הפרעת אישיות תלותית

"הוא שאל מה יהיה אם אבגוד/ ואותך אעזוב מיותמת/ בלילות ארוכים לחכות/ עד שובי מזרועות האחרת?/ אם צריך לחכות אחכה/ כך אמרה ופניה באור/ אם צריך לא לבכות לא אבכה/ העיקר שאדע כי תחזור".
לא פעם עורר שיר זה של נתן אלתרמן מחלוקות בין הרואים בו סמל לרומנטיקה ובין הרואים בו התגלמות של מערכת יחסים נצלנית. מחלוקת זו רלוונטית במיוחד עבור הסובלים מהפרעת אישיות תלותית, אשר, בדומה למה שמתארת הדוברת בשיר, חשים שלא יוכלו לדאוג לעצמם בהיעדר דמות אחראית ומטפלת, ולכן הם מוכנים פעמים רבות להישאר במערכות יחסים הרסניות.

תסמינים קליניים

מרבית האנשים זקוקים לנוכחות של אנשים אחרים בחייהם וכן זקוקים לקרבה ולתמיכה שמספקים קשרים בין אישיים. עם זאת, עבור חלק מהאנשים הופך הצורך בקשר למניע מרכזי ודומיננטי בחייהם. בעלי אישיות תלותית מאופיינים בצורך עז בקשר עם אדם אחר אשר ייקח אחריות על חייהם. אנשים אלה מתקשים לקבל החלטות לבדם, חסרי ביטחון וחווים אי נוחות משמעותית בהיעדר קשר. תחושות עוצמתיות אלו מביאות להתנהגות כנועה וותרנית אשר עשויה לגרום לאדם להישאר גם במערכות יחסים מתעללות ומשפילות על מנת לשמר את הקשר.

אבחנה ע"פי ה-DSM

אבחנת אישיות תלותית ניתנת כאשר מתקיים צורך קבוע ומופרז בטיפול ודאגה ע"י אדם אחר, צורך, אשר מביא להתנהגות כנועה ותלותית ולחרדת נטישה. כמו כן, דפוס זה מתקיים החל מהבגרות המוקדמת, מופיע בהקשרים שונים ומתבטא בחמישה או יותר מהקריטריונים הבאים:

• קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא קבלת עצות ואישורים מאחרים.
• צורך באחר אשר ייקח אחריות על מרבית תחומי החיים של האדם.
• קושי בהבעת אי הסכמה עם האחר מתוך חשש לאובדן תמיכתו או אישורו.
• קושי בהנעת פרויקטים ועשייה עצמאית מתוך חוסר ביטחון בשיפוט והיכולת העצמיים.
• 'הליכה רחוק' והתנדבות לביצוע מטלות בלתי נעימות על מנת להשיג תמיכה ודאגה מהאחר.
• המצאות לבד מעוררת תחושת חוסר נוחות או חוסר אונים מתוך תחושת חוסר יכולת להשגחה עצמית מספקת.
• מייד עם סיום מערכת יחסים, פנייה לחיפוש אחר קשר חדש שיהווה מקור תמיכה והשגחה.
• עיסוק מוגזם בחשש מעזיבה שתחייב טיפול והשגחה עצמיים.

שכיחות ההפרעה

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה אינה ידועה, אך אחוז הנשים הלוקות בה גבוה מאחוז הגברים. כמו כן, הפרעה זו נפוצה בעיקר בקרב אנשים בעלי היסטוריה של חולי כרוני בילדות.

תחלואה נלווית

לעיתים קרובות עשויים הסובלים מאישיות תלותית לסבול מהפרעות חרדה שונות כחרדה חברתית, הפרעת פאניקה או הפרעה טורדנית כפייתית. כמו כן, הם עלולים לסבול מדיכאון.

גורמים להפרעה

תחושות התלות וחוסר הביטחון מוסברות בעיקר ע"י גורמים סביבתיים אשר השפיעו על עיצוב התפיסה, החשיבה וההתנהגות של האדם.

• גישות פסיכוסוציאליות: ע"פ גישות אלו מקור ההפרעה הינו ביחסים ראשוניים עם דמויות מטפלות; הילד חש דחוי או חווה מוגנות יתר ע"י ההורים ומפתח פחדי נטישה וחוסר ביטחון. בנוסף, גישות אנליטיות קישרו את הנטייה התלותית לקיבעון בשלב ההתפתחות הפסיכו-סקסואלי האוראלי.

• גישות קוגניטיביות: מצביעות על קיומן של אמונות לא אדפטיביות (כגון "לא אצליח להסתדר לבד") ועל נטייה להטיות בפירוש סיטואציות הנוגעות לערך עצמי, יחסים בין אישיים וכן הלאה.

טיפול

צורך אינטנסיבי בקשר, היעדר ביטחון עצמי והשארות במערכות יחסים בעייתיות מביאות לתחושת מצוקה משמעותית בקרב הסובלים מהפרעת אישיות תלותית. טיפול פסיכותרפי, היוצר מפגש בין אישי יציב ותומך, עשוי להועיל בשיפור החוויה הסובייקטיבית ובשיפור איכות החיים והתפקוד.

• טיפול פסיכותרפי: הטיפול מאפשר בחינה של הנחות פנימיות העומדות בבסיס ההתנהגות התלותית. טיפול זה נמצא כיעיל בהגברת עצמאות, אסרטיביות וביטחון עצמי. מסגרת הטיפול עשויה להיות פרטנית או קבוצתית.

• טיפול זוגי: יחסים זוגיים עשויים להיות מוקד קושי מרכזי, לפיכך עשוי טיפול זוגי להועיל כאשר חוסר הביטחון העצמי והיעדר האסרטיביות פוגמים במערכת הזוגית.

• טיפול תרופתי: לעיתים, בעקבות קשיים בחיי היום יום עשויים להתפתח דיכאון וחרדה, במקרים אלו יכול להועיל טיפול בבנזודיאזפינים.