תהליך טראומתי ככריתה. לאחר שלושה שבועות הגיעו תוצאות הפתולוגיה והתברר שיש שלושה גידולים ולא אחד קטן, כפי שאמר הרופא. במהלך הניתוח הוצאו גם בלוטות שהיו נגועות. התחלתי בטיפולי כימותרפיה והקרנות אגרסיביים. הטיפולים, בלשון המעטה, לא היו תענוג. לולא החלטתי לעבור את הכריתה, והערנות שלי לגופי, הדברים היו יכולים להראות אחרת. 

בחרתי לא להסתיר כלום, לשתף ולדבר על הכל וכתוצאה מזה לסובבים אותי היה קל יותר להיות איתי, לעזור ולתמוך. הרווחתי קשר נפלא עם הילדים שלי ועם בני משפחתי, ועם חברים רבים שליוו ודאגו. 

חשיבותה של נשיות

גם אחרי שכבר הבראתי עברה עלי שנה לא קלה. מצד אחד חזרתי לעבודה והרגשתי טוב, אבל מנגד הרגשתי  פגומה, פחות נשית וללא שדיים. אני מניחה שהעובדה שאני גרושה ואין לי בן זוג תרמה לתחושה הזו, כי מעטים הגברים שיתמודדו עם אישה נטולת שדיים. לפני 7 שנים נודע לי שישנו ניתוח חדשני, אמנם קשה, אך בו התוצאה נראית טבעית. איכשהו, לא חששתי מהכאבים וממשך ההחלמה, אלא רק מהשאלה, האם אי פעם אשוב להרגיש נשית? החלטתי ללכת על זה. היום אני מרוצה מאד מהתוצאה ומדגמנת שדיים לתפארת. 

קראו עוד:האם את בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד? כך תדעי

כיום אני בריאה, נמצאת במעקב אונקולוגי חצי שנתי ולמעט כדור שעלי ליטול מדי יום, אין לי שום עיסוק קליני במחלה. הקושי בהתמודדות שלי, חוסר ההכוונה והמידע המלא, הביאו אותי להיכן שאני היום, מתנדבת ב"אחת מתשע" לצד נשים אחרות שהחלימו מסרטן השד. אנחנו מסייעות, תומכות ומלוות חולות חדשות מתוך ההבנה בצורך בכתף תומכת. חשוב לי גם להגיע לנשים צעירות שאינן חולות ולהסביר להן שמדיניות של בת יענה לא באמת תעבוד. במרבית המקרים, סרטן שד זו מחלה שבאמצעות גילוי מוקדם ניתן לטפל בה בהצלחה.

אני תמיד אומרת לנשים שאני מלווה – "אל תחשבי בגדול. התמקדי בצעד הקרוב, בטיפול מחר, ובימים הקרובים. ככה יותר קל לצעוד לעבר הפעם הבאה. הקיפי עצמך באנשים טובים ותומכים, בכדי שתוכלי להניח קצת את המשוט אם התעייפת".