מזמינים אושפיזין לסוכה? מסתבר שבריא יותר לאכול יחד
מנהג האושפיזין של סוכות הוא לא רק מסורת של אירוח. מאז מגפת הקורונה אנו מבלים יותר בארוחות משפחתיות ומארחים קרובים, ומחקרים מראים שיש לכך יתרונות רבים. אז למה כדאי לאכול ביחד ומתי זה עלול להזיק? התשובה בכתבה שלפניכם/ן
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 30/09/2025
3 דקות קריאה
מנהג האושפיזין בסוכה הוא לא רק אירוח – הוא גם מסורת שמזכירה לנו את החשיבות שבלהיות ביחד. מאז הקורונה נרשמה עלייה חדה בארוחות הערב המשפחתיות. הסגרים לא רק גרמו לנו לאכול יותר ארוחות ערב בחיק המשפחה, הם גם שיפרו את איכות הזמן המשותף סביב השולחן. גם אם היא לא נבעה מבחירה מודעת, העלייה בארוחות המשפחתיות תרמה רבות לחיזוק הקשר הבין דורי, היא פיתחה תחושת שייכות ונתנה מקום לשיח רגשי ולמעורבות חברתית[1].
צילום: depositphotos
למה אנחנו אוכלים ביחד?
מקורות האכילה המשותפת נעוצים ככל הנראה כבר בתקופה שבה אבותינו הקדומים התכנסו סביב מדורות. ההכנה המשותפת – איסוף המזון, הציד, הדלקת האש ובישול האוכל – דרשה שיתוף פעולה של קבוצה ולא של יחיד. הישיבה המשותפת סביב המדורה לא רק סיפקה אור וחום, אלא גם האריכה את שעות הערות ויצרה הזדמנויות ייחודיות ליצירת קשרים ולגיבוש חברתי. כך הפכה הארוחה המשותפת ממעשה הישרדותי למנגנון חברתי-תרבותי שהמשיך ללוות אותנו לאורך הדורות[2].
בשנים האחרונות אנחנו אוכלים יותר בבית
וכמו שישבנו יחד סביב מדורות קדומות, כך גם היום אנו מקיימים ארוחות משותפות, בין אם בבית או במסעדות. אלא שסקירה מינואר 2025 מראה שבשנים האחרונות נסגרו מאות עסקי אוכל בישראל, לרבות מסעדות ותיקות ומוערכות. הגורמים המרכזיים למשבר כוללים את ההשלכות של הסגרים בתקופת הקורונה, המלחמה, ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, יוקר המחיה ומחסור בכוח אדם[3].
המשמעות של יותר אכילה בבית היא גם יותר ארוחות משותפות. גם אם המעבר לארוחות ביתיות למעשה משקף חוסר ביטחון כלכלי מצד הציבור, ולכן אנשים יוצאים פחות למסעדות ומעדיפים לאכול בבית, זה לא בהכרח דבר רע[4].
יותר טוב לאכול ביחד
אז למה זה טוב לאכול ביחד? מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מצא כי ארוחות משותפות עם אחרים מקדמות אושר אישי, שביעות רצון מהחיים ותחושת שייכות חזקה יותר. אנשים שאוכלים לעיתים קרובות עם אחרים נהנים ממעגל חברתי רחב יותר, תמיכה רגשית גדולה יותר וקשרים משפחתיים וקהילתיים עמוקים יותר. החוקרים מציינים כי עצם השיחה, הצחוק והשיתוף סביב השולחן מחזקים קשרים אנושיים ותורמים לבריאות הנפשית והחברתית[5].
ממחקרים אחרים עולה כי לארוחה משותפת אף יתרונות משמעותיים לילדים ונוער: היא תורמת לתזונה בריאה יותר (יותר פירות וירקות, ופחות מזון מעובד), לבריאות נפשית טובה יותר (פחות דיכאון, חרדה והפרעות אכילה), לפיתוח כישורים חברתיים ולשיפור הישגים לימודיים[6].
פחות טוב לאכול לבד
לצד כל זה, עדיין יש לא מעט אנשים שאוכלים לבד, לעיתים גם כאשר הם חיים עם אחרים. שגרה עמוסה, עבודה אינטנסיבית ובדידות בגיל המבוגר, מגבירים את התופעה הזו. מצב זה עלול להפחית את תחושת התמיכה החברתית, להעמיק בדידות ולצמצם הזדמנויות ליצירת קשרים משמעותיים. לכן, שילוב קבוע של ארוחות משותפות בחיי היומיום יכול להוות כלי פשוט אך משמעותי מאוד לשיפור הרווחה הנפשית שלנו[7].
ישנה לכך חשיבות בעיקר בגיל מבוגר.
מחקר שנערך בקרב מבוגרים שגרים לבד מצא כי אכילה לבד קשורה לצריכת מזון פחות מגוונת, נטייה לצריכה של מזון מעובד ופחות צריכה של פירות וירקות[8].
יתרה מזו, בקרב קשישים שלא אכלו בארוחה משותפת, התגלתה נטייה מובהקת להחמרה בתפקוד הקוגניטיבי – ירידה משמעותית בציון בדיקת MMSE (מיני מנטל). כדי לשמור על בריאות פיזית ונפשית בגיל השלישי, אכילה משותפת עשויה להיות צורך של ממש[9].
יש גם צדדים מורכבים לארוחה משותפת
לצד היתרונות, ארוחה קבוצתית יכולה להיות מורכבת. כך למשל, ארוחות עסקיות יכולות להפוך להפגנת שליטה או כוח, וארוחות משפחתיות יכולות להפוך לשדה קרב של עימותים או ביקורת. מחקרים גם מראים שלא כולם סובלים מבדידות באכילה לבד – בקרב קשישים בשוודיה, למשל, רבים דיווחו שהם דווקא נהנים ממעט שקט סביב השולחן. כלומר, האכילה המשותפת היא כלי חשוב לחיזוק קהילות וקשרים אישיים, אך השפעתה תלויה בחוויות האישיות של המשתתפים ובהקשר התרבותי[10].
לסיכום, בין אם זה בערב חג, בארוחת שבת משפחתית או בחול המועד סוכות, ארוחה משותפת מזכירה לנו משהו בסיסי ונפלא: תחושת שייכות וקרבה. זהו לא רק מנהג של מסורת, אלא תרפיה של ממש לגוף ולנפש. אז זה הזמן לעצור, לדבר, להתחבר ולאכול ביחד. דווקא עכשיו, בזמן מלחמה, לצד שינויים וחידושים דרמטיים המתחוללים בעולם, כל שעלינו לעשות בחג הזה (ובכלל), הוא להזמין אושפיזין לסוכה ולנשמה.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
מקורות
[1] Couple and Family Psychology: Research and Practice. American Psychological Association, 2024. ISSN: 2160-4096. https://doi.org/10.1037/cfp0000268
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דיכאון 
ניתוח בריאטרי 
