גרגירומת ע"ש וגנר

כבכל מחלה רב-מערכתית עלולים החולים ללקות בביטויים לא סגוליים למחלה, כגון חום, הזעות לילה, חולשה עם הרגשה כללית רעה וירידה בתיאבון ובמשקל.

ברוב המקרים, לחולים יהיו תלונות שמקורן בדרכי הנשימה העליונות או בריאות. לחלקם תהא הפרשה מוגלתית או דמית מהאף (אפיסטקסיס). לאחרים, יופיעו כיבים בריריות הפה או האף ולעיתים התנקבות המחיצה העלולה להביא לנזק חמור לגשר האף עד כדי התמוטטותו. חולים אחרים, עלולים לסבול מכאבי אוזניים מלווים בהפרשה או בהמשך בירידה בשמיעה.

תלונות שמקורן בדרכי הנשימה התחתונות יכללו שיעול רגיל או נבחני, צרידות, או פליטת כיח דמי (המופטיזיס). על אף שכיחותה, אין הפגיעה בכליות באה לידי ביטוי קליני, למעט בהופעת שתן דמי שיחייב המשך בירור.

בעטיה של פגיעה באיברים אחרים עלולים החולים ללקות בדלקת מיפרקים, בעוד אחרים יפתחו כאבי שרירים. מעורבות העין תתבטא בדלקת לחמית, כיבים בקרנית, דלקת בקשתית ובעינבית או לעיתים פגיעה בצינור ניקוז הדמעות. מחלה בעור תתגלה כתפרחת אדומה המורכבת מתופעות אדומות מורמות (Palpable purpura), שלפוחיות, או שטפי דם עם אזורי נמק.

לעיתים המחלה פוגעת גם במערכת העצבים ההיקפית ותתבטא בנזק ממוקם, הן במרכיב התחושתי (סנסורי) והן במרכיב התנועתי (מוטורי) של העצב הבודד (Mononeuritis multiplex). לעיתים רחוקות, תיפגע גם מערכת העצבים המרכזית עם שיתוק עצבי המוח (קרניאלים), שיוביל לשיתוק תנועות העיניים, או לחירשות עצבית. דלקת מעטפת הלב היא הביטוי העיקרי של המחלה באיבר זה, אם כי אינו שכיח.