פקסופנאדין (טלפסט) (Fexofenadine, Telfast)

2 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא כן
סיכון ממנת יתר נמוך
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת נוגדי היסטמינים, נוגדי היסטמינים דור שלישי

שמות מסחריים

טלפסט Telfast

פקסופנאדין הינו חומר פעיל הנמצא בתרופה בשם טלפסט - הוא חומר נוגד היסטמין (אנטי-היסטמין) בעל פעילות ממושכת מהדור החדש, שאינו גורם לעייפות ולנמנום.

יעיל לטיפול ב:

פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) משמש לטיפול בנזלת אלרגית, קדחת השחת ובתגובה אלרגית בעור כמו סרפדת (אורטיקריה).

הנחיות חשובות:

עליכם ליטול פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) באותה השעה מידי יום. בנוסף, התרופה אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 12 שנים.

מתי אסור להשתמש בתרופה:

אין להשתמש בפקסופנאדין (טלפסט, Telfast) במקרים הבאים:

רגישות לפקסופנאדין או למרכיבים אחרים של התרופה.
אם את בהריון או מניקה, אלא אם הרופא נתן הוראה מפורשת.

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות.

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום.

טווח המינון

120-180 מ"ג ביום.

תחילת ההשפעה

תוך שעה אחת.

משך ההשפעה

24 שעות.

תזונה

יש ליטול פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) כ-20-30 דקות לפני האוכל.

אחסון

לשמור במקום יבש, בטמפרטורה שאינה עולה על 30 מעלות.

מנה שנשכחה

יש לקחת מנה של פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.

הפסקת התרופה

ניתן להפסיק נטילת פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) בביטחון כאשר אין יותר צורך בתרופה. רצוי להשלים את הטיפול, אחרת הסימפטומים עלולים לחזור.

מינון עודף

מנה עודפת מקרית של פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) אינה צריכה להדאיג. ההשפעות של מנות גדולות יותר אינן ידועות עדיין. יש ליידע את הרופא.

אזהרות

הריון

אין להשתמש בפקסופנאדין (טלפסט, Telfast), אלא אם הרופא מחליט שזה חיוני.

הנקה

אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו

תינוקות וילדים

לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

מחלת כליה
מחלת לב
תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
מחלת כבד

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצוצת של פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) כוללות: כאבי ראש, בחילה, סחרחורת ונמנום. יתכנו גם נדודי שינה, עצבנות, דפיקות לב או הפרעות בקצב הלב, פריחה בעור, שלשול ועייפות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

תרופות לצרבת או בעיות עיכול, שמכילות מגנזיום או אלומיניום, מפחיתות ספיגת פקסופנאדין. לכן, מומלץ להפריד כשעתיים בין נטילת פקסופנאדין (טלפסט, Telfast) לבין נטילת תרופות אלה.

השפעת שימוש ממושך

לא ידועה. יש להפסיק את השימוש בפקסופנאדין (טלפסט, Telfast) ארבעה ימים לפני ביצוע תבחיני עור לאלרגיה.

