דלג לתוכן

התגלתה השפעה נוספת ומפתיעה למיינדפולנס

לתרגול של מדיטציית מיינדפולנס התגלו השפעות רבות שגובו במחקרים לאורך השנים. כעת, ממחקר חדש עולה כי למדיטציה הפופולארית קיימת ככל הנראה גם השפעה הקשורה להתנהגות חברתית. כל הפרטים על המחקר החדש בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 20/04/2021
2 דקות קריאה


מיינדפולנס הוא סוג של תרגול המאמן את המוח להיות קשוב ומודע למה שקורה סביבנו כאן ועכשיו, ובאופן לא שיפוטי. באמצעות התרגול אמורה להתפתח יכולת לחוות אירועים ברגע האותנטי שלהם, בלי לדאוג למה שיהיה מחר (1) .

מחקרים שעקבו אחר ההשפעות של מיינדפולנס על המוח העלו יתרונות רבים כגון הפחתת מחשבות והרהורים, ירידה בסטרס, עלייה בזיכרון, שיפור ביכולות הריכוז, פחות תגובתיות רגשית, יותר גמישות קוגניטיבית, שביעות רצון ממערכות יחסים ועוד (2) .

מחקרים אחרים אף הראו יתרונות למיינדפולנס במצבים קוגניטיביים ונפשיים מסוימים. כך למשל, נמצא שהתרגול יעיל לטיפול בבעיית קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD. גם במקרה של אוטיזם נמצא כי תרגול מיינדפולנס תורם להורים לילדים אוטיסטים על-ידי הפחתת הלחץ, ירידה בחרדה ובדיכאון, שיפור בשינה ותחושת סיפוק גבוהה יותר (3) . 

כעת, מחקר חדש (4) , שפורסם בכתב העת Psychological Science, בחן האם אנשים שתרגלו מיינדפולנס גם חוו שינוי בהתנהגותם החברתית.

משפחה צעירה מתרגל יחד מיינדפולנס
fizkes | Shutterstock

מתרגלי מיינדפולנס עצמאיים פחות חברתיים

לצורך המחקר, החוקרים ניתחו נתונים ממחקר קודם וערכו במקביל עוד מחקר חדש. במחקר הראשון החוקרים מדדו את רמות העצמאות או התלות ההדדית (מערכת יחסים שבה כל אחד תלוי באחר) של 366 משתתפים. לאחר מכן הם חולקו לשתי קבוצת – קבוצה אחת שתרגלה מדיטציה שהתמקדה בנשימה, במטרה לטפח מצב של מיינדפולנס, בעוד שהקבוצה השנייה נתנה למחשבות לנדוד, ללא תרגול של מצב מודעות או מיינדפולנס (קבוצת בקרה).

כדי להבין כיצד המדיטציה משפיעה על תהליך עיבוד מידע במוח, לאחר התרגולים התבקשו המשתתפים לקרוא כתבה מהעיתון, שעסקה בארגון צדקה שעוזר לנזקקים.

בהמשך, החוקרים מדדו את מידת החמלה של המשתתפים. לצורך כך נשלח למשתתפים מכתב, שבו צוין כי חלק ממשתתפים אחרים במחקר שקראו את הכתבה הביעו רצון לעזור לארגון צדקה. למכתב צורפה גם מעטפה, שבאמצעותה יכלו המשתתפים לשלוח תרומה לארגון.

במחקר השני השתתפו 325 משתתפים, שעברו תהליך דומה לאלו מהמחקר הראשון, אלא שבשל מגפת נגיף הקורונה, המחקר נערך אונליין, ובמקום למלא מעטפות המשתתפים התבקשו להיפגש או לשוחח עם מגייסים פוטנציאליים כדי לתרום.

בשני המחקרים, החוקרים מצאו כי תרגול מיינדפולנס גרם לאנשים שראו את עצמם בתלות הדדית להיות יותר פרו-חברתיים. לעומת זאת, נראה שלתרגול מיינדפולנס הייתה השפעה הפוכה על אנשים שראו את עצמם כעצמאיים, שכן החוקרים טוענים שהם נטו פחות להפגין התנהגות פרו-חברתית.

לסיכום, מצד אחד נראה כי מיינדפולנס עשוי לשפר את ההתנהגות החברתית בקרב אנשים מסוימים, בעוד שבאחרים הוא דווקא עלול לגרום להפגנה של פחות אכפתיות חברתית. כך או כך, טוענים החוקרים, זהו מחקר שעוזר להבין טוב יותר את היתרונות והחסרונות של תרגול מיינדפולנס, אך יש להמשיך ולחקור את הנושא.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

(1) https://positivepsychology.com/mindfulness-brain-research-neuroscience/.
(2) https://www.apa.org/monitor/2012/07-08/ce-corner.
(3) https://positivepsychology.com/mindfulness-brain-research-neuroscience/.
(4) Psychological Science. Created: April 19, 2021. DOI: 10.31234/osf.io/xhyua.


האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
גברת אריאלה בר דויד
גברת אריאלה בר דויד פסיכולוגיה
M.A עמית טיטלמן
M.A עמית טיטלמן פסיכולוגיה
 ליעד סולנקו
ליעד סולנקו פסיכולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום בריאות הנפש

שאלות מתוך פורום אוטיזם

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו