אמפגליפלוזין + מטפורמין (ג'ארדיאנס דואו)

תזונה

יש ליטול את התרופה עם הארוחה. נטילה עם מזון עשויה להפחית הפרעות במערכת העיכול.

אלכוהול

יש להימנע מצריכת אלכוהול לעיתים תכופות מאוד או בכמויות גבוהות בזמן קצר. צריכת אלכוהול באופן אחר מגבירה את הסיכון לתופעות לוואי חמורות.

נהיגה

השפעה מינורית של התרופה. במקרה בו נגרמת סחרחורת במהלך הטיפול, אין לנהוג.

הריון

אין להשתמש בתרופה במהלך הריון. יש להתייעץ עם הרופא לגבי שליטה ברמת הסוכר במהלך ההריון.

הנקה

אין להשתמש בתרופה במהלך הנקה. יש להתייעץ עם הרופא לגבי דרך ההאכלה הטובה ביותר לתינוק.

תינוקות וילדים

תרופה זו אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

קשישים

יש להעריך תפקודי כליות טרם תחילת הטיפול. יש להקפיד על הימנעות ממצבי התייבשות. תשומת לב לסימני חמצת לקטית.

ניתוח והרדמה כללית

יש לעדכן רופא טרם ניתוח בשימוש בתרופה זו. ייתכן ויופסק הטיפול בתרופה זו, יש להתעדכן לגבי נטילה מחודשת.

דווח לרופא במקרה של

• מצב של סוכרת סוג 1
• חמצת קטוטית סוכרתית בעבר
• הפחתה במינון אינסולין
• זיהום חמור
• עבר של זיהומים בנרתיק או בפין
• כריתה או קטיעה כלשהי
• בעיית כליות
• בעיות לב, כולל אי ספיקת לב
• גיל 65 שנים או יותר
• זיהום בדרכי השתן, גם בעבר. בעיות במתן שתן
• דיאטה דלת נתרן
• לפני ניתוח
• מחלה חריפה כלשהי (שפעת, שלשולים, חום, ניתוח)
• שינוי תזונתי, התייבשות
• בעיות לבלב
• שתיית אלכוהול תכופה או מרובה
• תגובה אלרגית בעבר לתרופה זו
• טרם קבלת זריקת צבע או חומרי-ניגוד לצורך צילום רנטגן
• רמות נמוכות של B12 בדם
• הריון, הנקה או תכנונם
• אי סדירות בווסת

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

שכיחות מאוד:  זיהום בדרכי השתן בקרב נשים.
תופעות לוואי שכיחות: אף סתום או נזלת וכאב גרון, שלשול, בחילה או הקאה, גזים, אי נוחות בבטן, קשיי עיכול, חולשה, כאב ראש, זיהום בדרכי נשימה עליונות, מתן שתן מוגבר (השתנת יתר, תכיפות במתן והשתנה לילית), הפרעה ברמת השומנים בדם, כאבי מפרקים, צמא (כולל צימאון יתר), זיהומים בדרכי שתן בקרב גברים, עלייה ברמת הכולסטרול LDL בדם, עלייה ברמת ההמטוקריט בדם
תופעות לוואי שאינן שכיחות: ירידה בלחץ הדם, תת לחץ דם, תת-נפח הדם (היפוולמיה), היצרות עורלה.
 
במקרים מסויימים בהם תופעות הלוואי חמורות, וכתלות בדרגת חומרתן, תידרש הפסקת התרופה. בכל מקרה מהבאים יש לפנות לקבלת טיפול וייעוץ רפואי:
חמצת לקטית, נדיר אך חמור. תסמינים אפשריים: חולשה או עייפות, כאבי שרירים יוצאי דופן, קשיי נשימה, ישנוניות, כאבי בטן, בחילות או הקאות. תחושות קור, במיוחד בכפות ידיים או בכפות רגליים, סחרחורת, האטה בקצב לב או קצב לב לא סדיר. זהו מצב חירום רפואי המחייב טיפול בבית חולים.
חמצת קטוטית- רמות מוגברות של קטונים בדם או בשתן: חמצת קטוטית. תסמינים אפשריים: בחילות ,הקאות ,כאבי בטן, עייפות וקושי בנשימה. הופיעה באנשים עם סוכרת מסוג 1 או 2 בזמן שהיו חולים או בזמן שעברו ניתוח במהלך טיפול באמפגליפלוזין, שהוא אחד המרכיבים בתרופה זו (גם אם רמת הסוכר נמוכה מ-250 מ"ג/ד"ל). זהו מצב חירום רפואי המחייב טיפול בבית חולים.
התייבשות- (לא שכיח), בשל נטילת התרופה. איבוד נוזלים רב, אובדן נוזלי גוף ומלח. תסמינים אפשריים: סחרחורת, עילפון או חולשה, במיוחד במעבר לעמידה, לחץ דם נמוך בעמידה. תיתכן החמרה פתאומית בתפקודי כליות. התייבשות עלולה להעלות את הסיכון לתת לחץ דם. הסיכון להתייבשות גבוה יותר במקרים של בעיות כליה, גיל 65 ומעלה, דיאטה דלת נתרן (מלח), בנטילת תרופות להורדת לחץ דם, כולל תרופות משתנות. יש להתייעץ עם הרופא לגבי כמות השתייה הנדרשת. בעת שינוי תזונתי (עקב מחלה, הקאות, שלשולים או שהייה ארוכה מדי בשמש)- יש להתייעץ עם הרופא.

זיהום פטרייתי בנרתיק (שכיח). סימנים כוללים ריח, הפרשה לבנה-צהבהבה, גרד בנרתיק. יש להתייעץ עם הרופא לגבי אופן הטיפול.
זיהום פטרייתי של העור שמסביב לפין (שכיח). סימנים כוללים אדמומיות, גרד או נפיחות של הפין, פריחה בפין, הפרשה עם ריח רע מהפין או כאב בעור שמסביב לפין. יש להתייעץ עם הרופא לגבי אופן הטיפול. 

זיהומים חמורים בדרכי השתן. תסמינים אפשריים: צריבה במתן שתן, תכיפות ודחיפות במתן שתן, כאב בחלק התחתון של הבטן, או דם בשתן. לפעמים גם חום, כאב גב, בחילות או הקאות.
רמות סוכר נמוכות בדם, היפוגליקמיה (שכיח מאוד). תסמינים של סוכר נמוך בדם יכולים להיות: כאב ראש,  נמנום, חולשה, רגזנות, רעב,  דופק מהיר, בלבול, רעד ותחושת עצבנות, סחרחורת והזעה. יש לקבל הנחיות מהרופא כיצד לפעול במצב היפוגליקמיה. ייתכן שיהיה צורך בהתאמות מינון של תרופות הטיפול בסכרת.
זיהום חיידקי חמור נדיר, אך מסכן חיים באיזור הגניטלי, עד פי הטבעת. תסמינים אפשריים: חום, חולשה, עייפות, חוסר מנוחה. בנוסף, באזור שבין פי הטבעת לאיברי המין ומסביבם:  כאב או רגישות, נפיחות, אדמומיות העור. חשוב לפנות לעזרה רפואית במהירות.כריתות (קטיעות). סיכון גבוה יותר לקטיעת גפיים תחתונות במקרים של קטיעה בעבר, חסימות או היצרויות בכלי דם, בדרך כלל ברגל, זיהום, כיבים או פצעים של כף רגל סוכרתית. כאב חדש או רגישות חדשה, פצעים, כיבים או זיהומים כלשהם ברגל או בכף הרגל- מחייבים פנייה לרופא.
תגובות אלרגיות חמורות. תסמינים אפשריים: פריחה, נגעי עור בולטים ואדומים, נפיחות של הפנים, השפתיים, הפה והגרון אשר עלולים לגרום לקושי בנשימה או בבליעה  סימנים אלה מחייבים הפסקת הטיפול ופנייה לעזרה רפואית.

רמה נמוכה של ויטמין B12 (שכיח). שימוש במטפורמין לפרקי זמן ממושכים עלול לגרום לירידה ברמות ויטמין זה בדם. ייתכן שהרופא יבצע בדיקות לבחינת רמת הויטמין.
 

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רוקח/רופא באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה. בייחוד התרופות:

תרופות המעכבות את האנזים קרבוניק אנהידראז (כמו טופירמאט, זוניסמיד, אצטזולמיד או דיכלורופנמיד)- שימוש משולב עלול להגביר את הסיכון לחמצת לקטית.

תרופות המפחיתות את הפינוי של מטפורמין (כמו רנולאזין, ונדטניב, דולוטגרביר וסימטידין)-  עלולות להעלות את רמות המטפורמין בדם ולהגביר את הסיכון לחמצת לקטית.

תרופה המשמשת להפרשת נוזלים מהגוף: תרופות משתנות. שימוש משולב עלול להביא לעלייה בנפח השתן ובתדירות ההתרוקנויות,ולהגביר את הסיכון להתייבשות.

תרופות אחרות להורדת רמות הסוכר בדם, כמו אינסולין או סולפונילאוריאה. שימוש משולב עלול להגביר את הסיכון לרמות סוכר נמוכות בדם: היפוגליקמיה. ייתכן שיהיה צורך במינון נמוך יותר של תרופות להורדת כמות הסוכר בדם.
תרופות העלולות לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם: תיאזידים ומשתנים אחרים, קורטיקוסטרואידים,  פנותיאזינים, תרופות לטיפול בבלוטת התריס, אסטרוגנים, גלולות למניעת היריון, פניטואין, חומצה ניקוטינית, תרופות סימפטומימטיות, חסמי תעלות סידן ואיזוניאזיד. 

ליתיום- טיפול משולב עם ליתיום עלול להוריד את ריכוז הליתיום בסרום. הרופא יעקוב אחר הריכוז של הליתיום בסרום בתדירות גבוהה יותר לאחר תחילת הטיפול ובעת שינויים במינון.

השפעת שימוש ממושך

נדרש מעקב תקופתי אחר התגובה לטיפול: בדיקת סוכר בדם ובשתן.  בדיקות שתן. חשוב להקפיד על בדיקה תקופתית קבועה של כפות הרגליים, לבחינת רגל סוכרתית. ייתכנו בדיקות דם נוספות לפני השימוש ובמהלך הטיפול, בהתאם לצורך, כדוגמת B12.