דלג לתוכן

אנפילקסיס

Anaphylaxis
המומחים של Infomed מסבירים:
אנפילקסיס הוא הסתמנות קלינית של תגובת רגישות-יתר לגורם זר בדרגת חומרה קשה. אנפילקסיס טיפוסי מתאפיין בהתפתחות פתאומית של תגובה רב-מערכתית בעלת תסמינים מסכני חיים בעקבות חשיפה לגורם זר, שחשיפות קודמות אליו לא גרמו לשום תגובה חריגה.

המונח אנפילקסיס הוטבע לראשונה ב-1902 על ידי החוקרים פורטיאר וריכט. השניים הזריקו מספר פעמים, בהפרשי זמן, ארס לכלבים, בכמות קטנה שאין בה כדי להרוג. באחת הפעמים גרמו החוקרים למותם הפתאומי של הכלבים, שלא כתוצאה מהפעילות הרעלנית של הארס. מאחר שמטרתם הראשונית היתה ליצור פרופילקסיס (ביוונית: פרו - בעד, פילקסיס - הגנה), אצל הכלבים, הרי שלמצב ההפוך של חוסר הגנה ניתן המונח אנפילקסיס (ביוונית: אנא - ללא). למעשה, החוקרים גרמו ליצירת ריגוש אימונולוגי אצל הכלבים עקב ההזרקות הנישנות ובסופו של דבר, הזרקה נוספת גרמה לתגובה הקשה שהסתיימה במוות.

אנפילקסיס טיפוסי מופיע כתגובה קיצונית של הגוף להיקשרות שבין האנטיגן, הגורם הזר, לנוגדן מסוג IgE המצוי על תאי הפיטום והבזופילים. ההיקשרות גורמת לשחרור מיידי של חומרים כימיים שונים מתאים אלה. חומרים אלה, שהעיקרי שבהם הוא היסטמין, גורמים בהמשך להופעת התסמינים הללו, זמן קצר לאחר החשיפה לאנטיגן.


כאשר ההיחשפות לאנטיגן היא דרך מערכת הדם, לדוגמה במתן תרופה בעירוי, האנפילקסיס יכול להופיע תוך  שניות. כאשר מערכת העיכול נחשפת ראשונה לאלרגן, לדוגמה באכילת מזון, האנפילקסיס, עלול להופיע גם אחרי מספר שעות, בשל הזמן הנדרש לספיגת המזון מתוך המעי לדם.

אנפילקסיס טיפוסי המערב נוגדני IgE קיים בתגובות רגישות-יתר למזון (סוגי המזון ששכיח ביותר שמעוררים תגובה כזאת הם חלב, ביצה, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים ופירות ים), תרופות (פניצילין) ועקיצות דבורים וצרעות. קיימות גם תגובות רגישות-יתר בעלות הסתמנות קלינית דמוית אנפילקסיס ש-IgE אינו מעורב במנגנון היווצרותן.

תגובות אלה, מכונות "אנפילקטואידיות" (דמוי אנפילקסיס). הגורמים השכיחים להן כוללים חומרי ניגוד המוזרקים בצילומי רנטגן, תרופות (אספירין, אופטלגין), תוספי מזון כימיים (סולפיט, מונוסודיום-גלוטמט) ועירויי דם ותוצריו.

ההבדל העיקרי בין שני סוגי התגובות הוא שבאנפילקסיס טיפוסי ניתן לבצע תבחיני עור או בדיקת דם שיאפשרו זיהוי הגורם לאנפילקסיס, בעוד שבתגובות האנפילקטואידיות, בדיקות אלה, חסרות ערך ולכן לא נעשה בהן שימוש. קיימים גם גורמים נוספים לאנפילקסיס שלא בעקבות חשיפה לחומר זר, אלא לגורם פיזיקלי, כמו קור, חום או מאמץ.

האנציקלופדיה הישראלית  לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

המומחים שלנו לאלרגיה ואימונולוגיה

פנימית
פרופ' ננסי אגמון-לוין מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה. מרפאת זאבת (לופוס) ומחלות אוטואימוניות, שיבא תל השומר
קראו עליי עוד
אלרגיה ואימונולוגיה
ד"ר רמי טמיר מומחה לאימונולוגיה קלינית ולאלרגולוגיה, מומחה לרפואה פנימית. מטפל באלרגיה, אסתמה ושיעול בילדים ובמבוגרים
קראו עליי עודלקביעת תור
לכל המומחים שלנו לאלרגיה ואימונולוגיה>

מאמרים בנושא אנפילקסיס

מה חשוב לדעת על חיסון בני נוער?
מה חשוב לדעת על חיסון בני נוער?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 09/06/2021

החל מהשבוע, גם בני נוער בני 12-15 יזכו להצטרף למעגל המתחסנים בישראל. האם כדאי בכלל לחסן ילדים, מי מבני הנוער יכול ל... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום לופוס ומחלות אוטואימוניות

בניהולו של פרופ' ננסי אגמון-לוין
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו