פריקת כתף

Dislocated shoulder

המומחים של Infomed מסבירים:

פריקת כתף היא מצב בו עצם הזרוע העליונה (הומרוס) זזה ממפרק הכתף. מפרק הכתף מורכב משלוש עצמות: עצם הבריח (חגורת הכתף), עצם השכם ועצם הזרוע העליונה. החלק העליון של עצם הזרוע בנוי בצורת כדור. הכדור הזה נכנס לתוך שקע בשכם – זהו בעצם מפרק הכתף. פריקת כתף היא למעשה פציעה המתרחשת כאשר הכדור של הזרוע יוצא מתוך השקע. ישנה פריקת כתף חלקית ופריקה מלאה. פריקת כתף חלקית היא מצב שבו הכדור נמצא באופן חלקי מחוץ לשקע; פריקת כתף מלאה היא מצב שבו הכדור לגמרי מחוץ לשקע[1]. בעזרת טיפול של אורתופד או אורתופדית ניתן לטפל בבעיה.

גם רקמות שמחזיקות את העצמות, בהן שרירים, גידים ורצועות, עלולות להיפגע לפעמים בעקבות פריקת כתף חלקית או מלאה. בנוסף, תיתכן פגיעה בסחוס שבמפרק הכתף - רקמת גומי המכסה ומגינה על קצוות העצמות[2].

אורתופדית מחזירה כתף של מטופל למקום בעקבות פריקת כתף

צילום: shutterstock | Lorena Garibo

כמה עובדות על פריקת כתף[3]:

מפרק הכתף הוא המפרק הנייד ביותר בגוף, ולכן פריקה שלו יכולה להתרחש לכמה כיוונים.
פריקת כתף כואבת מאוד.
מי שסבל בעבר מפריקת כתף נמצא בסיכון מוגבר לפריקת כתף חוזרת.
תרגילי שיקום ושמירה על כוח וגמישות השרירים, עשויים למנוע פריקת כתף חוזרת.
מפרק הכתף הוא המפרק שנפרק בתדירות הגבוהה ביותר בגוף האדם.
במרבית המקרים פריקת כתף נגרמת בעקבות שימוש בכוח משמעותי.

פריקת כתף תסמינים
פריקת כתף חלקית או מלאה מלווה בכאבים עזים. בנוסף לכך, התסמינים הבאים יכולים להופיע[4]:
- עיוות הצורה של הכתף.
- נפיחות.
- חוסר תחושה באזור.
- חולשה.
- שטף דם או חבלה.
כיוון פריקת כתף יכול להיות קדימה, אחורה או למטה. הסוג הנפוץ ביותר של פריקת כתף הוא קדימה, מה שאומר שעצם הזרוע העליונה יצאה מהשקע שלה לכיוון קדמת הגוף. זה עלול לקרות למשל לאחר זריקה של כדור או חפץ אחר[4].
סיבות וגורמי סיכון
נדרש כוח חזק, כמו מכה פתאומית בכתף, כדי לפרוק את העצם ממקומה. הרחקת כתף או פיתול קיצוני של מפרק הכתף יכולים גם הם לגרום להוצאת החלק הכדורי של עצם הזרוע העליונה מתוך שקע הכתף. הגורמים לפריקת כתף כוללים[5]:
- פציעות ספורט - פריקת כתף היא פציעה שכיחה בענפי ספורט מסוימים כגון כדורגל וכדורסל. זה נפוץ גם בענפי ספורט שעלולים לכלול נפילות, כגון סקי, התעמלות וכדורעף.
- טראומה שאינה קשורה לספורט - מכה קשה בכתף במהלך תאונת עבודה או תאונת דרכים עלולה לגרום לפריקת כתף.
- נפילה - נחיתה לא טובה עקב נפילה, כמו מעידה מסולם או החלקה על הרצפה, עלולה לפרוק כתף.
פריקת כתף יכולה לקרות לכל אחד. עם זאת, התופעה מתרחשת בדרך כלל אצל אנשים בגילאי העשרה ושנות ה-20 לחייהם, במיוחד אצל ספורטאים העוסקים בספורט הכרוך במגע[5].
אבחון ובדיקות

בשלב ראשון, עם ההגעה למרכז רפואי, תיערך בדיקה גופנית. לאחר מכן, סביר להניח שיעשה צילום רנטגן כדי לבדוק אם ישנם נזקים נוספים כגון שבר, פגיעה בעצבים או בכלי הדם, כמו גם כדי לאשש את פריקת הכתף. במידה והתגלה שבר או נזקים אחרים, ייתכן שיתבצעו בדיקות נוספות כדי לסרוק את האזור ביתר פירוט[6].
סיבוכים אפשריים
סיבוכים של פריקת כתף יכולים לכלול[5]:

קריעה של השרירים, הרצועות והגידים התומכים במפרק הכתף.

נזק לעצב או לכלי דם במפרק הכתף או סביבו.

להפוך את האזור לבעל נטייה לפריקת כתף חוזרת, בעיקר אם הפציעה חמורה.
טיפולים ותרופות

הנטייה הטבעית של אדם שפרק כתף היא לחשוב איך להקל על כאבים בכתף. עם זאת, בשלב ראשון יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מידי ואין לנסות להכניס את הכתף באופן עצמאי, שכן תיתכן פגיעה ברקמות, בעצבים ובכלי הדם סביב מפרק הכתף[6].

בזמן ההמתנה לעזרה רפואית, יש להימנע ככל האפשר מהרחקת כתף על-ידי הזזת הזרוע העליונה. כדי להקל על כאבים בכתף ולתמוך בה, אפשר להניח משהו רך, כגון שמיכה מקופלת או כרית, ברווח שבין הזרוע לגוף. אם מתאפשר, ניתן להכין מעין מתלה שיחזיק את הזרוע התחתונה על החזה, כך שהמרפק כפוף בזווית ישרה[6].

במידה וישנה פריקת כתף חלקית או מלאה, ואין כל שברים או נזקים אחרים הדורשים ניתוח, עצם הזרוע תוחזר בעדינות לתוך המפרק. טיפול זה נעשה בדרך כלל באמצעות משככי כאבים ו/או תרופות הרגעה במיון, אך לעיתים יש לבצע אותו בחדר הניתוח תחת הרדמה מלאה. בזמן החזרת העצם למקומה יתבצע סיבוב של הזרוע סביב מפרק הכתף עד שהחלק הכדורי יחזור לשקע. זה יכול לקחת כמה דקות. לאחר החזרת הכתף, בדרך כלל יתבצע צילום רנטגן נוסף כדי לבדוק שהכתף במצב טוב ושמהפרק חזר למקומו[6].

במקרה של פגיעת הרצועות, הגידים ו/או הרקמות אחרות לצד פריקת הכתף, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי לתקן אותם. ניתוח יכול להפחית באופן משמעותי את הסיכוי לפריקת כתף חוזרת אצל אנשים מסוימים. לעיתים ניתן להימנע מניתוח על ידי ביצוע תרגילים מתאימים לחיזוק הכתף, במידה והרקמות נמתחו יתר על המידה אך הן אינן נקרעו[6].

בדרך כלל ניתן ללכת הביתה זמן קצר לאחר החזרת הכתף למקומה, אך ייתכן שיהיה צורך לחזור לבית החולים לקבלת טיפול מעקב. הכתף עלולה לכאוב מאוד במהלך הימים הראשונים בבית וכדי להקל על כאבים בכתף ייתכן שיהיה צורך ליטול משככי כאבים, כגון אקמול או איבופרופן. במידה והכאב לא מתייצב, ניתן לבקש מהרופא/ה משכך כאבים חזק יותר[6].

לאחר הטיפול, רוב הסיכוי שיהיה צורך לקבע את הכתף במנשא או באביזר עזר אחר. יש צורך במנוחה ממושכת וניתן לשים קומפרסים של קרח על האזור הכואב 3 עד 4 פעמים ביום. הכאב אמור להתייצב די מהר לאחר הסרת המתלה ועם התחלת הזזת הכתף[2].

לאחר ירידת הכאב והנפיחות, יש לבצע בהנחיית הרופא/ה תרגילי שיקום. תרגילים אלו עוזרים לשחזר את טווח התנועה של הכתף ולחזק את השרירים. שיקום עשוי גם לסייע במניעת פריקת כתף חוזרת. השיקום יתחיל בתרגילי חיזוק שרירים עדינים, בהמשך יהיה ניתן להוסיף אימון משקולות[2].

במקרה של פריקת כתף חוזרת, סד יכול לפעמים לעזור. עם זאת, אם הטיפול והתרגילים לא עוזרים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לצורך תיקון או הידוק רצועות שעוזרות להחזיק את המפרק במקומו, תופעה הרווחת בעיקר בקרב ספורטאים[2].

לעיתים, פריקת כתף החוזרת עלולה לגרום לנזק בעצם הזרוע או לשקע בעצם הכתף. אם האורתופד/ית מזהה נזק לעצם, ייתכן ויומלץ על ניתוח בכתף בהתאם לסוג ולחומרת הבעיה2.
בד"כ לוקח 12 עד 16 שבועות להתאושש לחלוטין מפריקת כתף. את המנשא לרוב ניתן להסיר לאחר מספר ימים, אבל חידוש של מרבית הפעילויות צפוי להגיע רק אחרי כשבועיים. יש להימנע מהרמת משאות כבדים ומספורט הכרוך בתנועות כתף בין 6 שבועות ל-3 חודשים, בהתאם להמלצת הרופא/ה[6].
מניעה

שמירה על כוח וגמישות השרירים יכולה לסייע במניעת פריקת כתף. ברגע שהכתף יוצאת ממקומה, פיזיותרפיה עשויה לעזור למנוע פריקת כתף חוזרת. באמצעות שחזור טווח התנועה והכוח הפיזי של הכתף, הסיכון לפריקת כתף פוחת[3]. בנוסף, במקרה של עיסוק או פעילות גופנית אשר מעלות את הסיכון לפריקת כתף, מומלץ ללבוש ציוד מגן[5].