התמכרות למין היא בעיה המתבטאת בחוסר שליטה על מחשבות מיניות, צרכים מיניים ודחפים מיניים. בעוד שדחפים מיניים הם טבעיים, התמכרות לסקס מתייחסת להתנהגויות שנעשות בצורה מופרזת ופוגעות בשגרת החיים ובתפקודו של אדם[1].
למרות שהתמכרות למין אינה רשומה כהפרעה רשמית במדריך להפרעות נפשיות (DSM-5), מחקרים מצביעים על כך שבעיה זו יכולה להתפתח כמו התמכרות לחומרים ממכרים. אדם המכור למין מרגיש צורך כפייתי לקבל גירוי מיני, וצורך זה לעיתים קרובות מפריע לשגרת חיי היומיום[1].
התמכרויות מיניות יכולות להתבטא בצורות שונות ובהן זנאות, אקטים מיניים, צריכת פורנו, אוננות, פנטזיה מינית, מציצנות ועוד. מכורים למין ירבו לבצע מעשים אלו בהתמדה, ללא יכולת לשלוט בהתנהגותם, למרות ההשלכות שלהם, שעלולות חמורות כגון פגיעה בבריאות הגופנית, בבריאות הנפשית, במערכות יחסים אישיות ובאיכות החיים[1].
צילום: M-Production | shutterstock
ממחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת JAMA עולה כי כ-10% מהגברים וכ-7% מהנשים באוכלוסייה דיווחו על חוסר תפקוד משמעותי עקב מחשבות ו/או התנהגויות הקשורות לסקס[2].
פעילות מינית מוגזמת משפיעה על כ-3% עד 10% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב, והתופעה שכיחה יותר בקרב גברים - על כל 2 עד 5 גברים יש אישה אחת הסובלת מהבעיה. התמכרות מינית מתחילה בממוצע בגיל 18, אך רוב האנשים פונים לעזרה מקצועית רק החל מגיל 37.[3]
התמכרות למין תסמינים
יש הבדל בין חשק מיני גבוה להתמכרות למין. ברוב המקרים, התמכרות למין תשבש את חיי היומיום של אדם, והיא גם עלולה להשפיע על מערכות יחסים אישיות. אדם המכור לסקס יקדיש הרבה זמן ומשאבים כדי למלא את הדחפים המיניים שלו, כגון[4]:
צפייה מופרזת בפורנו ואוננות מרובה.
הוצאות כספיות מרובות על זנות, צ'אט אונליין, חשפנות ועוד.
בגידה בבת/ן הזוג לצורך סיפוק מיני.
מאחר שהספרות הרפואית אינה מגדירה ומסווגת התמכרות למין כמצב נפשי במדריך DSM-5, הסימנים והתסמינים של הפרעה זו מאתגרים יותר לזיהוי. עם זאת, כמה מהאינדיקטורים הנפוצים ביותר להתמכרות למין כוללים[5]:
חוסר יכולת לעצור התנהגויות מיניות מסוימות.
הרגשת במצוקה כאשר יש מניעה מלהיות בפעילות מיניות.
הזנחת היבטים חיוניים בחיים לטובת סקס, כגון עבודה ויחסים אישיים.
פעילות מינית לא הולמת כמו קיום יחסי מין בפומבי.
פעילות מינית מוגברת המסכנת את הבריאות הגופנית והנפשית.
אוננות כפייתית ובתדירות גבוהה.
התמכרות לסקס מאופיינת לרוב במעין מעגל קסמים של פעילות מינית מוגברת ודימוי עצמי נמוך. למרות שסקס יכול להביא להקלה בטווח הקצר, הפגיעה הנפשית לרוב תגדל ותחמיר עם הזמן[6].
סיבות וגורמי סיכון
חלק מהאנשים מפתחים תלות במין ובפעילות מינית כדי לברוח מחוויות קשות ורגשות שליליים כגון מתח, חרדה, דיכאון ובידוד חברתי. הדבר יכול להשפיע לרעה על איכות החיים של האדם ועל הסובבים אותו[7].
מחקרים מצביעים על כך שאותה מערכת תגמול במוח המופעלת בהתמכרות למין היא אותה מערכת שעובדת בכמה התמכרויות אחרות, כולל התמכרויות לסמים. דבר זה יכול להצביע על כך שלהתמכרות לסקס יש תהליך פיזיולוגי ופסיכולוגי דומה לזה של התמכרויות אחרות[8].
אבחון ובדיקות
אבחון של התמכרות למין נעשית לרוב באמצעות פסיכיאטר או פסיכיאטרית. במפגש עם איש או אשת המקצוע תיבדק בריאות המטופל/ת: מצבים בריאותיים קיימים, היסטוריה רפואית משפחתית, תרופות בשימוש עכשווי, תוספי מזון וצמחי מרפא. כמו כן ייבדק האם קיים שימוש בסמים ובאלכוהול[3].
שאלות לגבי מחשבות מיניות, דחפים, התנהגויות, ורמת השליטה שיש עליהם, כמו גם תסמינים מיניים אחרים, יישאלו על-ידי איש או אשת מקצוע. יש צורך בשאלות אלו כדי לשלול מצבים אחרים שעלולים להוביל למצב זה כגון הפרעה דו-קוטבית (אפיזודה מאנית), הפרעת אישיות, OCD ועוד[3].
הזנחת הקריירה ולעיתים אף אובדן קריירה עקב חוסר יכולת להתרכז בעבודה או עקב צפייה מרובה בפורנו בזמן העבודה.
בעיות כלכליות הנובעות מפעילויות מיניות בתשלום.
השלכות בריאותיות, כולל הריון ומחלות זיהומיות המועברות במגע מיני כגון HIV/איידס, הפטיטיס B ו-C, עגבת או זיבה.
שימוש בסמים או שתיית אלכוהול בכמות מופרזת.
התפתחות של הפרעות נפשיות כגון מתח, חרדה, דיכאון או מחשבות אובדניות.
מעשים פליליים בגין עבירות מין.
תחושות אשמה, בושה ופסימיות.
טיפולים ותרופות
טיפול בהתמכרות למין
אנשים רבים החיים עם התמכרות לסקס חיים עם האמונה הכוזבת שהם יכולים לנהל את הסימפטומים שלהם ללא כל עזרה. אלא שללא טיפול הולם, המצב ככל הנראה לא ייעלם. תרופות - אין תרופה שאושרה במיוחד לטיפול בהתמכרות לסקס, אך במקרים מסוימים יומלץ על שימוש בתרופות למצבים רפואיים דומים הפועלות על הורמונים וכימיקלים המשפיעים על הדחף וההתנהגות של המוח. באם קיים מצב נפשי נוסף, יינתנו תרופות פסיכיאטריות בהתאם. התרופות שעשויות להתאים הן[3]:
תרופות נוגדות דיכאון - נחשבות לטיפול ראשוני במצב זה.
אנטי אנדרוגנים – תרופות להפחתת הורמוני מין גבריים לצורך הפחתת מחשבות אובססיביות ושליטה במקרים קיצוניים של התנהגות לא הולמת ומסוכנת לאחרים/ות.
נלטרקסון - תרופה המשמשת לטיפול בהתמכרות לאלכוהול ולאופיואידים, מסייעת גם להתמכרות להימורים ועשויה להועיל גם להתמכרות זו.
מייצבי מצב רוח - תרופות המתאימות למצבים של הפרעה דו-קוטבית עם מאפיינים מאניים או אימפולסיביים המלווים בהתנהגות מינית קיצונית.
תרופות נוגדות חרדה – מיועד למקרים בהם ההתנהגות המינית נגרמת מחרדה.
תרופות אנטי פסיכוטיות - תרופות שיכולות להפחית את החשק המיני, את העוררות המינית ואת עוצמת האורגזמה.
פסיכותרפיה - טיפול נפשי עם פסיכולוגית או פסיכולוג שיעזרו בזיהוי ובניהול גורמים המעוררים את ההתנהגויות המינית הקיצונית. פסיכותרפיה יכולה להינתן ליחידים, למשפחות ולזוגות, שכן כולם עלולים להיות מושפעים מההתמכרות של בן/ת הבית[3].
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) - סוג של פסיכותרפיה המתמקד בהחלפת מחשבות והתנהגויות שליליות במחשבות אחרות, וזאת כדי להפחית ולהתמודד טוב יותר עם הדחף הבלתי נשלט לקיים יחסי מין[3].
קבוצות תמיכה – רבות מקבוצות התמיכה הללו עובדות בשיטת 12 הצעדים של אלכוהוליסטים אנונימיים (AA), כגון סקסהוליסטים אנונימיים (SA) ומכורים לסקס אנונימיים (SAA)[3].
מניעה
היכולת למנוע התמכרות למין תלויה ביכולת השליטה בגורמים לבעיה. במקרים בהם יש חוסר איזון כימי במוח או שמדובר בתופעת לוואי או תסמין של מצב בריאותי אחר, טיפול מקדים בבעיה עשוי למנוע התנהגות מינית בלתי נשלטת. אך גם במקרים שבהם לא ניתן לשלוט בגורמים, ישנם כמה דברים שעלולים למנוע התנהגויות בלתי נשלטות, כגון[3]:
זיהוי והימנעות מטריגרים – חסימה של אתרי פורנו במחשב, לדוגמה.
טיפול במצבים נפשיים אחרים – יש להקפיד על ניהול מצבים נפשיים אחרים כגון דיכאון, חרדה או הפרעה דו-קוטבית. אם חל שינוי במצב הנפשי, יש להתייעץ בהקדם עם הרופא/ה.
הסחות דעת – עיסוק בספורט, בהתנדבות, בפיתוח תחביבים חדשים. גם מדיטציה, יוגה ופעילויות נוספות עשויות לתרום להסחת הדעת.
ניהול התמכרות היא מחויבות לכל החיים. חשוב להישאר ממוקדים בדברים החשובים ביותר בחיים ולתחזק או לתקן מערכות יחסים לא תקינות. באמצעות עזרה חיצונית של מקור מקצועי ניתן לנהל בהצלחה מצב של התמכרות למין.
"דר׳ דיאנה גולדין נהדרת!! היא הצילה אותי, הייתי אחרי תאונה עם עבר של ניתוח עמד׳ש צווארי. הרגשתי הקלה משמעותית אחרי תקופה ארוכה של כאב קיצוני היא עזרה לי מאוד מאוד בדיקור יבש. יש לדר׳ גולדין יש יד קלה, נשמה גדולה ורצון עצום לסייע ולהסביר בסבלנות כל דבר על מנת להרגיע. תודה לך מכל הלב"
סרוקוול אינה תרופה ממכרת, ולכן אין צורך בגמילה ממנה. כמו בכל התרופות המשפיעות על המוח עדיף לא להפסיק בבת אחת אלא לרדת בהדרגה. חיוני וחשוב מאד להתיעץ עם פסיכיאטר אם נכון עבורך בכלל לרדת מהתרופה. שכן יש סיכון שאם תפסיק את הסרוקוול (בבת אחת או בהדרגה) תסבול שוב מההפרעה שבגללה קיבלת את הטיפול מלכתחילה.
שלום רב ד"ר הרמן , האם התרופה amisulpride סוליאן במינון 100-300 מ"ג יעילה לטיפול בSimple Schizophrenia, האם מינון זה של התרופה מספיק יש לציין שאין לי תסמינים חיוביים ? המון תודות
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
נלטרקסון 
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT 
בולימיה 
הפסקת סרקוואל XR
תשובת מומחה הפסקת סרוקוול XR 