לטיפול ב

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' צבי בנטואיץ ראומטולוגיה

קראו עליי

ד"ר מאוריסיו כהן וייזר אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

קראו עליי

ד"ר דרור אשכנזי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

האם יש קשר בין החיידק הליקובקטר פילורי לבין בעיות של שיעול כרוני מלווה בליחה רבה?
דלקת בקיבה עקב החיידק הליקובקטר פילורי לרוב אינה סימפטומטית כלל. באנשים שהדלקת אצלם סימפטומטית, היא מתבטאת לרוב בכאבי בטן. הדלקת יכולה להתבטא בשיעול, אם כי זה לא שכיח. שיעול כזה הוא בדרך כלל יבש, מוחמר בשכיבה ומוקל בישיבה ובעמידה. שיעול ממושך המלווה בליחה אינו מתאים להליקובקטר פילורי, מקורו ככל הנראה בריאות. יש לפנות לרופא המטפל ולבצע בירור מתאים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
לחברתי התפרץ הרפס זוסטר לפני יומיים. לי יש נכדה בת 14 יום. אני רוצה לבקר אותה, אך חוששת מהעברת המחלה. עברתי בילדותי אבעבועות רוח.
אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) נגרמים שניהם על ידי וירוס הנקרא וריצלה זוסטר. מחלת האבעבועות היא הזיהום הראשוני של הווירוס, והרפס זוסטר הוא זיהום חוזר באנשים אשר עברו בילדותם אבעבועות רוח והווירוס נשאר בהם רדום. מבחינת הדבקה בזוסטר, אין עדות לכך שאדם הבא במגע עם חולה זוסטר מפתח את המחלה, ועם זאת, מגע ישיר עם הנגעים העוריים עלול להעביר זיהום ראשוני (אבעבועות רוח) למאחסן מוּעד (כמו נכדתך). הדבקה ראשונית תגרום לאבעבועות רוח. העובדה שחלית באבעבועות בילדותך תמנע אצלך אבעבועות אך לא הרפס זוסטר, והיא פחות רלוונטית לעניין ההדבקה. אם את לא באה במגע פיזי עם הנגעים, החשש להדבקה פוחת. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
במשך היום אני עצבנית ואיני רגועה. בשעות בית ספר קשה לי להתרכז, וזה יוצר בעיות עם המורים וההורים. מצד אחד אני אוהבת חברה מאוד, מצד שני קשה לי להיות הרבה עם אנשים, כולל עם המשפחה. אני בוכה לפחות פעמיים ביום מכך שאני מתעצבנת וכועסת סתם. אני לא יודעת איך לפתור את זה ולהיות סבלנית ושלווה. אשמח אם תעזרו לי, גם אם צריך תרופות וכדומה.
נראה שאת נמצאת במצוקה. לעיתים קרובות אצל בני נוער מתבטאת מצוקה רגשית בעצבנות, בחוסר סבלנות, בקושי להסתדר עם בני המשפחה, עם המורים ואפילו עם החברים. מכיוון שאת בת 15, ועדיין קטינה, מומלץ שהורייך יהיו מעורבים בפנייתך לטיפול. את מספרת שיש לך בעיות איתם (ובוודאי גם הם מרגישים שיש בעיות איתך), וייתכן מאד שהם ישמחו לשמוע ממך שאת חושבת שישנה בעיה ושאת מעוניינת בטיפול. האבחון המדויק של הבעיה והתאמת הטיפול (למשל, שיחות, או תרופות, או שניהם) דורשים פגישה עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. אני ממליצה, בשלב ראשון, לפנות ליועצת בית הספר (היא הגורם הכי זמין ומיידי), ובמקביל, לבדוק אפשרויות ללכת לבדיקה של פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית באזור מגורייך. בדיקה כזו יכולה להתבצע דרך המקומות הבאים: בהפניית היועצת, על ידי "השירות הפסיכולוגי החינוכי" שמלווה את מוסדות הלימוד של משרד החינוך. בכל מרפאת בריאות הנפש שמקבלת בני-נוער. יש כאלו של קופות החולים (רופא הילדים או רופא המשפחה ידע להפנותך, או שאפשר לפנות למוקד זימון התורים של קופת החולים שלך), ויש גם מרפאות אזוריות לבריאות הנפש שאינן שייכות לקופת חולים מסוימת. באופן פרטי. בהצלחה, ואת מוזמנת לשוב ולפנות לאינפומד דרך האתר להתייעץ אם מתעוררות שאלות נוספות. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש
