אדנומה

Adenoma

המומחים של Infomed מסבירים:

אדנומות בדרכי העיכול מופיעות לכל אורך הקיבה ועד הרקטום (חלק סופי של המעי הגס), אך הן שכיחות במיוחד במעי גס בגברים או בנשים, בדרך כלל מגיל 40 ומעלה.

אדנומה היא גידול שפיר שמקורו באפיתל בלוטני, או זה המייצר מבנים בלוטניים. גידול שפיר הוא גידול שאינו מסכן את חיי החולה. הוא מוגבל היטב, לא נישנה אחרי הכריתה ואינו שולח גרורות לאיברים אחרים.

אדנומות מופיעות באיברים שונים בגוף, כגון שד, יותרות הכליות, כיס מרה, כבד, בלוטות יותרות התריס, בלוטת יותרת המוח, כליה, בלוטות רוק, בלוטת התריס, מערכת העיכול, קיבה, מעי דק ומעי גס.

האדנומות, מופיעות לכל אורך המעי הגס. הן יכולות להיות בודדות, מעטות, רבות או רבות מאוד, במיוחד במחלה הנקראת פוליפוזיס משפחתית ("Familial polyposis") אדנומות יכולות להיות קטנות מאוד, זעירות (מ"מ או שניים), אך גודלן יכול להגיע ל-6-5 ס"מ או יותר. אדנומות יכולות להיות על גבעול או בלי גבעול.

בתאי גידול של כל אדנומה נמצאת דיספלזיה (שינוי במבנה התאים) היכולה להיות קלה, בינונית או קשה. לכל אדנומה של דרכי העיכול יש אפשרות לעבור לקרצינומה (גידול אפיתל ממאיר). הסיכוי להפוך לגידול ממאיר תלוי בכמה גורמים: גודל האדנומה, הסוג המיקרוסקופי שלה ודרגת הדיספלזיה של התאים. הזמן להתפתחות של קרצינומה בתוך אדנומה הוא בערך 10 שנים, לכן חשוב מאוד לכרות כל "פוליפ" במעי הגס ולבדוק אותו במיקרוסקופ. כמו כן, יש לעקוב אחר חולים עם אדנומות או עם סיפור משפחתי של אדנומות. בחולים עם "פוליפוזיס משפחתית", האדנומות מופיעות בגיל צעיר מאוד במספר גדול מאוד והסיכוי להתפתחות קרצינומה גבוה מאוד.

פרופ' ברנהיים ז'ואל

סיבות וגורמי סיכון
האדנומות בדרכי העיכול מעניינות משתי סיבות:
1. שכיחות (חלק ניכר מהפוליפים במעיים, הם אדנומות).
2. נגעים שפירים היכולים להפוך לגידול ממאיר (Malignant potential).
סוגים נפוצים

המומחים שלנו לגסטרואנטרולוגיה

ד"ר רוני רוזן

ד"ר משה נדלר

ד"ר נתן גלוק

5.0

( 7 חוות דעת )

"ד״ר גלוק היה זמין טלפונית לכל שאלה והיה מאוד נעים ורגיש. הצליח לתאם לי תור מאוד מהר."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו לגסטרואנטרולוגיה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: רמת הפרולקטין שלי כבר כמה שנים מאוד גבוהה. לאחרונה התגלה לי שאני בהריון, בתחילת השבוע ה-9, ובבדיקות דם שעשיתי רמת הפרולקטין שלי עומדת על כ- 2000. מה ניתן לעשות? מה הסיכונים? האם ניתן לצלוח הריון כזה?
תשובה: רמת הפרולקטין אצלך אכן גבוהה. רמת ההורמון עולה באופן פיזיולוגי בזמן הריון, אך הרמה התקינה היא סביב 200. ישנן דרכים לטפל בעלייה זו, כגון טיפול תרופתי להורדת רמת הפרולקטין, או טיפול בגורם לעלייה, כגון אדנומה בבלוטת יותרת המוח, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם רופאה אנדוקרינולוגית. בשלב זה של ההריון לא נראה כי יש חשש לפגיעה בעובר עקב רמה הפרולקטין הגבוהה, אך עלייך להיות במעקב של אנדוקרינולוג ושל גינקולוג, לחזור על רמת ההורמון ולטפל בבעיה לפי הצורך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 60. בבדיקת PSA הערך נמצא ערך 6.8, ומדד גליסון הוא 3/4 7. בעקבות כך נעשתה לי ביופסיה של הערמונית וטופלתי ב- Casodex במינון 50 מ"ג ובזריקת Suprefact
תשובה: אני בן 60. בבדיקת PSA הערך נמצא ערך 6.8, ומדד גליסון הוא 3/4 7. בעקבות כך נעשתה לי ביופסיה של הערמונית וטופלתי ב- Casodex במינון 50 מ"ג ובזריקת Suprefact depo 3 month. 10 ימים אחרי הטיפול ירדה רמת ה- PSA ל- 1.4. האם מחלתי בנסיגה? האם עלי להתחיל בכל זאת בהקרנות המתוכננות לי? שני הטיפולים שקיבלת הם טיפולים הורמונליים שמיועדים לדיכוי השפעת הורמוני המין הזכרי על התפתחות הגידול. ה- Casodex שייך לקבוצת האנטיאנדרוגנים, וגורם לחסימה של הקולטנים בגוף שאליהם נקשרים הורמוני המין הגבריים, ומונע מהם את פעולתם. הזריקה שקיבלת גורמת לדיכוי ייצור ה- LH, הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח ומשפיע על ייצור הורמונים אנדרוגניים באשך. הירידה ברמת ה- PSA מעידה על התגובה הכוללת של גופך לטיפול ההורמונלי, והיא טובה, אך אינה מעידה על מצב הגידול עצמו. לשם כך עלייך לעבור בדיקות נוספות. אנא התייעץ עם האונקולוג המטפל שלך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד [10/01/2010]
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 37. בעקבות חשד להגדלת בלוטת התריס נשלחתי לבצע אולטרסאונד. להלן התוצאות: בלוטת התריס מעט מוגדלת (שתי האונות עד 2.0 ס"מ במנח AP) עם קשר רובו רקמתי איזואקוגני, חלקו ציסטי 2.2 ס"מ בקוטר מרבי בקוטב עליון של אונה שמאלית, ללא מאפיין וסק
תשובה: כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 39. האם ניתן לגלות ממצא לא נמוש בשדיים לאחר ניתוח פלסטי להגדלה, באמצעות אולטרסאונד או ממוגרפיה, או שהכרחי לבצע בדיקת MRI לשם כך?
תשובה: שתלים המשמשים בניתוחים להגדלת שד עלולים לגרום להסתרה של חלק קטן מהבעיות שיכולות להתגלות בממוגרפיה, אך מחקרים מראים כי ממוגרפיה היא אמצעי סינון חשוב לאיתור סרטן השד, גם בנשים שעברו ניתוח להגדלת חזה. ייתכן שיהיה צורך לבצע יותר צילומים מאשר בהיעדר שתל. מומלץ לבצע את הבדיקה במכון שבו מבוצעות בדיקות רבות מדי שנה, שכן צפוי להיות שם צוות עם ניסיון גם בשדיים המכילים שתל. ההנחיות לביצוע ממוגרפיה זהות עבור נשים שעברו הגדלת חזה ועבור נשים שלא עברו הגדלה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >