שברי מאמץ (Stress fracture)

ראשי

תאור

פגיעה מפעילות ספורטיבית, שתוארה לראשונה ב-1855, מהווה כ-30% מכלל הפגיעות מפעילות מוגברת. שבר מאמץ מוגדר, לפי ההסתדרות הרפואית בארצות הברית, כשבר מלא או חלקי הנגרם מחוסר איזון בין עומס נישנה המוטל על העצם לבין יכולת העצם להסתגל לעומס זה. פגיעה מסוג זה אופיינית לאוכלוסיות שנדרשות לפעילות מוגברת והיא תוארה הן בבני אדם, והן בסוסי מירוץ ובכלבי מירוץ.
שכיחות שברי מאמץ בקרב העוסקים באתלטיקה קלה ובריצה הוא 16%-4%. שיעור שברי המאמץ בקרב חיילים הוא 10%-5%. שיעור הפגיעה בקרב ספורטאיות גבוה במעט מאשר בספורטאים, וכך בהשוואה לחיילים שיעור הפגיעה בקרב חיילות הוא פי שלושה גבוה יותר.
השבר השכיח אצל אתלטים הוא בעצם השוק (כ-50% מהשברים), פגיעה בעצם השוקית מתוארת ב-15% מהפגיעות ובעצם הירך ב-7% לערך. שברים בעצמות המסרק מתוארים ב-20% מהשברים לערך. בקרב חיילים, השבר השכיח ביותר הוא שבר מאמץ בשוק (70%-60%), כ-30% מהשברים בירך ו-10%-5% בעצמות המסרק. שברי מאמץ בשוקית מופיעים בשיעור נמוך מאוד. ההבדלים בין שתי האוכלוסיות, בשיעורי השברים וסוגיהם מקורם באופי הפעילות השונה בשתי הקבוצות. האתלטיקה מאופיינת בריבוי תנועה (ריצה, קפיצה), ואילו בצבא הפעילות המוגברת קשורה בנשיאת ציוד, ובעיקר בהליכה ממושכת. אצל כ-10% מהנפגעים יופיע השבר בשתי הרגליים.
הגורם השכיח והבולט ביותר בהתפתחות שבר מאמץ הוא הטלת עומס נישנה מבלי שניתנה לעצם האפשרות לשוב להיבנות ולהתחזק. קרוב לוודאי כי קיים גם רקע גנטי להיארעות שברי מאמץ אך ההוכחות לכך עדיין אינן מובהקות. גזע ומין משפיעים על רמת הסיכון להתפתחות שברי מאמץ. נשים חשופות יותר לפגיעה, אפריקאים פגיעים פחות מאשר לבנים וכו'. כושר גופני ירוד והיבטים ביומכניים (מבנה נעל) מהווים אף הם גורמי סיכון להתפתחות שבר מאמץ.
שבר מאמץ מתבטא בכאב שאינו אופייני או בכאב מוסווה. נכון בעיקר בשברים "העמוקים" יותר (השברים באגן או בעצם הירך). הכאב משתנה ותלוי במיקום השבר, בחומרתו ובדרגת הפעילות. לאצנים מוכר הביטוי "הקרצ'נדו של שבר המאמץ": בתחילה מופיע כאב זמן מה אחרי תחילת הריצה, ונעלם עם הפסקת הריצה. מאוחר יותר יופיע כאב מייד בתחילת הריצה והוא עשוי להיעלם רק לאחר שעבר זמן מה מהפסקת הריצה. בשלב השלישי יופיע הכאב גם בחיי היומיום ואף במנוחה. יש הטוענים כי לא כל שבר מלווה בכאב, או שדווקא בפעילות יתבטא הכאב פחות בשל הפרשת האנדורפינים (משככי הכאב הטבעיים שהגוף מפריש בזמן מאמץ).
פגיעות מפעילות מוגברת מתבטאות בדרך כלל בכאב אך ללא נזק קבוע. שבר מאמץ, לעומת זאת, עשוי להפוך לשבר מלא, ולכן חשוב לאבחן מוקדם ככל שניתן מייד עם התעוררות החשד.
ד"ר גדעון מן
ד"ר שי שבת
ד"ר נעמה קונסטנטיני

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחון מבוצע בדרך כלל באמצעות מיפוי עצמות, שהוא האמצעי המיושם ביותר כ"בדיקת הבחירה" (דרוג השברים המקובל כיום נעשה לפי מיפוי העצמות) (תמונה 1). לעיתים מסתייעים גם בצילום רנטגן, בטומוגרפיה מחשבית (CT), בבדיקת העל-שמע (אולטרסאונד) ובתהודה המגנטית, המסתמן היום כאמצעי האבחנה המובחר בשל רמת הדיוק, הרגישות, יכולתו לאתר את השבר בשלב מוקדם מאוד, מיעוט אבחנת-יתר, והיותו לא כרוך בקרינה מייננת.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

שבר המאמץ מחלים בדרך כלל מעצמו, בתנאי מנוחה, ללא הטלת מאמץ נוסף על העצם הפגועה. כך מנגנוני הריפוי (פעילות אוסטאובלסטית) יפצו על היחלשות העצם שנגרמה על ידי פעילות מנגנוני הספיגה (פעילות אוסטאוקלסטית) שהופעלו בעת המאמץ הגופני. לכן, מתבסס הטיפול על מנוחה יחסית, על הורדת עומס האימון והעומס המוטל על העצם. משך המנוחה הדרוש להחלמה תלוי בדרגת השבר ובמיקומו. מיעוט השברים (10%-5%) לא יתאחו, ובמקרים בודדים תחול היפרדות השבר ויתחייב ניתוח, כמו גם בשברים שהאיחוי בהם מתעכב.

מניעה

תוכנית מאוזנת של פעילות גופנית היא ערובה למניעת שברי מאמץ. את תוכנית האימון יש לבסס על סרגל מאמצים מדורג. יש לאפשר כמות שעות סבירה לשינה ולמנוחה בין האימונים. מאחר שחשוב לאפשר למנגנוני בניית העצם לפצות על מנגנוני ספיגת העצם, נהוג היה להוריד את העומס באימון בכל שבוע שלישי. שימור כוח השרירים והכושר האירובי מהווים גורם חשוב במניעת שברים שכן הביומכניקה הנכונה של ההליכה מבוססת על שרירים תקינים הבולמים את העומס המוטל על מערכת השלד ומורידים את העומס מהעצמות.





פורומים, פציעות ספורט

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
קרע חלקי בשריר הסובך אדריאנה 11/12/2019 16:18
  • נפגעתי בעבודה לפני חודשיים וחצי ב 23.9, תוך כדי ריצה הרגשתי כאב חד ותחושה שמשהו השתחרר / נקרע. כשדרכתי בחזרה נפלתי ונקעתי גם את הקרסול. הרגל התנפחה, שתף דם, לא יכולתי לדרוך בכלל. ב us הודגם מים בין בתאומים ,ראש פנימי, לסולאוס וקרע חלקי באפונרורוזיס. חשד לקרע בקרן אחורי של מיניסקוס. המלצה לא לדרוך שבועיים וחזרה לביקורת כעבור חודש. אחרי חודש התחלתי פיזיותרפיה ללא שיפור בכאב, צליעה ונפיחות בברך נשלחתי להתייעצות חוזרת. הרופא חשד לקרע במיניסקוס שלח אותי ל mri ברך וus שוק לביקורת. למזלי אין קרע במיניסקוס. ב us ללא שינוי מהותי מהאולטרסאונד מלפני חודשיים, באחיזת ראש מדיאלי של שריר התאומים הודגם אמטומה כביטוי לקרע חלקי. נשלחתי שוב להמשך מנוחה והידרותרפיה. האם זה תקין שאחרי כל כך הרבה זמן אין מגמת שיפור במקום? הקרע לא מתאחה ? האם הידרותרפיה תסיע או שעלי לגשת למומחה אורתופד כירורג להתייעצות נוספת?

  • + הוסף תגובה
קרע בשריר התאומים ד"ר נועם רשף 11/12/2019 20:06
  • שלום אדריאנה. קרע חלקי בשריר התאומים הוא פגיעה נפוצה יחסית לפגיעות שרירים. השריר חוצה שני מפרקים בנקודות המוצא והסיום שלו (ברך וקרסול) ולכן חשוף יותר לפגיעות כאלה. הטיפול הראשוני צריך לכלול מתיחות מרובות על מנת לארגן את ההמטומה והצלקת שתיווצר בשריר בקו אחד עם סיבי השריר. כעת את חודשיים אחרי עם המטומה בשלבי התארגנות שאינה נמצאת בצורה הרצויה כפי שתארת. יש חשיבות עליונה לטיפולי פיזיתרפיה אינטנסיבית בדגש על עיסוי מקומי, מתיחות והקלת כאב. ניתן בשלב זה לשקול הזרקת טסיות (PRP) לתוך הקרע כדי לנסות להאיץ את תהליך הריפוי ולהקטין את נפח הצלקת. חזרה לפעילות רק לאחר הקלת כאבים מלאה. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
תודות רני 10/12/2019 22:32
  • אני רואה לנכון לציין את ההתייחסות העניינית והמהירה שלך דר. אנשים פונים כי הם סובלים ומצפים להתייחסות בזמן סביר.אצלך מהירות התגובה היא מעבר למצופה שלא קיים בשום אתר אחר אין לי ספק שרבים חשים כך ולכן הפורום שלך מרבה פניות.כל הכבוד דר נועם שריף

  • + הוסף תגובה
פגיעה בשריר החזה ד"ר נועם רשף 11/12/2019 08:44
  • שלום רני. תודה על המילים החמות. שיהיה בהצלחה ואל תפסיק להתאמן. דר נועם רשף

  • + הוסף תגובה
כאב בחזה לאחר מאמץ רני 10/12/2019 20:00
  • דר שלום ראשית תודה על המענה במהיר ברצוני רק לדעת כמה זמן לערך עד שהשריר מתקן את הנזק באופן שלא יהיו לי יותר מיחושי הכאב בהתחשב בגילי 67? ברור לי שלא ניתן לקבל משך זמן מדויק.אבל סדר גודל.תודה מראש על התייחסותך

  • + הוסף תגובה
פגיעה בשריר החזה ד"ר נועם רשף 10/12/2019 21:00
  • שלום רני - לרוב השיפור בכאבים לוקח 3-6 שבועות. חשוב שתחזור בהדרגה לאימונים ותשמור על טווחי תנועה ללא משקל בינתיים. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!