אני בת 17. עשיתי בדיקות שתן בבקו"ם בצו הראשון, ולאחר 3 חודשים בערך התקשרו ואמרו שמצאו לי חלבון בשתן. הלכתי לעשות בדיקות שתן וגילו שיש לי דלקת בדרכי השתן כתוצאה מחיידק. נתנו לי אנטיביוטיקה ולאחר מכן אמרו לי שוב לעשות בדיקות שתן. שוב מצאו פעם דלקת בדרכי השתן ושוב נתנו לי אנטיביוטיקה. עכשיו סיימתי את הטיפול האנטיביוטי ויש לי בריחת שתן, דבר שמעולם לא היה לי. מה עושים במצב כזה?
ישנם כמה סוגים של בריחת שתן: בריחת שתן בזמן מאמץ - מצב שבו עקב חולשה של שרירי רצפת האגן הסוגרים את מוצא שלפוחית השתן, כל עלייה בלחץ התוך-בטני גורמת לדליפה. במקרה כזה הדליפה מתרחשת בעת עיטוש, צחוק, שיעול וכדומה. בנשים תופעה זו שכיחה לאחר לידות ובגיל המעבר. בריחת שתן עקב דחיפות - מצב שבו התכווצויות לא רצוניות של השלפוחית גורמות לבריחת שתן. הסיבה היא בדרך כלל נוירולוגית, תרופות, או זיהום בדרכי השתן. בריחת שתן עקב שלפוחית מלאה - השלפוחית לא מתרוקנת כראוי, או שהדחף להשתין חסר, ולכן השלפוחית מלאה כל הזמן ושתן כל הזמן דולף. מצב זה נדיר בנשים. תהליך האבחון של הבעיה כולל בדיקות שתן כללית ותרבית, בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן והכליות, בדיקה אורודינמית וציסטוסקופיה. הרופא המטפל מפעיל שיקול דעת בנוגע לאילו בדיקות נחוצות ומתאימות לחולה הספציפי. הסיבה הסבירה ביותר לבריחת השתן במקרה שלך היא זיהום שלא טופל כראוי. ישנם זנים רבים של חיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן שעמידים לאנטיביוטיקות מסוימות. מומלץ לקחת תרבית שתן כמה ימים לאחר סיום האנטיביוטיקה, ואם נמצא חיידק, להמתין עד לתוצאות בדיקת הרגישות שלו לאנטיביוטיקה, שבהתאם לה תוכלי לקבל את האנטיביוטיקה המתאימה. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם אורולוג ורופא נשים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
ערכתי בדיקת דם שבה נמצאו כמה ערכים שאינם תקינים, ובעקבותם ערכתי לפני כמה ימים בדיקה נוספת. הערכים הלא תקינים הם: HB 10.6 HCT 34.8 MCH 21.3 RDW 18 MICRO 21.7 (אינני יודעת באיזה מיקרו מדובר, אך טווח הנורמה שלו הוא 10-0) HYPO 22.7 (טווח נורמלי: 10-0) ESR 54 הערכים שלמיטב הבנתי קשורים באנמיה השתפרו בחודש הזה, למשל רמת ההמוגלובין עלה מ-9.7 ל-10.6, והערכים שלמיטב הבנתי קשורים בזיהום ירדו, למשל התוצאה של בדיקת שקיעת הדם: בבדיקה הקודמת היתה התוצאה 84 וכיום היא 54.
הנתונים שציינת אכן מתאימים לאנמיה מחוסר ברזל, ושקיעת הדם המוגברת (עדיין) מצביעה על תהליך דלקתי אשר מקורו לא ברור. תהליך דלקתי כשלעצמו יכול לגרום לאנמיה. על סמך נתונים אלו בלבד אין באפשרותי לייעץ על המשך בירור. האם את סובלת מתלונות גופניות כלשהן? אילו בדיקות נוספות עשית? האם נוטלת כדורי ברזל? כרגע אני מציעה שתהיי בהמשך מעקב אצל רופא המשפחה. אם את סובלת מתלונות כלשהן, הוא ודאי יפנה אותך לבדיקות המתאימות. הקפידי לחזור על בדיקות הדם על מנת לראות אם מגמת השיפור ממשיכה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 35. יש לי היצרות בשופכה הפנו-בולברית. הבנתי שאפשר לטפל בזה על ידי הרחבות או על ידי ניתוח בהרדמה מלאה, ושאז חותכים את המקום המוצר. האם נכון שלשני הפתרונות האלה יש אותם סיכויי הצלחה? לפי הבנתי, אם חותכים את המקום המוצר בעזרת סכין, מעצם הפעולה המקום מצטלק וגורם להיצרות נוספת לאחר מכן. מה הפתרון הכי יעיל שיש היום לרפואה לבעיה זו? מובן מאליו שנחוצה בדיקת אורולוג לקביעת סיבת ההיצרות בשופכה וחומרתה, ולפי ממצאים אלה להמליץ על הטיפול. בהיצרויות שפירות ניתן לבצע בשלב ראשון הרחבה עם בלון והשארת צנתר, סטנט, לתקופה של כמה שבועות על מנת למנוע היצרות חוזרת. אם טיפול זה לא מצליח, ניתן לבצע ניתוח להרחבת המעבר בצינור השתן, וגם אחריו מקובל להשאיר צנתר. ניתוחים נרחבים לשחזור השופכה מבוצעים בכמה מרכזים רפואיים בעולם לפי אינדיקציות ברורות. ד"ר נחום ורבין
