דלקת ורידים

פלביטיס הוא מונח כללי שמתאר דלקת ורידים. לעיתים קרובות הדלקת מלווה ביצירת קריש דם (פקק או פקקת) אשר גורם לחסימה של מעבר הדם דרך הווריד. מצב זה מוכר כתרומבופלביטיס (Thrombophlebitis) או פקקת ורידית (Venous thrombosis). בתרומבופלביטיס יכולים להיות מעורבים הוורידים הן השטחיים והן העמוקים.
בתרומבופלביטיס שטחי המרכיב הדלקתי בולט יותר מאשר בתרומבופלביטיס עמוק ולכן המונח פלביטיס (דלקת ורידית) מתאים יותר. לתרומבופלביטיס שטחי מתלווים אודם וחום מקומי לאורך הווריד השטחי. הווריד נוקשה, רגיש מאוד והאזור מסביב לדלקת - בצקתי.

דלקת בוורידים השטחיים שכיחה יותר אצל אנשים עם דליות (ורידים מורחבים) ברגליים, אצל חולים מרותקים למיטה או אצל נשים בהריון. הטיפול בדרך כלל מבוסס על מנוחה כשהרגל מורמת, על תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (Non-steroidal anti-inflammatory drugs), ועל אנטיביוטיקה כאשר יש עדות לזיהום של העור. חבישה בתחבושות חמות בכוחה להפחית את חומרת הדלקת וכן מומלץ לגרוב גרביים או רטיות אלסטיות, כדי למנוע התפתחות הבצקת.

דלקת ורידית שטחית מופיעה בדרך כלל בוורידי הרגליים. ורידי הרגליים השטחיים מתרכזים סביב שני ורידים עיקריים: וריד הספנה הגדולה (Greater saphena) שנמשך לאורך כל הגף התחתון בחלק הפנימי, מתחיל בכף הרגל ונגמר בווריד המפשעה הווריד הפמורלי (תמונה). וריד הספנה הקטנה (Lesser saphena) הוא קצר יותר וממשיך מכף הרגל בחלקו הצדדי של השוק עד לווריד שקע הברך (הפופליטאלי). דלקת בווריד הספנה הגדולה בקרבת וריד המפשעה יכולה להתפשט לווריד זה ולגרום לפקקת ורידית עמוקה.

בדלקת בוורידים העמוקים או בתרומבופלביטיס עמוק המרכיב הבולט הוא פקקת ורידית ולכן מדובר בפקקת ורידית עמוקה ולא בדלקת ורידית. פקקת בוורידים העמוקים שכיחה יותר בוורידי הרגליים. ראשיתה, בדרך כלל, בוורידי השוק ומשם מתפשטת כלפי מעלה אל ורידי הברך, הירך ועד לאגן. פקקת בוורידים העמוקים גורמת לחסימה של הוורידים ועל ידי כך להפרעה בניקוז הדם ולעלייה בלחץ הוורידי מתחת לאזור החסימה.

פקקת בוורידים העמוקים יכולה בנוסף לפגוע במסתמים הוורידיים. בתוך הוורידים ברגליים קיימים מסתמים, שנפתחים כאשר הדם זורם לכיוון מעלה (לכיוון הלב) ונסגרים כאשר הדם בנטייה למטה, במצב עמידה. על ידי כך מונעים המסתמים את חזרת הדם לרגליים (Reflux). פגיעה במסתמים גורמת לאי-ספיקה ורידית, מצב המלווה בבצקת ובשינויי צבע ברגליים, עד ליצירת כיבים ברגליים. הסכנה לטווח ארוך, מפקקת בוורידים העמוקים, היא אי-ספיקה ורידית. אולם, לטווח קצר הסכנה גדולה יותר: אירוע של תסחיף ריאתי. פקקת (Thrombus) בוורידים העמוקים יכולה להתנתק בחלקה או במלואה ולהמשיך בדרכה לכיוון ורידי הירך והאגן ועד לצד הימני של הלב. מכאן להמשיך לכלי דם בריאות ולגרום לחסימה של עורקי הריאה ולאוטם ריאתי. מצב זה מסכן את החולה עד כדי גרימת מותו בשיעור גדול של החולים.