מחלות ריאות אינטרסטיציאליות (Interstitial lung disease)

אכן בתרופה טאמס יש סידן, והכדור ניתן לאנשים שיש להם מחסור בסידן. טאמס משמש גם לטיפול בצרבת עקב ריפלוקס, אך ישנן תרופות נוספות לריפלוקס שאינן מכילות סידן. אם נטלת טאמס באופן חד-פעמי, לא תהיה לכך השפעה רבה על רמת הסידן בגופך, אך מכיוון שאתה חולה בסרקואידוזיס רצוי שתימנע משימוש קבוע בטאמס. יתר סידן בדם כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס מטופל בסטרואידים, ובנוסף, על החולה להימנע מחשיפה לשמש, ולהגביל צריכה של ויטמין D וסידן. ד"ר גיא פישמן - אינפומד פתח בחלון חדש

חסרים פרטים על מנת שניתן יהיה להתייחס באופן ספציפי למצבך: כמה זמן את סובלת מקוצר נשימה? האם אובחנה אצלך מחלת ריאות, ואם כן, איזו? האם קוצר הנשימה מופיע גם במאמץ או במצבים אחרים? ייתכן שאת סובלת מאסתמה או ממחלת ריאות חסימתית אחרת. האם את מעשנת? אם כן, חשוב מאוד שתגמלי. אני ממליצה לך לבקש הפניה לרופא ריאות (פולמונולוג) שיערוך לך מבחן תפקודי ריאות ובדיקות נוספות, על מנת לאבחן במדויק ממה את סובלת ומה החומרה אם עוד לא אובחנת. בהתאם לאבחנה, יהיה ניתן להציע לך טיפול נוסף. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד פתח בחלון חדש

לא סביר ששינוי בצלע אחת משפיע. האם עשית בדיקת תפקודי ריאות מקיפה? יש בבדיקה מקיפה בדיקה לפני ואחרי מרחיבי סימפונות. שינוי מעל אחוז מסוים מתאים לבעיה אסתמטית. אם זה לא נעשה, כדאי לחזור על תפקודי ריאות, וכן כדאי לפנות עם התוצאות לרופא ריאות ו/או פנימאי על מנת להתקדם באבחון ולראות אם יש בעיה אמיתית. פתח בחלון חדש

לייפת ריאתית (pulmonary fibrosis) היא למעשה מחלה שבה מתרחש תהליך דלקתי ולאחר מכן הצטלקות של רקמת הריאה שגורמים לפגיעה בתפקודה. קיימים מספר תתי סוגים ועל כן ישנם הבדלים בהערכת מהלך המחלה ותוצאותיה, וכמו כן בטיפול. קביעת תת הסוג נעשית על ידי המהלך הקליני ואצל חלק מהחולים מתבצעת גם ביופסיה ריאתית. בבדיקת הביופסיה נלקחת דגימת רקמה מהריאה לבדיקה מיקרוסקופית, ועל ידי איתור מאפיינים מסוימים נקבע תת הסוג של המחלה. האם עברת ביופסיה ריאתית? האם ניתנה לך אבחנה של סוג המחלה ממנה את סובלת? אחד הסוגים הקיימים נקרא פיברוזיס ריאתי אידיופאתי - Idiopathic pulmonary fibrosis (כלומר הגורם לתהליך ההצטלקות אינו ידוע). בסוג זה ישנה התקדמות מתמדת של המחלה. אתייחס כאן בקצרה למחלה זו, אך שוב, יש שוני בין הסוגים השונים ולא ברור משאלתך מאיזה סוג את סובלת. העיקרון הטיפולי הוא להקטין את התהליך הדלקתי מתוך היגיון שבכך יקטן גם תהליך ההצטלקות של רקמת הריאה. לכן הטיפול המרכזי הוא בסטרואידים (אלו הן זריקות הדיפרוספן שאת מקבלת), שזו תרופה נוגדת דלקת. בנוסף, ישנם טיפולים אימונוסופרסיביים (מדכאי חיסון) שאף הם אמורים להפחית את התהליך הדלקתי כגון אזאתיופרין או ציקלופוספאמיד וטיפולים אנטי- פיברוטיים כגון קולכיצין או פניצילאמין. השימוש בתרופות האימונוסופרסיביות והאנטי-פיברוטיות הוא בעיקר לחולים שאינם מגיבים לטיפול בסטרואידים, חולים שסובלים מתופעות לוואי של הסטרואידים או חולים שהם בסיכון גבוה לסיבוכים מסטרואידים (בין השאר בקבוצה זו חולי סוכרת שאינה מאוזנת. האם הסוכרת שלך מאוזנת?) למרבה הצער אין כיום הוכחות ברורות כי הטיפולים השונים משפרים את מצב המחלה או את איכות החיים של החולים. אולם הפוטנציאל לתוצאות חיוביות מעודד בכל זאת את הרופאים להמשיך ולטפל בתרופות אלו. אצל חולים שבהם ישנה התדרדרות בתפקוד הריאתי למרות טיפול אופטימלי, ושמתאימים מבחינת הקריטריונים, יש לשקול השתלת ריאה. בשל בההמתנה הארוכה לתרומה מומלץ לחולים להירשם מוקדם אם יש צורך מבחינת התפתחות המחלה. חשוב מאוד שתהיי במעקב של רופא מומחה בפולמונולוגיה (מחלות של מערכת הנשימה) שתוכלי לקבל ממנו את מלוא המידע ולהפנות אליו את כל שאלותייך. מאחר והנושא מורכב ואין בידי את מלוא הנתונים הרפואיים שלך, קשה לייעץ מבלי לבדוק אותך ולעיין במסמכים הרפואיים שלך. את מוזמנת לכתוב לנו שוב אם יהיו לך שאלות נוספות, נשתדל לעזור ככל יכולתנו. רפואה שלמה. למידע נוסף ניתן לקרוא באתרים אלה: http://www.emedicine.com/med/topic1960.htm פתח בחלון חדש

Interstitial lung disease הוא שם כולל למספר מחלות כרוניות של הריאה בהן רקמת הריאה הנורמלית נפגעת ומתחיל תהליך של דלקת ברקמה העדינה שבין נאדיות האוויר בריאה, שלבסוף גורמת להצטלקות ולהתקשות של הרקמה הריאתית. הצטלקות זו גורמת לפגיעה ביכולת הריאה להחליף גזים וגורמת להתנשמות ושיעול יבש. הסיבות למחלה לא תמיד ידועות וברורות. הסיבות הידועות כוללות חשיפה לחומרים מסוימים, כמו אבק של מתכות שונות או אסבסט, עובשים שונים, סרקואידוזיס - מחלה דלקתית שיש לה תופעות ריאתיות, תרופות מסוימות, הקרנות, מחלות רקמת חיבור מסוימות וכן בהשפעה תורשתית. יש לנסות ולזהות את הגורם למחלה, ובהתאם להימנע מחשיפה ולטפל. הטיפול המקובל מוגבל בסך הכל, וכולל סטרואידים בשלב הדלקתי של המחלה. לאחר מכן הטיפול תומך- בחמצן. מומלץ מעקב אצל רופא ריאות והקפדה על חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות. לגבי החיה, במידה ואין אלרגיה לחיה המכבידה על הנשימה, אין לכך השפעה על מהלך המחלה. לפרטים נוספים- http://www.lungusa.org/diseases/pulmfibrosis.html פתח בחלון חדש

מכיוון שנושא השאלה שייך לרפואה אלטרנטיבית, בתור רופאה קונבנציונאלית קשה לי לומר את דעתי על הנושא ולהעיד על טיבו. אני מצרפת קישורים לאתרים העוסקים בנשימה נכונה בגישה אלטרנטיבית http://www.ifeel.co.il/page/338 פתח בחלון חדש

ישנן שתי אופציות העומדות בפנייך. האחת היא לנסות להקדים את התור לרופא ריאות. אם זה לא אפשרי ואת מאוד סובלת ומאוד מתקשה לנשום, האופציה השנייה היא לגשת למיון. פתרון ממשי לבעיה לא אוכל לתת לך, מכיוון שצריך להאזין לריאות ולבדוק אותך בשביל לדעת מה הסיבה לקוצר הנשימה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש

תאי מוח לא מתים מזה, אבל הנזק מעישון נרגילה הוא גדול. זהו המקום לציין שוב את נזקי עישון הנרגילה- לאחרונה נמצא שעישון נרגילה מזיק בדיוק כמו, ואפילו יותר, מעישון סיגריות. כמות הקוטינין - חומר שהוא תוצר הפירוק של הניקוטין - במעשני נרגילה, גבוהה בהרבה לעומת כמותה במעשני סיגריות. לפי נתונים שהצטברו בארון הבריאות העולמי, בסבב אחד של עישון נשאף עשן בכמות זהה לזו שנשאפת מארבע סיגריות. כיוון שמשך העישון ארוך יותר מעישון סיגריות, והשאיפה הלחה עמוקה יותר, לעישון נרגילה אחת יש השפעה כמו לעישון חפיסת סיגריות שלמה. כמו כן, תערובת העישון מכילה חומרים מזיקים, כגון זפת, ארסן, כרומיום ועופרת, שעלולים לגרום מחלות סרטן שונות. בקרב מעשני נרגילה נמצאו בדם רמות גבוהות במיוחד של חד תחמוצת הפחמן (CO), הפוגע באספקת החמצן לרקמות שונות בגוף, גם למוח, ועלול לגרום למחלות לב וכלי דם ולפגיעה בריאות. ובנוסף, כשפיית הנרגילה מועברת מפה לפה, הסיכוי לחלות במחלות מידבקות כמו הרפס השפתיים, שחפת, ברונכיטיס ומחלת הנשיקה עולה. אנא קרא גם כאן- http://www.infomed.co.il/questions/q_050602_5.htm פתח בחלון חדש

רופא תעסוקתי בדרך כלל שואל אותך על המחלות מהן את סובלת, על התרופות בהן את מטופלת, ועורך בדיקה גופנית קצרה: פה ולוע, לב, ריאות, בטן, גפיים. אם קיימים במפעל גורמי סיכון שעשויים לחשוף אותך למחלות מסויימות - ייתכן כי יבדקו גם דברים אלה, וייתכן כי יבוצעו גם בדיקות דם כלליות. פתח בחלון חדש

קודם אתייחס לממצאי ההדמיה כפשוטם. לימפדנופתיה מדיאסטינלית היא ההגדלת קשריות לימפה באזור המדיאסטינום. לפי התשובה, זה ממצא שכבר היה ידוע לפני כן, אבל החמיר. בפרניכימת הריאות (ברקמת הריאה עצמה) יש תסנינים דמויי זכוכית (ground-glass) - זהו ממצא רנטגני המאפיין את הגרנולומות המתפתחות בסרקואידוזיס. RML משמעו Right Middle Lobe - אונה ימנית אמצעית. סרקואידוזיס היא מחלה כרונית רב-מערכתית שסיבתה אינה ידועה. היא מאופיינת בהופעת גרנולומות והרס המבנה התקין של הרקמה. הריאה היא האיבר שנפגע שהכי שכיח שנפגע. עירוב של העור, העיניים, הכבד וקשריות הלימפה גם הוא נפוץ. המחלה יכולה לחלוף מעצמה (דבר שקורה בכ-50% מהחולים) ולעיתים היא כרונית ונמשכת במשך שנים רבות. לרוב החולים יש סימפטומים הקשורים למערכת הנשימה, ושיעול הוא אחד מהם. הסיבה לסרקואידוזיס אינה ידועה, ולא ידוע הקשר שלה לעישון או לחשיפה לאבק. אולם אין ספק שנזקי העישון יחמירו את המצב הריאתי. לגבי החשיפה לאבק, לא מצאתי משהו כתוב, אבל לפי דברייך כי האבק "הורג אותו" נשמע כי סביבת העבודה אינה מועילה לבעלך. הסיבוכים העיקריים של המחלה הם במערכת הנשימה (מחלת ריאות הפוגעת בשחלוף הגזים), הלב (עד כדי אי-ספיקת הלב) והעיניים (פגיעה בראיה), אולם היות שלמחלה יש טיפול, לא סביר כי פגיעות חמורות כגון אלה יתרחשו אצל אדם שמטופל. להלן קישורים לתשובות נוספות מתוך האתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_082706_19.htm פתח בחלון חדש