האם בדיקת ביוץ ביתית רלוונטית עבור מי שאובחנה כבעלת שחלות פוליציסטיות?
אני בן 23. בשנה שעברה, בזמן שהותי בתאילנד, התחילה לי דלקת שקדים חמורה שבגללה הייתי זקוק לאשפוז בבית חולים. מאז כל כמה חודשים אני מרגיש שמתפתח לי משהו בגרון, ובדרך כלל זה עובר אחרי יום כמעט ובלי כאבים. לפני כחודש התפתחה לי דלקת חמורה ביותר בשקדים. ה
במקרים של שקדים מוגדלים באופן כרוני הנוטים לדלקות חוזרות, הטיפול המומלץ הוא לרוב כריתת שקדים. זו פרוצדורה ניתוחית פשוטה יחסית, שלרוב פותרת את הבעיה (אם כי לא בכל המקרים). הניתוח מבוצע בתקופת ביניים, כאשר אין דלקת פעילה של השקדים. כדאי להתייעץ עם מומחה אף-אוזן-גרון. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני סובלת מזה כמה שנים מכאבים והתכווצויות בוושט ובקיבה. היום בצעתי בדיקת גסטרוסקופיה והממצאים בבדיקה הם הליקובקטר פילורי חיובי. נאמר לי כי עלי לטפל בחיידק הנ"ל בעזרת אנטיביוטיקה מכמה סוגים במשך 7 ימים ולאחר מכן לקחת במשך חודש כדור בשם אומפרדקס אחד ליום. שאלתי היא, האם החיידק הנ"ל הינו באמת הגורם להתכווצויות? והאם הטיפול באנטיביוטיקה הכרחי? כמו כן בבדיקת אולטרסאונד התגלתה אצלי אבן קטנה בכיס המרה. האם גם זו יכולה להיות הסיבה לתופעות הנ"ל, ואם כן מה עלי לעשות בקשר לכך?
הסימפטומים שאת מתארת נקראים צרבת (עקב עליה של תוכן הקיבה החומצי אל הושט) ודיספפסיה (dyspepsia - אי נוחות, כאב או מלאות בבטן עליונה). הסיבות הנפוצות ביותר באנשים צעירים הם זיהום בחיידק ה- Helicobacter pylori או שימוש בתרופות מקבוצת NSAIDS (נוגדי דלקת לא סטרואידיים - תרופות נגד כאבים ודלקת כגון: אתופאן, נורופן ואחרות). בדיקת הגסטרוסקופיה שביצעת מראה על זיהום בחיידק ההליקובקטר פילורי ולא ציינת שמצאו כיב או דלקת או פתולוגיה אחרת. לאור זאת בהחלט סביר לנסות טיפול להכחדת החיידק כפי שהוצע לך. עלייך להימנע מטיפול בתרופות מסוג NSAIDS. אבנים בכיס המרה מתגלות לעיתים קרובות באנשים שאינם סובלים כלל מכאבי בטן. אצל חלק מהאנשים אבנים בדרכי המרה יכולות לגרום לכאבים עזים בבטן העליונה או בבטן הימנית או לצהבת. סביר להניח שהאבן הבודדה שנמצאה אצלך בכיס המרה איננה הגורם לתלונותייך. הטיפול בכאבים שנגרמים מאבנים בדרכי המרה הוא ניתוח כריתת כיס המרה. לכן מומלץ לנסות לטפל קודם בחיידק ההליקובקטר פילורי לפני ניתוח. פתח בחלון חדש
בבדיקה התגלה שהערמונית שלי מוגדלת מעט, עם מעט נוקשות מימין, אך אין הפרעה מוגזמת או כאב במתן שתן, ולאחרונה המצב השתפר. רמת ה- PSA היא 0.6 והאורולוג מעוניין בעוד בדיקות, כולל ביופסיה. בהתחשב ברמת ה- PSA, האם סרטן הערמונית נראה כאפשרות?
תוצאות ה- PSA שלך תקינות. לגברים רמה תקינה היא בין 0 ל-4 ng/ml. האורולוג כנראה מתבסס על תוצאות הבדיקה הפיזיקלית, שהראתה נוקשות והגדלה של הערמונית, וכן על גילך, מעל 50, כדי להעלות את האפשרות לסרטן הערמונית. לפני ביופסיה ניתן לעשות אולטרסאונד רקטלי כדי לאשש או לשלול את האבחנה. אמליץ לך להמשיך להיות במעקב אצל האורולוג המטפל שלך, להתייחס לתסמינים כגון כאבים והפרעות במתן שתן, וכן לעקוב אחר רמת ה- PSA. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש