הקרם משמש לאילחוש מקומי ולשיכוך כאב לפני פעולות רפואיות מסוימות, כמו בהחדרת מחט, בעירויים תוך-ורידיים או בדיקות דם, ובניתוחים שטחיים. משמש גם לאלחוש מקומי של ריריות איברי המין, למשל לפני ניתוחים שטחיים או הרדמה באמצעות זריקה, וכן אלחוש מקומי של כיבי רגליים במבוגרים לצורך הקלה בניקוי או בהסרת רקמה פגועה. פועל על ידי אלחוש פני העור לתקופת זמן קצרה. פעילותו מסייעת בשיכוך הכאב על העור, אך עדיין תיתכן תחושת לחץ ומגע.
יעיל לטיפול ב:
אלחוש מקומי על ידי מריחה על העור/ריריות/כיבי רגליים.
הנחיות חשובות:
יש להיזהר מפגיעה או שפשוף המקום המטופל בשל היעדר תחושה זמני בו.
חולים, תשושים וקשישים עלולים לסבול יותר מתופעות לוואי.
אין להשתמש בקרם ברקמות ריריות או על עור פגוע ללא התייעצות עם רופא. במקרים אלו יש להקטין את זמן השהייה של הקרם על העור.
מתי אסור להשתמש בתרופה:
במקרה רגישות, אלרגיה לחומרים הפעילים או למרכיבי התרופה האחרים.
דגשים למשתמש
• שימוש בתרופה לעיתים קרובות, על שטחי עור גדולים או למשך זמן ממושך, כולל בשימוש לפני טיפולים קוסמטיים, עלול לגרום להופעת תופעות לוואי חמורות עקב ספיגת יתר.
• בשימוש תדיר- נדרש שימוש זהיר במטופלים העלולים להיות רגישים יותר להשפעות חומרים אלה בדם, כולל החולים במחלה חמורה, מוחלשים או קשישים, ומטופלים עם פגיעה חמורה בכבד.
• עקב הפוטנציאל לספיגה מוגברת בעור שגולח לאחרונה, חשוב לעקוב אחר המינון המומלץ, איזורי העור ומשך השארת הקרם על פני העור.
• יש להימנע מכניסת הקרם לעיניים, בשל גירוי אפשרי.
• יש להימנע ממריחה על עור תוף פגום.
• אין להשתמש בדלקות עור, אזורים בהם יש פריחה בעור, חתכים, שריטות, שפשופים, אקזמה או על שטחי עור נרחבים ללא הנחיית רופא.
• ניתן להשתמש בקרם לפני מרבית החיסונים, אולם במקרה של שימוש לפני חיסונים בווירוס חי - יש לבצע ביקורת אחר תוצאות החיסון.
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
קרם לשימוש חיצוני. שימוש בכיסוי האיזור, באופן אוטם או לא אוטם. מריחה של הקרם על ריריות איברי המין, עור איברי המין או כיבי רגליים צריכה להתבצע רק על ידי או תחת השגחה של צוות רפואי, למעט בשימוש בתינוקות לצורך ברית מילה.
תדירות וזמן נטילה
תינוקות עד גיל 3 חודשים: מנה בודדת במשך 24 שעות.
תינוקות וילדים מעל גיל 3 חודשים: מקסימום של 2 מנות ב-24 שעות, בהפרש 12 שעות לפחות בין המנות.
מעל גיל 12 שנים: אין להשאיר על העור יותר מ-5 שעות, מקסימום של 60 גר' ביממה.
טווח המינון
משתנה מאוד בהתאם לגיל ולמשקל הגוף, ובהתאם למטרת השימוש בקרם.
גיל המטופל, משקלו (אצל תינוקות וילדים), והמטרה שלשמה נעשה טיפול בקרם, יקבעו את שטח המריחה המקסימלי וזמן השהייה המקסימלי על העור.
מעל גיל 12 שנים: אין להשאיר על העור יותר מ-5 שעות, מקסימום של 60 גר' ביממה.
בשימוש בתינוקות עבור ברית מילה, מנה יחידה של 1 גרם קרם על העורלה הוכחה כבטוחה. בתינוקות שנולדו במועד ובתינוקות מתחת לגיל 3 חודשים, יש למרוח רק מנה יחידה בכל 24 שעות.
יש לעקוב אחר ההוראות המדויקות בעלון.
מנה שנשכחה
יתכן ותיפגע איכות האלחוש: נדרש זמן שהייה על העור לשם אלחוש אופטימלי.
הפסקת התרופה
אינה מהווה בעיה. לשטוף מהעור במידת הצורך.
מינון עודף
אם מרחת כמות גדולה יותר יתכן ותחווה: עור בגוון אפור-כחול, תחושת נמנום או סחרחורת, טשטוש ראייה או צלצולים באוזניים, שינויים בתחושת הטעם, בלבול, תחושת חום / קור או נימול, תחושת עקצוץ בעור מסביב לפה וחוסר תחושה בלשון.
במקרים חמורים של מינון יתר יתכנו: עוויתות, ירידת לחץ דם, האטה בקצב הנשימה, הפסקת נשימה ושינויים בקצב הלב יש להתפנות לחדר מיון.
במקרה בליעה, יש לפנות לחדר מיון בצירוף האריזה.
אחסון
מתחת ל-30 מעלות צלזיוס.
אזהרות
תזונה
אין השפעה.
אלכוהול
לא צפויה השפעה.
נהיגה
לא צפויה השפעה.
הריון
שימוש זהיר. לא דווחו השפעות מזיקות לעובר. יש להתייעץ עם הרופא.
הנקה
יש להתייעץ עם רופא/רוקח טרם הטיפול. החומרים הפעילים בקרם מופרשים לחלב האם בכמות קטנה מאוד- כך שבדרך כלל אין סיכון לתינוק היונק.
תינוקות וילדים
עד גיל 3 חודשים יש לבדוק מטהמוגלובין מתחת לגיל 3 חודשים- נצפית בדרך כלל עלייה זמנית, שאינה רלוונטית מבחינה קלינית, ברמות הפיגמנט בדם "מטהמוגלובינמיה" עד 12 שעות לאחר מריחת הקרם. יעילות הקרם בעת לקיחת דם מהעקב של יילודים לא אושרה במחקרים קליניים. אין להשתמש בקרם בתינוקות מתחת לגיל 12 חודשים שמטופלים בו זמנית בתרופות אחרות המשפיעות על רמות הפיגמנט בדם "מטהמוגלובינמיה" (כמו סולפונאמידים). אין להשתמש בקרם ביילודים פגים . שימוש על איברי המין- מעל גיל 12 שנים באמצעות אנשי צוות רפואי (למעט ברית מילה).
קשישים
אין צורך בהפחתת מינון. בשימוש תדיר יש להשתמש בזהירות.
דווח לרופא במקרה של
רגישות, במיוחד לחומרי הרדמה מקומיים במריחה על העור.
חוסר באנזים G6PD (רגישות לפול)
מצב של מטהמוגלובינמיה או נטילת תרופות משרות מטהמוגלובינמיה.
ליקוי בתפקוד: הכבד, הכליות, הלב ו/או כלי הדם, מערכת הדם (כגון אנמיה), גם בעבר.
מצב עורי הנקרא אטופיק דרמטיטיס (יתכן ויהיה צורך לקצר את משך המריחה).
נטילת תרופות להפרעות בקצב הלב
פגים עד הגיעם לגיל כרונולוגי של 37 שבועות הריון.
תינוקות מתחת לגיל שנה המטופלים בסולפונאמידים.
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
שכיחות: אדמומיות, נפיחות קלה או חיוורון במקום המריחה. לרוב תופעה זו חולפת לאחר זמן קצר.
תחושת צריבה קלה ראשונית, גירוי או חמימות באזור המטופל במהלך הטיפול ברירית אברי המין או בכיבים ברגליים.
במקרה של תופעות לוואי הבאות יש להפסיק נטילת התרופה:
תגובה אלרגית חריפה (פריחה בעור, נפיחות, חום, קשיי נשימה ועילפון), ירידת לחץ דם, שעלולה לגרום לתחושת סחרחורת או להתעלפות, התנפחות של הפנים, השפתיים, הלשון או חלקים אחרים בגוף, בצקת, סימני מינון יתר, סימני מטהמוגלובינמיה (בעיה בדם)- נדיר, עלולה לגרום לרמות נמוכות חריגות של חמצן בדם (היפוקסמיה). העור הופך כחול-אפור, מטהמוגלובינמיה נצפתה בתדירות גבוהה יותר, לעיתים קרובות בקשר למינון יתר, ובתינוקות שזה עתה נולדו, וכן בתינוקות עד גיל 1 שנה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה. בייחוד התרופות:
- תרופות המשמשות לטיפול בזיהומים(לדוגמא: "תרופות סולפה", סולפונאמידים).
- ניטרופורנטואין
- תרופות המשמשות לטיפול באפילפסיה. (פניטואין ופנוברביטל).
- מאלחשים מקומיים אחרים.
- תרופות אנטי-אריתמיות .Mexiletine או Amiodarone .
- סימטידין או חוסמי בטא, היות והם עלולים להעלות את רמת הלידוקאין בדם (לא רלוונטי בטיפול קצר טווח).
השפעת שימוש ממושך
עלול לגרום לתופעות לוואי עקב ספיגת יתר.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שלום, ישנן הרבה מרפאות המציעות טיפול באמצעות ציפויי שניים לתיקון שלל בעיות כגון שינוי צורה, עקמומיות בשיניים או סגירת מרווחים בין השיניים. התוצאות על פניו נראות טובות באתרים שלהם. האם התוצאות הללו אמיתיות / האם זה מחזיק מעמד לטווח ארוך?
שלום רב, במידה והרופא מיומן והמעבדה איתה הוא עובד איכותית התוצאות של ציפויי חרסינה יכולות להיות מצוינות. ציפויי שיניים מחזיקים , תלוי כמובן גם במטופל עצמו, כ 10-15 שנים