פקסופנאדין (טלפסט)

תשובה: הנתונים שציינת אכן מתאימים לאנמיה מחוסר ברזל, ושקיעת הדם המוגברת (עדיין) מצביעה על תהליך דלקתי אשר מקורו לא ברור. תהליך דלקתי כשלעצמו יכול לגרום לאנמיה. על סמך נתונים אלו בלבד אין באפשרותי לייעץ על המשך בירור. האם את סובלת מתלונות גופניות כלשהן? אילו בדיקות נוספות עשית? האם נוטלת כדורי ברזל? כרגע אני מציעה שתהיי בהמשך מעקב אצל רופא המשפחה. אם את סובלת מתלונות כלשהן, הוא ודאי יפנה אותך לבדיקות המתאימות. הקפידי לחזור על בדיקות הדם על מנת לראות אם מגמת השיפור ממשיכה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) נגרמים שניהם על ידי וירוס הנקרא וריצלה זוסטר. מחלת האבעבועות היא הזיהום הראשוני של הווירוס, והרפס זוסטר הוא זיהום חוזר באנשים אשר עברו בילדותם אבעבועות רוח והווירוס נשאר בהם רדום. מבחינת הדבקה בזוסטר, אין עדות לכך שאדם הבא במגע עם חולה זוסטר מפתח את המחלה, ועם זאת, מגע ישיר עם הנגעים העוריים עלול להעביר זיהום ראשוני (אבעבועות רוח) למאחסן מוּעד (כמו נכדתך). הדבקה ראשונית תגרום לאבעבועות רוח. העובדה שחלית באבעבועות בילדותך תמנע אצלך אבעבועות אך לא הרפס זוסטר, והיא פחות רלוונטית לעניין ההדבקה. אם את לא באה במגע פיזי עם הנגעים, החשש להדבקה פוחת. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: נראה שאת נמצאת במצוקה. לעיתים קרובות אצל בני נוער מתבטאת מצוקה רגשית בעצבנות, בחוסר סבלנות, בקושי להסתדר עם בני המשפחה, עם המורים ואפילו עם החברים. מכיוון שאת בת 15, ועדיין קטינה, מומלץ שהורייך יהיו מעורבים בפנייתך לטיפול. את מספרת שיש לך בעיות איתם (ובוודאי גם הם מרגישים שיש בעיות איתך), וייתכן מאד שהם ישמחו לשמוע ממך שאת חושבת שישנה בעיה ושאת מעוניינת בטיפול. האבחון המדויק של הבעיה והתאמת הטיפול (למשל, שיחות, או תרופות, או שניהם) דורשים פגישה עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. אני ממליצה, בשלב ראשון, לפנות ליועצת בית הספר (היא הגורם הכי זמין ומיידי), ובמקביל, לבדוק אפשרויות ללכת לבדיקה של פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית באזור מגורייך. בדיקה כזו יכולה להתבצע דרך המקומות הבאים: בהפניית היועצת, על ידי "השירות הפסיכולוגי החינוכי" שמלווה את מוסדות הלימוד של משרד החינוך. בכל מרפאת בריאות הנפש שמקבלת בני-נוער. יש כאלו של קופות החולים (רופא הילדים או רופא המשפחה ידע להפנותך, או שאפשר לפנות למוקד זימון התורים של קופת החולים שלך), ויש גם מרפאות אזוריות לבריאות הנפש שאינן שייכות לקופת חולים מסוימת. באופן פרטי. בהצלחה, ואת מוזמנת לשוב ולפנות לאינפומד דרך האתר להתייעץ אם מתעוררות שאלות נוספות. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית