פקסופנאדין (טלפסט) (Fexofenadine, Telfast)

ישנם כמה סוגים של בריחת שתן: בריחת שתן בזמן מאמץ - מצב שבו עקב חולשה של שרירי רצפת האגן הסוגרים את מוצא שלפוחית השתן, כל עלייה בלחץ התוך-בטני גורמת לדליפה. במקרה כזה הדליפה מתרחשת בעת עיטוש, צחוק, שיעול וכדומה. בנשים תופעה זו שכיחה לאחר לידות ובגיל המעבר. בריחת שתן עקב דחיפות - מצב שבו התכווצויות לא רצוניות של השלפוחית גורמות לבריחת שתן. הסיבה היא בדרך כלל נוירולוגית, תרופות, או זיהום בדרכי השתן. בריחת שתן עקב שלפוחית מלאה - השלפוחית לא מתרוקנת כראוי, או שהדחף להשתין חסר, ולכן השלפוחית מלאה כל הזמן ושתן כל הזמן דולף. מצב זה נדיר בנשים. תהליך האבחון של הבעיה כולל בדיקות שתן כללית ותרבית, בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן והכליות, בדיקה אורודינמית וציסטוסקופיה. הרופא המטפל מפעיל שיקול דעת בנוגע לאילו בדיקות נחוצות ומתאימות לחולה הספציפי. הסיבה הסבירה ביותר לבריחת השתן במקרה שלך היא זיהום שלא טופל כראוי. ישנם זנים רבים של חיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן שעמידים לאנטיביוטיקות מסוימות. מומלץ לקחת תרבית שתן כמה ימים לאחר סיום האנטיביוטיקה, ואם נמצא חיידק, להמתין עד לתוצאות בדיקת הרגישות שלו לאנטיביוטיקה, שבהתאם לה תוכלי לקבל את האנטיביוטיקה המתאימה. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם אורולוג ורופא נשים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

הנתונים שציינת אכן מתאימים לאנמיה מחוסר ברזל, ושקיעת הדם המוגברת (עדיין) מצביעה על תהליך דלקתי אשר מקורו לא ברור. תהליך דלקתי כשלעצמו יכול לגרום לאנמיה. על סמך נתונים אלו בלבד אין באפשרותי לייעץ על המשך בירור. האם את סובלת מתלונות גופניות כלשהן? אילו בדיקות נוספות עשית? האם נוטלת כדורי ברזל? כרגע אני מציעה שתהיי בהמשך מעקב אצל רופא המשפחה. אם את סובלת מתלונות כלשהן, הוא ודאי יפנה אותך לבדיקות המתאימות. הקפידי לחזור על בדיקות הדם על מנת לראות אם מגמת השיפור ממשיכה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש

נראה שאת נמצאת במצוקה. לעיתים קרובות אצל בני נוער מתבטאת מצוקה רגשית בעצבנות, בחוסר סבלנות, בקושי להסתדר עם בני המשפחה, עם המורים ואפילו עם החברים. מכיוון שאת בת 15, ועדיין קטינה, מומלץ שהורייך יהיו מעורבים בפנייתך לטיפול. את מספרת שיש לך בעיות איתם (ובוודאי גם הם מרגישים שיש בעיות איתך), וייתכן מאד שהם ישמחו לשמוע ממך שאת חושבת שישנה בעיה ושאת מעוניינת בטיפול. האבחון המדויק של הבעיה והתאמת הטיפול (למשל, שיחות, או תרופות, או שניהם) דורשים פגישה עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. אני ממליצה, בשלב ראשון, לפנות ליועצת בית הספר (היא הגורם הכי זמין ומיידי), ובמקביל, לבדוק אפשרויות ללכת לבדיקה של פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית באזור מגורייך. בדיקה כזו יכולה להתבצע דרך המקומות הבאים: בהפניית היועצת, על ידי "השירות הפסיכולוגי החינוכי" שמלווה את מוסדות הלימוד של משרד החינוך. בכל מרפאת בריאות הנפש שמקבלת בני-נוער. יש כאלו של קופות החולים (רופא הילדים או רופא המשפחה ידע להפנותך, או שאפשר לפנות למוקד זימון התורים של קופת החולים שלך), ויש גם מרפאות אזוריות לבריאות הנפש שאינן שייכות לקופת חולים מסוימת. באופן פרטי. בהצלחה, ואת מוזמנת לשוב ולפנות לאינפומד דרך האתר להתייעץ אם מתעוררות שאלות נוספות. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש

אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) נגרמים שניהם על ידי וירוס הנקרא וריצלה זוסטר. מחלת האבעבועות היא הזיהום הראשוני של הווירוס, והרפס זוסטר הוא זיהום חוזר באנשים אשר עברו בילדותם אבעבועות רוח והווירוס נשאר בהם רדום. מבחינת הדבקה בזוסטר, אין עדות לכך שאדם הבא במגע עם חולה זוסטר מפתח את המחלה, ועם זאת, מגע ישיר עם הנגעים העוריים עלול להעביר זיהום ראשוני (אבעבועות רוח) למאחסן מוּעד (כמו נכדתך). הדבקה ראשונית תגרום לאבעבועות רוח. העובדה שחלית באבעבועות בילדותך תמנע אצלך אבעבועות אך לא הרפס זוסטר, והיא פחות רלוונטית לעניין ההדבקה. אם את לא באה במגע פיזי עם הנגעים, החשש להדבקה פוחת. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש

מומחה לכירורגיה כללית פתח בחלון חדש

דלקת בקיבה עקב החיידק הליקובקטר פילורי לרוב אינה סימפטומטית כלל. באנשים שהדלקת אצלם סימפטומטית, היא מתבטאת לרוב בכאבי בטן. הדלקת יכולה להתבטא בשיעול, אם כי זה לא שכיח. שיעול כזה הוא בדרך כלל יבש, מוחמר בשכיבה ומוקל בישיבה ובעמידה. שיעול ממושך המלווה בליחה אינו מתאים להליקובקטר פילורי, מקורו ככל הנראה בריאות. יש לפנות לרופא המטפל ולבצע בירור מתאים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

הסימפטומים שאת מתארת נקראים צרבת (עקב עליה של תוכן הקיבה החומצי אל הושט) ודיספפסיה (dyspepsia - אי נוחות, כאב או מלאות בבטן עליונה). הסיבות הנפוצות ביותר באנשים צעירים הם זיהום בחיידק ה- Helicobacter pylori או שימוש בתרופות מקבוצת NSAIDS (נוגדי דלקת לא סטרואידיים - תרופות נגד כאבים ודלקת כגון: אתופאן, נורופן ואחרות). בדיקת הגסטרוסקופיה שביצעת מראה על זיהום בחיידק ההליקובקטר פילורי ולא ציינת שמצאו כיב או דלקת או פתולוגיה אחרת. לאור זאת בהחלט סביר לנסות טיפול להכחדת החיידק כפי שהוצע לך. עלייך להימנע מטיפול בתרופות מסוג NSAIDS. אבנים בכיס המרה מתגלות לעיתים קרובות באנשים שאינם סובלים כלל מכאבי בטן. אצל חלק מהאנשים אבנים בדרכי המרה יכולות לגרום לכאבים עזים בבטן העליונה או בבטן הימנית או לצהבת. סביר להניח שהאבן הבודדה שנמצאה אצלך בכיס המרה איננה הגורם לתלונותייך. הטיפול בכאבים שנגרמים מאבנים בדרכי המרה הוא ניתוח כריתת כיס המרה. לכן מומלץ לנסות לטפל קודם בחיידק ההליקובקטר פילורי לפני ניתוח. פתח בחלון חדש

תוצאות ה- PSA שלך תקינות. לגברים רמה תקינה היא בין 0 ל-4 ng/ml. האורולוג כנראה מתבסס על תוצאות הבדיקה הפיזיקלית, שהראתה נוקשות והגדלה של הערמונית, וכן על גילך, מעל 50, כדי להעלות את האפשרות לסרטן הערמונית. לפני ביופסיה ניתן לעשות אולטרסאונד רקטלי כדי לאשש או לשלול את האבחנה. אמליץ לך להמשיך להיות במעקב אצל האורולוג המטפל שלך, להתייחס לתסמינים כגון כאבים והפרעות במתן שתן, וכן לעקוב אחר רמת ה- PSA. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש

לא, אחד ממרכיבי התסמונת הינו היעדר ביוצים. פתח בחלון חדש

במקרים של שקדים מוגדלים באופן כרוני הנוטים לדלקות חוזרות, הטיפול המומלץ הוא לרוב כריתת שקדים. זו פרוצדורה ניתוחית פשוטה יחסית, שלרוב פותרת את הבעיה (אם כי לא בכל המקרים). הניתוח מבוצע בתקופת ביניים, כאשר אין דלקת פעילה של השקדים. כדאי להתייעץ עם מומחה אף-אוזן-גרון. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש