סרטן כליות (Kidney Cancer)

ציסטה היא מבנה עגול בדרך כלל, בעל מסגרת הנקראת קפסולה (קופסית). למעשה מדובר בתהליך גידולי, בו חלק מתאי האיבר משנים את צורתם ותפקידם, ומתחילים לייצר נוזל הנאגר במרכז הציסטה, שצורתה כצורת בלון קטן ומלא בנוזל הנמצא בתוך האיבר. באחוז גבוה של המקרים, זהו תהליך שפיר שאינו מסכן את משך חיי החולה או את איכות חייו. את הציסטות מחלקים לשני סוגים: ציסטה פשוטה וציסטה מורכבת. ציסטה פשוטה היא מבנה עגול מוגדר עם דופן חיצונית (קפסולה) חלקה, ללא מחיצות פנימיות, ומלא בנוזל הנראה צלול בבדיקות ההדמיה (CT, אולטרסאונד או MRI). ציסטה מורכבת היא ציסטה שאינה מתאימה להגדרות אלו. במרבית המקרים בהם מופיעה ציסטה פשוטה, מדובר בתהליך שפיר לחלוטין, אשר מצריך מעקב בלבד, אלא אם כן האדם סובל מסימפטומים כלשהם. במקרים בהם הציסטה מורכבת, נחוץ בירור יותר מעמיק, בשל האפשרות שמדובר בתהליך ממאיר. בדרך כלל נעשה הבירור באמצעות בדיקת MRI וביופסיות. במקרה שלך, נראה שהציסטה זעירה ונטולת מאפיינים של ציסטה מורכבת. עם זאת, לאור הרקע הרפואי שציינת, המלצתי לך היא לשאול את הרופא המטפל אם כדאי ליטול ביופסיה מציסטה זו. תוכלי למצוא עניין בתשובות נוספות לשאלות דומות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_031803_1.htm פתח בחלון חדש

ציסטות בכבד ובמיוחד בכליות הן ממצא שכיח ולא מסוכן. הן אינן מעידות על פיזור של הגידול בשד, במיוחד אם לא חל בהן שום שינוי מבדיקות קודמות שעשית, אם עשית. לאבחנת ציסטה פשוטה בד"כ מספיקה בדיקה באולטרסאונד, ולעיתים רחוקות יש להשלים בבדיקת CT. הציסטות הן חללים בעלי דופן דקה וסדירה ותוכן נוזלי. אם אכן המראה מתאים לציסטה פשוטה, הרי שאין צורך בטיפול מיוחד או מעקב. פתח בחלון חדש

Papillary carcinoma הוא הגידול השני בשכיחותו בכליה. ברבים מן המקרים מופיעים מספר מוקדים של הגידול באחת הכליות או בשתיהן. שכיח לאבחן Papillary carcinoma בשלבים מוקדמים, כמו שאובחן אצל אביך - ולכן סיכויי ההחלמה (הפרוגנוזה) - מצויינים. לא קיימים מחקרים המוכיחים מהו המעקב האופטימלי לאחר ניתוח כזה, אולם בגידולים מוקדמים מקובל לבצע CT של הבטן 4-6 חודשים לאחר הניתוח, ומדי חצי שנה בדיקת רופא, בדיקות דם - כולל ספירה וכימיה של הדם וצילום חזה. ה- CT מדויק ויעיל יותר מן האולטרסאונד באבחון חזרה של המחלה. פתח בחלון חדש

על פי הרשום נתגלה גוש רקמה רכה בכליה השמאלית החשוד בראש ובראשונה לגידול ממאיר של הכליה. ממצא זה מחייב הוצאה כירורגית בניתוח. שאר הממצאים המתוארים הם: שני מוקדים זעירים בבסיסי הריאות, ומומלץ להשלים את הבדיקה ב CT מכוון לחזה על מנת לקבל תמונה מלאה של הריאות, בנוכחות גוש כזה בכליה. שנית, מודגם עיבוי של בלוטת האדרנל משמאל, שטיבו אינו ברור די צורכו. בדיקת ה CT לא הראתה כפי הנראה פיזור גרורתי לבלוטות לימפה בבטן או לכבד. אנא התייעצו בדחיפות לגבי הבדיקה עם הרופא שלכם, וקבלו הפניה לכירורג המתאים. פתח בחלון חדש

