וינקריסטין

תשובה: לא ציינת באיזה סוג תולעים מדובר ואיזה טיפולים קיבלת. האם נבדקו גם אפשרויות אחרות, כגון בעיה בתפקוד בלוטת התריס? האם גם הוריך רזים? האם אתה סובל מעוד תופעות לוואי, כגון כאבי בטן, שלשולים, או דם בצואה? האם תמיד היית רזה או שירדת לאחרונה במשקל? יתכן שאכן מדובר ברזון על רקע גנטי, אך יתכן גם שמסתתרת לה סיבה אחרת. לצערי, אין לי מספיק מידע לגביך, ועל כן קשה לי לעזור לך. ניתן לעבור חוקן ולנקות את המעיים, אך אינני חושבת שזה יהווה פתרון לבעיה. אני מציעה לפנות שוב לרופא המטפל ולעבור סדרת בדיקות לגילוי הבעיה. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: קשרית ריאתית מתגלה לעיתים באקראי בבדיקת הדמיה. זהו תהליך בקוטר קטן מ-3 ס"מ, שעשוי להיווצר על ידי מגוון רחב של מצבים ומחלות, רובם שפירים. ממצא של קשרית ריאתית מציג שאלה מורכבת בפני המטופל והרופא: מצד אחד, ברוב המקרים זהו מצב שפיר, שאינו מחייב התערבות כלשהי. מצד שני, בחלק קטן מהמקרים מדובר בגידול, ואז ככל שמקדימים לכרות אותו, משתפרים סיכויי ההחלמה. כיוון שכך, נשקל כל מקרה לגופו, וההחלטה מתקבלת בדו-שיח בין הרופא לבין המטופל, ומתבססת על המראה הרנטגני של הממצא, על מציאתם של תסמינים, ועל ההיסטוריה של המטופל (למשל אם הוא מעשן). בלי לראות את הממצא בבדיקה, קשה לחוות דיעה, אולם מעודד שהרדיולוג המפענח לא התרשם כי מדובר בממצא ממאיר, ולכן המליץ על מעקב בלבד. לסיכום, במרבית המקרים ממצא כמו זה שהתגלה אצלך הוא שפיר, אולם ההחלטה באשר להמשך הבירור צריכה להתקבל בדיון בין המטופל ובין רופא המשפחה. אם נותרים סימני שאלה, ניתן להיוועץ גם בכירורג חזה. איחולי בריאות, ד"ר אמיר מינרבי - אינפומד

תשובה: לא ברור לי מה היתה האינדיקציה לביצוע הקולונוסקופיה ולכן איני יכולה להמליץ אם לבצא או לא לבצע בדיקה חוזרת בהרדמה כללית. קחי בחשבון כי מטרת הבדיקה היא סקירת המעי הגס עד לנקודה של התוספתן והאיליאום הטרמינלי, ובמקרה שלך לא עברו את איזור הסיגמואיד, כלומר רוב המעי לא נסקר. אנא התייעצי עם רופא מטפל על מנת להבין את חשיבות הבדיקה ומה מטרתה כדי לשקול האם עלייך לבצע אותה שוב. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

התאמת סיווג הרקמות, הנדרשת לצורך קבלת תרומת מח עצם מאדם אחר מהמטופל עצמו, הינה התאמה של מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון, הנמצאים על פני כל תא ותא, במקרה הזה של תאי מח העצם (תאי הדם העתידיים). מרכיבים ספציפיים אלו מהווים מעין "טביעת אצבע" של התא, המאפשרות זיהוי של ע"י מערכת החיסון, ועל ידי כך מונעת את תקיפתו בידי המערכת החיסונית. כאשר אין התאמת רקמות טובה מספיק, לא ניתן לבצע את ההשתלה, כיוון שהסיכון בדחיית השתל הוא גבוה ביותר, ויכול להוות סיכון משמעותי למטופל.