אסבסטוזיס

האסבסט הובא לישראל ממכרות בחו"ל (רוסיה, דרום אפריקה וקנדה) ונוצל בעיקר לבידוד ולחיזוק בטון. יש שני סוגים של אסבסט: אסבסט כחול ואסבסט לבן. הכחול מסוכן יותר, אך גם באסבסט הלבן יש כמות קטנה של אסבסט כחול שמצטבר בריאות. אסבסט הוא חומר סיבי ששט באוויר ואשר מסוגל להיכנס עמוק לתוך הריאות. הוא גורם לצלקות בריאות ובמעטפת הריאה, מלוות בירידה בתפקוד הריאות. המחלה נקראת אסבסטוזיס. בראשית המאה ה-20 היו העובדים חשופים לרמות גבוהות מאוד של סיבי אסבסט ורובם מתו מאי-ספיקה בדרכי הנשימה. עקב שינויים בתנאי העבודה היו העובדים חשופים לרמות נמוכות יותר של סיבי אסבסט וכתוצאה מכך ירד שיעור התמותה מאי-ספיקה בדרכי הנשימה אך שיעורה עלה כאשר הגורם היה אחד משני סוגים של סרטן: סרטן הריאות וסרטן מעטפת הריאה. עקב תקופת החביון הארוכה (הזמן הארוך מתחילת החשיפה ועד הופעת המחלה) יש עובדים שנחשפו לסיבי אסבסט בשנות השישים ונפטרים כיום מסרטן מעטפת הריאה (מזותליומה), מחלה שאין לה טיפול יעיל ולא מרפא. העובדים הנמצאים ברמת סיכון לסרטן ריאה הגבוהה ביותר, הם אלו שהיו חשופים לסיבי אסבסט ובנוסף לכך אף עישנו סיגריות. יש לציין כי עשן סיגריות אינו גורם לסרטן מעטפת הריאה, ובישראל הרוב המכריע של חולים שלקו בסרטן מעטפת הריאה, היו חשופים בעבר לסיבי אסבסט.

כיום אין מייבאים/מייצרים אסבסט בארץ, אך נשאר עדיין אסבסט בסביבה משימושי העבר. יש עדיין גגות עשויים מאסבסט בטון. יש מקומות רבים שהבידוד עשוי מסיבי אסבסט וכן יש פסולת אסבסט בעיקר באזור נהריה. גגות אסבסט שאינם מתפוררים ומכוסים בשכבת צבע אינם מהווים סיכון, אך גג אסבסט מתפורר מהווה סיכון. בישראל שני עובדים לפחות מתו מסרטן מעטפת הריאה, לאחר שהיו חשופים לסיבי אסבסט מגג אסבסט (בלול) שלא טופל כראוי והתפורר. סילוק אסבסט מחייב הקפדה על נהלים על מנת למנוע חשיפת העובדים, לרבות חבישת מסכה. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד העבודה אחראים למניעת חשיפה של האוכלוסייה הכללית ושל העובדים לסיבי אסבסט.

פרופ' פול פרום