ישנם שני סוגי ציסטות שיכולות להופיע בחלק החיצוני של הכליות: פשוטה (Simple), שגבולותיה מוגדרים לא פשוטה (Complex) שגבולותיה אינם מוגדרים או אינם ברורים. בתוך הציסטה יכולות להיות רקמות הפרדה או קירות. כאשר מודגמים גם כלי דם בתוכה, יש סיכוי קטן שיתפתח תהליך גידולי, ולכן רצוי מאוד להיות במעקב אורולוגי. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש

אבחנה מקרית של גוש בבלוטת האדרנל הוא ממצא שכיח מאוד בבדיקות הדמיה. במחקר שבדק 739 אנשים נמצאו גושים באדרנל ב-9% מן הנבדקים שלא סבלו מיתר לחץ דם וב-12% מן הנבדקים שסבלו מיתר לחץ דם. כאשר נמצא גוש כזה בבדיקת הדמיה שגרתית, יש לברר האם מדובר בממצא ממאיר והאם מדובר בגוש תפקודי, המפריש חומרים אל מחזור הדם. בשלב הראשון עליך לפנות אל הרופא המטפל בך, כדי שיבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, יברר האם את סובלת מסימפטומים כלשהם ויבדוק אותך בדיקה גופנית. בשלב הבא יש לערוך בירור כדי לוודא שהגידול אינו מפריש חומרים אל הדם. אם הממצא גדול מ-4 ס"מ או שהמבנה שלו באמצעי ההדמיה חשוד - יש להסירו בניתוח. אם לא - ניתן להסתפק במעקב בלבד. אנגיוליפומה כלייתית, או renal hamartoma הוא גידול כלייתי המתגלה על פי רוב במקרה בבדיקות הדמיה. הגידול עשוי לגרום לכאבים במותן, גוש רגיש בכליה בבדיקה גופנית ודם בשתן. רבים מן החולים אינם סובלים כלל מסימפטומים. במרבית המקרים מדובר בגידול שפיר, שצומח לאט. בגידולים קטנים מ-4 ס"מ (כפי שיש לך) סיכויי הצמיחה והצורך בהסרה ניתוחית - קטנים. אבחנה של אנגיוליפומה כלייתית מחייבת בירור בכיוון של מחלה סיסטמית בשם tuberous sclerosis, בה שכיחות מאוד אנגיוליפומות, אם כי רק 10% מן החולים בהם אובחנה אנגיוליפומה אכן סובלים מ-tuberous sclerosis. אם הגידול קטן מ-4 ס"מ, אין צורך בטיפול, אלא במעקב בלבד, בעזרת בדיקות US. ד"ר ליה עשת - אינפומד פתח בחלון חדש

