אימטיניב

אופן נטילת התרופה

טבליות לבליעה בשלמות. נטילה עם הארוחה.
אם אין אפשרות לבלוע- ניתן להמיס בכוס עם מים או מיץ תפוחים- יש לעקוב אחר ההוראות.
במידת הצורך, ניתן לחצות את הטבליות בקו חצייה- יש לעקוב אחר הוראות העלון.

תדירות וזמן נטילה

לרוב פעם ביום. לעיתים פעמיים ביום- בהתאם למחלה לה ניתן הטיפול. (במינון של 800 מ"ג ביום). 

טווח המינון

המינון ייקבע בהתאם להתוויה, על ידי הרופא בלבד.

המינון לרוב נע בטווח של 600–400 מ"ג ליום. תיתכן עלייה במינון עד ל-800 מ"ג ביום, בחלוקה ל-2 מנות. המינון עשוי להשתנות בהתאם לתגובת המטופל.

תחילת ההשפעה

המנה נספגת תוך שעות, אך עשויים לחלוף מספר שבועות-חודשים עד לקבלת השפעה.

משך ההשפעה

מנה משפיעה בממוצע למשך 18 שעות.

מנה שנשכחה

במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.

הפסקת התרופה

אין להפסיק הטיפול בתרופה מבלי להיוועץ ברופא.

מינון עודף

במקרה של מינון עודף יש לפנות מייד לקבלת עזרה רפואית. תסמיני מינון עודף עשויות לכלול התכווצויות שרירים חזקות.

אחסון

אין לאחסן מעל 30 מעלות צלזיוס. יש להגן מפני לחות ולאחסן באריזה מקורית.

תזונה

יש לבלוע את הכמוסה בשלמותה עם הארוחה ועם כוס גדולה של מים. אין ליטול עם מיץ אשכוליות כיוון שזו עלולה לעכב את פירוק אימטיניב בכבד, דבר העלול להביא להצטברות של אימטיניב בדם וסיכון מוגבר לתופעות לוואי.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אינה מומלצת לשימוש בהריון, אלא אם נחיצותה ברורה שכן עלולה לפגוע בתינוק. יש להתייעץ עם רופא. יש להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך הטיפול ובמשך 15 ימים לאחר סיומו.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• הנקה
• הריון
• מחלת לב
• תפקוד כליתי לקוי
• מחלת כבד, גם בעבר
• דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס B)
• מחלת ריאות
• ספירת דם נמוכה
• נטילת לבוטירוקסין
• עליה מהירה במשקל, אצירת נוזלים

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות הלוואי הנפוצות הן: יובש בפה, עצירות, שלשול, בחילה, הקאה, קשיי עיכול, כאב בטן, כאב ראש, כאבי שרירים ועצמות, במהלך הטיפול או לאחר הפסקתו. אנמיה. איבוד תיאבון, אנורקסיה, סחרחורת, שינויים בטעם, נדודי שינה, כאבי בטן או תחושת נפיחות כללית והזעה לילית, עליית משקל מהירה, אגירת נוזלים.  סימני זיהום.

תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת: גרד, אודם, דלקת, יובש או פריחה בעור, דלקת הלוע, אקזמה, התכווצויות שרירים ועוויתות, עייפות או חולשה מוגברת, נשירת שיער, שטף דם תת-עורי נימי, התנפחות מפרקים וחוסר תחושה בכפות ידיים ורגליים (נדירות) - יש להמשיך בטיפול ולפנות לרופא. במקרה של כאב בחזה, קשיי נשימה, דימום מהאף, כאב ראש עז, דלקת ריאות, הצהבת העור והעיניים, צואה דמית, כיחלון (נדירות) - יש להפסיק הטיפול ולפנות מייד לרופא. כמו כן, בזמן הטיפול באימטיניב תיתכן אגירת נוזלים בגוף, מה שעשוי לגרום לעלייה מהירה במשקל - יש להמשיך הטיפול ולפנות מייד לרופא. בנוסף הטיפול עשוי להגביר או להפחית את מספר תאי-הדם הלבנים, דבר המגביר את הרגישות לזיהומים. יש לפנות לרופא מייד במקרים של חום, צמרמורות קשות, כאב בגרון ופצעים בפה.

בהופעת סימני חבורות, דימום, חום, עייפות ובלבול- יש ליצור קשר עם הרופא, שכן יתכן שזהו סימן לנזק לכלי דם (הקרוי פקקת בכלי הדם הקטנים).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור התרופות:, תרופות נוגדות פטריות ממשפחת הazole- כגון: איטראקונאזול, קטוקונאזול, פוזקונזול, ווריקונזול ,מעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס כגון: ריטונאביר, אינדינביר, לופינביר/ריטונביר, סקוינביר או נלפינביר, תרופות לטיפול בהפטיטיס C כגון  טלפרביר או בוספרביר, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון: קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, טליתרומיצין ומיץ אשכוליות: תרופות אלו עלולות לעכב פירוק של אימטיניב בכבד דבר העלול להביא להצטברות של אימטיניב בדם וסיכון מוגבר לתופעות לוואי.

היפריקום, ריפאמפיצין, דקסאמתאזון ותרופות אנטיאפילפטיות כגון: פנובארביטאל, קארבאמאזפין: תרופות אלו מזרזות את פירוק אימטיניב וכתוצאה פעילותו מופחתת. 

וארפארין, או תרופות אחרות לטיפול בהפרעות קרישה בדם : אימטיניב מגביר את השפעתו של וארפארין ולכן עלול להגביר את הסיכון לדימומים. יש להשתמש בזהירות תוך ניטור קפדני של ערכי קרישה.  טקרולימוס, סירולימוס -  תרופות למניעת דחיית שתל בחולים שעברו השתלת איברים. פנטניל, אלפנטניל- לטיפול בכאב, טרפנדין- לטיפול באלרגיה, בורטזומיב, דוקסטקסל- לטיפול בסרטן, קוינידין.

תרופות המדכאות את מוח העצם, קרינה: עלולים להגביר את רעילות אימטיניב. יש צורך להוריד את מינון אחת מהתרופות.

חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי. 

כינידין, פאראצטאמול, בנזודיאזפינים, חוסמי תעלות סידן, ציקלוספורין, סטאטינים: אימטיניב מעכב את הפירוק של התרופות הללו ולכן קיים סיכון מוגבר לתופעות הלוואי שלהן. 

ארגוטמין, דיארגוטמין לטיפול במיגרנה- רמתן עלולה לעלות בשל שימוש משולב.

לבותירוקסין: יעילותו פוחתת בשילוב עם אימטיניב.

השפעת שימוש ממושך

בתקופת הטיפול בתרופה זו יש לערוך בדיקות דם, תפקודי כבד ומעקב אחר משקל הגוף.