בדיקת אקו – לב: כל היתרונות והשימושים של הבדיקה החיונית

בדיקת אקו לב היא בדיקת הדמית הלב הנפוצה ביותר כיום בקרדיולוגיה. בדיקה זו מאפשרת הערכה מקיפה, איכותית וכמותית, של מבנה ותפקוד חלקי הלב השונים, לרבות ארבעת מדורי הלב, מסתמי הלב, קרום הלב וכלי הדם הראשיים המחוברים ללב. הדמית הלב נעשית באמצעות גלי על-קול (גלי קול בתדר גבוה מגלי הקול הניתנים לשמיעה) וללא קרינה מייננת או צורך בחומרי ניגוד. ביצוע אקו לב נדרש בכל מטופל עם מחלת לב ידועה או כאשר קיים חשד למחלת לב. במטופלים עם מחלת לב מאובחנת, בדיקות אקו לב חוזרות מבוצעות כחלק מהמעקב אחר מחלת הלב. מהם סוגי הבדיקות הקיימים ואילו מחלות ניתן לאבחן באמצעותן? כל התשובות. 

סוגי בדיקות אקו-לב

כאמור, קיימים מספר סוגים של בדיקת אקו לב: 

1. בדיקת אקו לב המתבצעת דרך בית החזה

הדמית הלב בבדיקת האקו הסטנדרטית מבוצעת באופן לא-פולשני באמצעות מתמר אולטרה-סאונד המונח בין הצלעות על-פני דופן בית החזה. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבל את רוב המידע אודות מבנה הלב ותפקודו. משך הבדיקה כ-30 דקות, אך הוא עשוי להשתנות בהתאם למורכבות הממצאים הקרדיאליים. 

מהם הסיכונים בבדיקה זו?

הבדיקה אינה כרוכה בסיכונים, אך לעיתים היא יכולה לגרום לאי-נוחות קלה עקב מגע מתמר האולטרה-סאונד עם דופן בית החזה. היעדר כל סיכון בבדיקת האקו מאפשר בדיקות חוזרות על פי האינדיקציה הקלינית.

2. אקו לב דרך הוושט 

אקו לב דרך הושט, (TEE (Trans-esophageal echocardiography היא בדיקה המבוצעת באינדיקציות מאד ספציפיות, לרוב כהשלמה לבדיקת אקו דרך בית החזה. הדמית הלב מתבצעת באמצעות מתמר המוחדר לתוך הוושט (בדומה לבדיקת גסטרוסקופיה). קרבת הוושט לחלקו האחורי של הלב מאפשרת הדמיה לפרטי פרטים של חלקי הלב הקרובים לוושט: עליות הלב והמחיצה הבין-עליתית, מסתמי הלב (בעיקר המסתם הדו-צניפי, המיטרלי) ואבי העורקים. 

מהם הסיכונים בבדיקה זו?

בדיקת אקו לב דרך הוושט היא בדיקה פולשנית המתבצעת בתוך כדי מתן טשטוש על ידי תרופות. מדובר בבדיקה שאינה חפה מסיכונים, ועל כן היא מבוצעת במסגרת בית חולים בלבד, תוך ניטור רציף של המטופל במהלך הפרוצדורה והשגחה לאחריה.

3. אקו לב בדחק (Stress echo): 

בדיקה זו כוללת שני שלבים:

- בדיקת אקו המבוצעת במנוחה.

- בדיקה המבוצעת לאחר דחק (stress) המושג באמצעות מאמץ גופני (הליכה על פני מסילה נעה – treadmill, אופניים, או מיטת אופניים), או בעזרת דחק תרופתי (תרופות המחקות מאמץ גופני, כדוגמת Dobutamine, תרופה הניתנת במהלך בדיקת Dobutamine stress echo – DSE). 

בבדיקת stress echo משווים את ממצאי בדיקת האקו בזמן ביצוע מאמץ, לממצאי הבדיקה במנוחה והשינויים בממצאים יכולים להעיד עם קיום מחלת לב וחומרתה. 

מתי מבצעים בדיקת אקו לב בדחק?

עיקר השימוש בבדיקה זו הוא לצורך אבחון מחלה כלילית, במטופלים בהם לא ניתן לבצע מבחן מאמץ רגיל (אק"ג במאמץ) עקב חוסר יכולתו של המטופל לבצע מאמץ מספק, שינויי אק"ג לא חד-משמעיים, או תסמינים לא ספציפיים במאמץ. במטופלים שמראש אינם מסוגלים לבצע מאמץ גופני מהותי מבוצעת בדיקת DSE, המחקה מאמץ גופני. לצורך אבחון מחלה כלילית – בדיקת stress echo נעשית באינדיקציה דומה לזו של מיפוי הלב, בדיקה נפוצה נוספת לאבחון מחלה כלילית. המידע המתקבל ב-stress echo דומה, אך לא לחלוטין זהה, למידע המתקבל במיפוי הלב. יתרונה העיקרי של בדיקת ה-stress echo על פני מיפוי הלב הוא בהיעדר קרינה בבדיקת האקו, בניגוד למיפוי. בדיקת stress echo לעיתים מבוצעת גם במטופלים עם מחלה של מסתמי הלב או שריר הלב ובעזרתה ניתן לקבל מידע נוסף לגבי חומרת מחלות אלו והצורך בהתערבות טיפולית.

אילו מחלות ניתן לאבחן באמצעות בדיקת אקו-לב?

מחלת לב כלילית

אי-ספיקת לב

מחלות מסתמי הלב

א. הסתיידות מסתמים (הסיבה העיקרית להיצרות המסתם האאורטלי בגיל המבוגר).

ב. מחלה מסתמית מולדת, כדוגמת מסתם אאורטלי דו-עלי מולד (במקום מסתם תלת-עלי תקין), היכול להיות ו/או דולף.

ג. צניחת המסתם הדו-צניפי (מיטרלי) עקב שינויים ניווניים או גנטיים ברקמת המסתם (סיבה מאד נפוצה לדליפת המסתם המיטרלי).

ד. הפרעה משנית בתפקוד המסתם הדו-צניפי עקב פגיעה בתפקוד חדר שמאל והרחבתו, בעקבות מחלה כלילית או מחלת שריר לב אחרת (סיבה מאד נפוצה לדליפת המסתם המיטרלי).

ה. מחלת לב שגרונית (ראומטית) היכולה לפגוע בכל מסתמי הלב, כשהפגיעה האופיינית היא היצרות המסתם המיטרלי.

ו. יתר לחץ דם ריאתי מסיבות שונות המשפיע על הלב הימני וגורם לדליפת המסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי). 

ז. הפרעות קצב (פרפור פרוזדורים) והפרעות הולכה חשמליות היכולות לגרום לדליפת המסתם הדו-צניפי או התלת-צניפי.

ח. אלקטרודה של קוצב לב המושתלת באופן רוטיני דרך המסתם התלת-צניפי ויכולה לגרום לדליפת המסתם.

ט. זיהום מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), מחלה קשה מאד עם תחלואה ותמותה גבוהים.

בדיקת האקו, אשר מתבצעת דרך בית החזה ו/או דרך הוושט, היא הבדיקה העיקרית המשמשת להערכות מגוון מחלות מסתמי הלב והיא הפכה במהלך השנים לאמת המידה האבחנתית בכל הנוגע למחלות מסתמיות. 

בדיקת האקו יכולה להדגים את מבנה המסתמים ותפקודם, הן באופן איכותי והן באופן כמותי (מדידת מפלי לחצים ע"פ מסתם מוצר, הערכת הלחצים במדורי הלב השונים, חישוב שטח מפתח מסתם מוצר והערכת נפח הדליפה של מסתם דולף), ללא צורך בבדיקות נוספות, כגון צינתור לב, ברוב המוחלט של המקרים. 

על בסיס ממצאי הבדיקה האקוקרדיוגרפית, בשילוב עם ההערכה הקלינית ובדיקות עזר נוספות על-פי הצורך, מתקבלות ההחלטות הטיפוליות השונות בחולים עם מחלות מסתמיות מורכבות, כולל הצורך בהתערבות פולשנית (ניתוחית או באמצעות צינתור), התזמון המיטבי להתערבות המסתמית, דחיפות ההתערבות וסוג ההתערבות המסתמית (תיקון או החלפה ניתוחית של מסתם, תיקון או השתלה של מסתם באמצעות צינתור, טכניקת תיקון המסתם וסוג המסתם התותב המושתל). 

בשנים האחרונות, בדיקת האקו אף תפסה מקום מרכזי בהתערבויות מסתמיות המתבצעות באמצעות צנתור, כגון תיקוני מסתמים באמצעות צנתור (כדוגמת פרוצדורת ה- MitraClip לתיקון דליפת המסתם הדו-צניפי). בחירת החולים המתאימים לביצוע הפרוצדורה, הנחיית הפרוצדורה במהלך הצינתור והמעקב אחרי תוצאת הצינתור נעשים כולם באמצעות בדיקות האקו השונות.

מחלות שריר הלב

מחלות קרום הלב

מחלות אבי העורקים התורקלי (בבית החזה): 

בעזרת בדיקת אקו סטנדרטית ניתן להדגים את רוב חלקי אבי העורקים בבית החזה. בדיקת אקו דרך הוושט משלימה את ההערכה של אבי העורקים בחלק מהמקרים. מגוון מחלות אבי העורקים שניתנות לאבחון על-די אקו לב כולל הרחבה (מפרצת – Aneurysm) וקרע (דיסקציה – Dissection) של אבי העורקים.

מהם היתרונות בבדיקת אקו לב?

למרות זאת, מהימנות ודיוק בדיקת האקו תלויות מאוד ברופא אשר מבצע אותה. ביצוע בדיקת אקו ברמה גבוהה (הדמית הלב ופענוח ממצאי ההדמיה) דורש התמחות ספציפית וניסיון רב שנים, בייחוד עבור מחלות לב מורכבות.

פרופ' יורם אגמון מנהל היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה. פרופ' חבר בפקולטה לרפואה, הטכניון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.