בשאלתך לא ציינת מדוע בוצעה בדיקת ה-CT. כמו כן, לא כתבת אם את סובלת מסימפטומים כלשהם. לפי תוצאת הבדיקה, נראו בה שלוש ציסטות, אחת בכליה הימנית ושתיים בכבד. ציסטה היא מבנה עגול בדרך כלל, בעל מסגרת הנקראת קפסולה (קופסית). למעשה מדובר בתהליך גידולי, בו חלק מתאי האיבר משנים את צורתם ותפקידם, ומתחילים לייצר נוזל הנאגר במרכז הציסטה, שצורתה כצורת בלון קטן ומלא בנוזל הנמצא בתוך האיבר. באחוז גבוה של המקרים זהו בתהליך שפיר שאינו מסכן את אורך או איכות החיים של האדם. יש לציין שמבנים ציסטיים כאלה יכולים להתפתח כמעט בכל איבר בגוף: בשחלות, בכליות, בכבד, בלבלב, במוח, בשד ועוד. את הציסטות מחלקים לשני סוגים: ציסטה פשוטה וציסטה מורכבת. ציסטה פשוטה היא מבנה עגול מוגדר עם דופן חיצונית (קפסולה) חלקה, ללא מחיצות פנימיות ומלא בנוזל הנראה צלול בבדיקות ההדמיה (CT, אולטרסאונד או MRI). ציסטה מורכבת היא ציסטה שאינה מתאימה להגדרות אלה. במרבית המקרים בהם קיימת ציסטה פשוטה, מדובר בתהליך שפיר לחלוטין, אשר מצריך מעקב בלבד, אלא אם כן האדם סובל מסימפטומים כאלה או אחרים. במקרים בהם הציסטה מורכבת נחוץ בירור יותר מעמיק, בשל האפשרות שמדובר בתהליך ממאיר. בתיאור תוצאת הבדיקה שלך לא תואר אופיין של הציסטות. ייתכן שההמלצה לביצוע MRI היתה כדי לגלות באופן מדוייק יותר את אופי הציסטות, אף על פי שבדיקת אולטרסאונד, שהיא בדיקה הרבה יותר פשוטה, זולה ואינה כרוכה בסיבוכים, יכולה לספק את המידע הזה. אחוז לא מבוטל מן האנשים סובלים מציסטות במקומות שונים בגוף, ואף קיימת נטייה גנטית לפתח ציסטות באיברים שונים. כל עוד הציסטות אינן סימפטומטיות (כלומר אינן גורמות לסימפטומים), וכל עוד הן פשוטות מבחינת המבנה ולא פוגעות בתפקוד האיבר בו הן נמצאות, אין צורך להיבהל, חשוב רק לעקוב אחריהן ותו לא. מובן שהנתונים שסיפקת בשאלתך אינם מאפשרים לקבוע אם זהו המצב במקרה שלך. לכן עליך לחזור לרופא המטפל עם התוצאה ולהמשיך את הבירור או המעקב, לפי הצורך. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש

קיימים שני סוגי ציסטות בכליה: פשוטה (Simple) ולא פשוטה (Complex). ציסטה לא פשוטה היא ציסטה עם גבולות לא ברורים, מחיצות או קירות, והסתיידויות. ציסטה לא פשוטה מצריכה מעקב ב- CT כדי לראות שאינה גדלה, או המשך בדיקות נוספות (למשל MRI או ביופסיה), על מנת לשלול גידול לא שפיר. חזור לרופא המטפל או לאורולוג עם התוצאות. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד פתח בחלון חדש

זהו אכן מקרה יוצא דופן, שממצא שנראה בבדיקת אולטרסאונד אינו מאותר בבבדיקת CT. יכולות להיות לכך כמה סיבות. בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה שדורשת מומחיות גבוהה, והיא מאוד מועדת לטעויות בפענוח של המבצע. ייתכן שהמבצע ראה מבנה אשר אינו קשור לכליה, כגון לולאת מעי או כיס מרה, וחשב בטעות שמדובר בחלק מהכליה. ממצאים מסוימים, כגון ציסטות מלאות נוזל, עשויים, במקרים נדירים, להיספג מעצמם ולהיעלם. גוש שמרקמו מאוד דומה למרקם הכליה עלול לא להיראות ב- CT, כיוון שהוא נבלע ברקמת הכליה. השערתי לאור הסיפור היא שמלכתחילה לא היה גוש, ושמדובר בפענוח שגוי של האולטרסאונד. מכיוון שאין להקל ראש בנושא של גוש בכליה, אני ממליצה שתפני למומחה לאולטרסאונד אשר יעבור על תצלומי הבדיקות, ובמידת הצורך גם יחזור על בדיקת האולטרסאונד. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

גוש אקוגני בכליה יכול להיות תהליך שפיר (כמו אנגיומיוליפומה, כלומר AML) או תהליך ממאיר (כסרטן הכליה, גרורות או לימפומה). מומלץ לעקוב אחר הגוש, ואם צריך, להתייעץ עם כירורג ולשקול בדיקת CT או MRI כדי לאפיין טוב יותר את הגוש. אנגיומיוליפומה היא גידול כלייתי המכיל רקמות שריר, שומן וכלי דם, המתגלה על פי רוב במקרה בבדיקות הדמיה. לאנגיומיוליפומות מראה אופייני ב- CT, המאפשר להבדיל ביניהן לבין גידולים אחרים. במרבית המקרים, מדובר בגידול שפיר שצומח לאט. הגידול עשוי לגרום לכאבים במותן, לגוש רגיש בכליה בבדיקה גופנית ולדם בשתן. רבים מן החולים אינם סובלים כלל מסימפטומים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש