פיצול אישיות

המונח פיצול אישיות מכיל את הדרך בה נוצרת הפרעת הזהות הדיסוציאטיבית: חלק מהאירועים והסיטואציות שחווה האדם מפוצלים מחוויית העצמי שלו ומשויכים לזהות אחרת, הנתפסת כאילו היא שעברה את החוויה. פיצול כזה של האישיות מתרחש בדרך כלל כשהאדם עובר אירועים בלתי נסבלים באופן קיצוני. כדי להגן על עצמו מהחוויה, הוא משכנע את עצמו שלא הוא זה שעובר את האירוע אלא מישהו אחר, ולמעשה מגן על עצמו לכאורה מחוויות שאי אפשר לעבד ולעכל אותן. 

כך, למשל, נפגעות של גילוי עריות, אלימות קשה או טראומות מיניות חמורות, חוות פגיעות אשר עלולות להוות איום כה קיצוני על שלמות הנפש ,שלא ניתן לשאת אותן ויש צורך לפיצולן מהחוויה. בהתאם לכך, האישיות המרכזית של אישה שעברה תקיפה מינית וסובלת מפיצול אישיות יכולה לסלוד או להיגעל מאישיויות מפוצלות אחרות כגון הילדה הקטנה או הנערה המתבגרת. זאת משום שבחווייתה אישיויות אלו חוו את האלימות הזוועתית, קיימו יחסי מין אסורים או חוו את הדחייה וחוסר האמון מהאם, שהתעלמה מתלונתן על האב הפוגע. באופן זה עשוי להיווצר מצב שבו האישיות המרכזית מתפקדת, באופן סביר, ואילו מערכות האישיות האחרות הן אלו שסובלות, לא מתפקדות ושנואות. עם זאת, במקרים רבים האישיות המרכזית תהיה גם היא אישיות סובלת ומיוסרת, שפעמים רבות מתקשה ביצירת קשרים בין אישיים משמעותיים, סובלת מחוסר סיפוק ומדיכאון וחרדה.

אבחון של פיצול אישיות כולל הערכה של התסמינים ושלילת הפרעות בריאותיות שעשויות לגרום לתסמינים. האבחון לרוב דורש הפניה למומחה לבריאות הנפש שיקבע את האבחנה. לשם אבחנה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית צריכים להופיע הקרטריונים הבאים:

• הצגה של שתי אישיויות או יותר שמובחנות על ידי הסובל מההפרעה או מאחרים סביבו. בחלק מהתרבויות התופעה מוסברת על ידי דיבוק בלתי רצוני שמשתלט על החולה. כל אחת מהאישיויות היא בעלת דפוס חשיבה וצורה שונים בראיית העולם.

• ישנם פערים בזיכרון משגרת היום, ביכולות, בפרטים אישיים חשובים, ובאירועים טראומטיים, שהם משמעותיים מספיק ולא ניתנים להסבר על ידי שכחה פשוטה.

• התסמינים הם לא חלק מתפיסה תרבותית מקובלת או דת כלשהי של המטופל/ת.

• התסמינים אינם כתוצאה מצריכת אלכוהול, סמים או מצב רפואי כלשהו. בילדים, התסמינים אינם קשורים לחברים דמיוניים ומשחקי דמיון.

• התסמינים גורמים למתח נפשי או בעיות ביחסים בין אישיים, בעבודה, או בתחומים אחרים בחיים.

אנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים ולהתפתחות הפרעות מקושרות כמו פגיעה עצמית, מחשבות והתנהגויות אובדניות, קשיים בקשרים בין אישיים ועוד.

בגלל האופן שבו נוצר פיצול אישיות, הטיפול המרכזי הוא באמצעות פסיכותרפיה המבוצעת על ידי פסיכולוגים, ובהדרגתיות מסייעת להכיר את מערכות האישיות השונות, להבין את הגורמים לפיצול האישיות ולעיבוד החוויות הטראומטיות, שכאשר התרחשו היו נוראיות מכדי שיהיה ניתן לעכל אותן ולעבדן.

ישנם מקרים בהם טיפול תרופתי בתרופות נגד דיכאון או תרופות נגד חרדה יכול לסייע בשיכוך הסימפטומים המתלווים להפרעה, אך טיפול זה לא יכול להחליף טיפול פסיכולוגי שמכוון לחיבור בין חלקי האישיות המפוצלים.