מחלות ריאות אינטרסטיציאליות

תשובה: חסרים פרטים על מנת שניתן יהיה להתייחס באופן ספציפי למצבך: כמה זמן את סובלת מקוצר נשימה? האם אובחנה אצלך מחלת ריאות, ואם כן, איזו? האם קוצר הנשימה מופיע גם במאמץ או במצבים אחרים? ייתכן שאת סובלת מאסתמה או ממחלת ריאות חסימתית אחרת. האם את מעשנת? אם כן, חשוב מאוד שתגמלי. אני ממליצה לך לבקש הפניה לרופא ריאות (פולמונולוג) שיערוך לך מבחן תפקודי ריאות ובדיקות נוספות, על מנת לאבחן במדויק ממה את סובלת ומה החומרה אם עוד לא אובחנת. בהתאם לאבחנה, יהיה ניתן להציע לך טיפול נוסף. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד

תשובה: אכן בתרופה טאמס יש סידן, והכדור ניתן לאנשים שיש להם מחסור בסידן. טאמס משמש גם לטיפול בצרבת עקב ריפלוקס, אך ישנן תרופות נוספות לריפלוקס שאינן מכילות סידן. אם נטלת טאמס באופן חד-פעמי, לא תהיה לכך השפעה רבה על רמת הסידן בגופך, אך מכיוון שאתה חולה בסרקואידוזיס רצוי שתימנע משימוש קבוע בטאמס. יתר סידן בדם כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס מטופל בסטרואידים, ובנוסף, על החולה להימנע מחשיפה לשמש, ולהגביל צריכה של ויטמין D וסידן. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

תשובה: לייפת ריאתית (pulmonary fibrosis) היא למעשה מחלה שבה מתרחש תהליך דלקתי ולאחר מכן הצטלקות של רקמת הריאה שגורמים לפגיעה בתפקודה. קיימים מספר תתי סוגים ועל כן ישנם הבדלים בהערכת מהלך המחלה ותוצאותיה, וכמו כן בטיפול. קביעת תת הסוג נעשית על ידי המהלך הקליני ואצל חלק מהחולים מתבצעת גם ביופסיה ריאתית. בבדיקת הביופסיה נלקחת דגימת רקמה מהריאה לבדיקה מיקרוסקופית, ועל ידי איתור מאפיינים מסוימים נקבע תת הסוג של המחלה. האם עברת ביופסיה ריאתית? האם ניתנה לך אבחנה של סוג המחלה ממנה את סובלת? אחד הסוגים הקיימים נקרא פיברוזיס ריאתי אידיופאתי - Idiopathic pulmonary fibrosis (כלומר הגורם לתהליך ההצטלקות אינו ידוע). בסוג זה ישנה התקדמות מתמדת של המחלה. אתייחס כאן בקצרה למחלה זו, אך שוב, יש שוני בין הסוגים השונים ולא ברור משאלתך מאיזה סוג את סובלת. העיקרון הטיפולי הוא להקטין את התהליך הדלקתי מתוך היגיון שבכך יקטן גם תהליך ההצטלקות של רקמת הריאה. לכן הטיפול המרכזי הוא בסטרואידים (אלו הן זריקות הדיפרוספן שאת מקבלת), שזו תרופה נוגדת דלקת. בנוסף, ישנם טיפולים אימונוסופרסיביים (מדכאי חיסון) שאף הם אמורים להפחית את התהליך הדלקתי כגון אזאתיופרין או ציקלופוספאמיד וטיפולים אנטי- פיברוטיים כגון קולכיצין או פניצילאמין. השימוש בתרופות האימונוסופרסיביות והאנטי-פיברוטיות הוא בעיקר לחולים שאינם מגיבים לטיפול בסטרואידים, חולים שסובלים מתופעות לוואי של הסטרואידים או חולים שהם בסיכון גבוה לסיבוכים מסטרואידים (בין השאר בקבוצה זו חולי סוכרת שאינה מאוזנת. האם הסוכרת שלך מאוזנת?) למרבה הצער אין כיום הוכחות ברורות כי הטיפולים השונים משפרים את מצב המחלה או את איכות החיים של החולים. אולם הפוטנציאל לתוצאות חיוביות מעודד בכל זאת את הרופאים להמשיך ולטפל בתרופות אלו. אצל חולים שבהם ישנה התדרדרות בתפקוד הריאתי למרות טיפול אופטימלי, ושמתאימים מבחינת הקריטריונים, יש לשקול השתלת ריאה. בשל בההמתנה הארוכה לתרומה מומלץ לחולים להירשם מוקדם אם יש צורך מבחינת התפתחות המחלה. חשוב מאוד שתהיי במעקב של רופא מומחה בפולמונולוגיה (מחלות של מערכת הנשימה) שתוכלי לקבל ממנו את מלוא המידע ולהפנות אליו את כל שאלותייך. מאחר והנושא מורכב ואין בידי את מלוא הנתונים הרפואיים שלך, קשה לייעץ מבלי לבדוק אותך ולעיין במסמכים הרפואיים שלך. את מוזמנת לכתוב לנו שוב אם יהיו לך שאלות נוספות, נשתדל לעזור ככל יכולתנו. רפואה שלמה. למידע נוסף ניתן לקרוא באתרים אלה: http://www.emedicine.com/med/topic1960.htm

תשובה: לא סביר ששינוי בצלע אחת משפיע. האם עשית בדיקת תפקודי ריאות מקיפה? יש בבדיקה מקיפה בדיקה לפני ואחרי מרחיבי סימפונות. שינוי מעל אחוז מסוים מתאים לבעיה אסתמטית. אם זה לא נעשה, כדאי לחזור על תפקודי ריאות, וכן כדאי לפנות עם התוצאות לרופא ריאות ו/או פנימאי על מנת להתקדם באבחון ולראות אם יש בעיה אמיתית.