נמק גנגרנה

גנגרנה היא נמק של רקמות או של איברים בגוף האדם. מראה הנמק ומיקומו משתנים בהתאם לגורמים השונים ולפיכך ניתן לסווג את הנמק ל-4 קבוצות עיקריות:

1. נמק יבש (Dry gangrene) - הסוג השכיח ביותר. מופיע בדרך כלל בצורה הדרגתית כתוצאה מחסימה חלקית שמתפתחת לחסימה מלאה של עורק המוביל דם לרקמות שונות. נמק מסוג זה מופיע בדרך כלל באזורי קצה של גוף האדם, ובעיקר בקצות הידיים והרגליים. כתוצאה משיבושים באספקת הדם, התאים והרקמות מתחילים למות. האזור הופך בהדרגה לקר, מקבל צבע כחלחל ובהמשך אף נעשה כהה יותר עד לצבע הסופי - שחור לחלוטין. האזור יבש ובדרך כלל אין בו זיהום כלשהו. תהליך זה מתרחש בפרקי זמן של שבועות עד חודשים. נמק יבש נגרם בעיקר לחולים עם מחלת טרשת עורקים (Arteriosclerosis), בחולי סוכרת ו/או במעשנים.

2. נמק רטוב (Wet gangrene) - נגרם כתוצאה מהפסקה פתאומית של אספקת הדם. נמק רטוב מתרחש בדרך כלל בקצוות של הידיים והרגליים. מקורו יכול להיות כווית חום או קור, חבלה קשה או קריש דם פתאומי החוסם את העורק. בסוג זה של נמק יש על פי רוב עם התפתחותו מעורבות של חיידקים, הגורמים לזיהום באיבר הפגוע. בנמק הרטוב, כשמו כן הוא, האיבר הפגוע מפריש תוכן נוזלי-מוגלתי, צורתו תפוחה ואינה סימטרית.

3. נמק עם גז (Gas gangrene) - יש המגדירים סוג זה של נמק כחלק מקבוצת הנמק הרטוב אולם הרוב רואים בנמק כזה סוג בפני עצמו. נמק עם גז מתרחש בעיקר באזורים שנחבלו או באזורי ניתוח. יש בו מעורבות של קבוצות חיידקים ייחודיים בעיקר מקבוצת הקלוסטרידיום (Clostridium) וקבוצות פחות שכיחות. מה שמאפיין חיידקים אלה היא העובדה שהם מסוגלים להתרבות ולפעול בסביבה דלת חמצן, וכן לייצר גזים ורעלנים בעלי עוצמה רבה המסוגלים בתוך שעות להרוס מסות של שרירים ורקמות אחרות. חולה שלקה בסוג זה של נמק אם אינו מקבל טיפול מהיר ונמרץ, הנמק עלול להביא למותו תוך 48-24 שעות.

4. נמק פנימי (Internal gangrene) - סיווגו של נמק זה אינו על פי מאפייניו, אלא על פי מיקומו. הוא מתרחש באיברים פנימיים של גוף האדם בניגוד לסוגי הנמק שתוארו לעיל ואשר מתהווים בעיקר בקצות הגפיים. הנמק הפנימי מתהווה בעיקר באיברי הבטן (מעיים, כיס מרה) והסיבות השכיחות לכך הן אספקת דם לקויה או זיהומים.

ד"ר מיכאל הופמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007