תסמונת סמית'-למלי-אופיץ (Smith Lemli Opitz Syndrome – SLO) היא מחלה מטבולית גנטית הנגרמת מחוסר באנזים 7-Dehydrocholesterol Reductase (7DHCR), החיוני ליצירת כולסטרול בגוף. מחסור זה מוביל לעליה ברמות 7-דהידרוכולסטרול בדם. בדיקת 7DHC נועדה לזהות את ריכוז מולקולה זו בדם, ולספק בסיס ביוכימי לאבחון המחלה[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקת 7DHC נועדה לשמש ככלי עזר משמעותי בתהליך האבחון של תסמונת SLO.[1]
מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות
תסמונת SLO מורשת באופן אוטוזומלי רצסיבי, מהגנים של ההורים, ומשפיעה רבות על התפתחות העובר כבר בשלבים מוקדמים. התסמינים הנפוצים ביותר הם [2][3]:
ביטוי המחלה משתנה מאוד בין החולים (גם כאשר הם בני אותה משפחה) ונע בין קל ביותר לחמור.
אוכלוסיות בסיכון
מכיוון שהמחלה נפוצה במיוחד ביהודים ממוצא אשכנזי מומלץ לבצע את הבדיקה לפני הריון כאשר שני בני הזוג ממוצא אשכנזי, ובמיוחד אם אחד מבני המשפחה אובחן במחלה בעבר. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].
מעל הנורמה
ריכוז גבוה מהרגיל של 7DHC בדם תומך באבחנה של תסמונת SLO. יש להתייחס לתוצאות בהתאם לתמונה הקלינית. יתר כולסטרול בדם ונטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות מסוימות עלולים להגביר את רמות 7-דהידרוכולסטרול בדם באופן מתון.
היי ד"ר
ב23.2 גרידה בשבוע 11 , הכתמות חומות/וורודות בהירות רק בניגוב מאז ועד היום. ביוץ שבועיים לאחר הגרידה,
3 שבועות לאחר הגרידה- רחם ריק ללא שאריות הריון עם רירית 3 ממ.
אתמול בדיקה us נוספת לגבי עובי רירית, עדיין 3 ממ. נאמר שגם היה ביוץ.
ככל הנראה התחילה ווסת היום אבל מאוד עדינה ורק בניגוב , הכתמות קצת יותר חזקות באדום אך לא מגיעות ממש לפד.
שאלתי- האם יכול להיות שהרירית נהרסה עפ הנל?
כאשר במשך 4 שבועות היא עומדת על 3 מ"מ.
האם ידועים לך מקרים בהם רירית הייתה דקה מאוד לאחר גרידה לאורך תקופה ואז השתקמה?
מאוד בלחץ ומפחדת שהרירית לא תשתקם
שלום רב,
התשובה הקצרה היא שהסיכון בפעולה נמוך מאד. התשובה המעט יותר ארוכה היא שלעיתים נדירות יתכן, דימום, זיהום, חומר שנשאר ברחם או פגיעה ברחם בעת הפעולה. גם אם מתרחש סיבוך, לעיתים עוד יותר נדירות יש לו משמעות לטווח ארוך מבחינת בריאות או פוריות.
שלום רב, בניגוד לפעולה שיש לה זמן מוגדר וקצר, הפסקת הריון תרופתית נמשכת ימים ואף יותר וניתן להגדיר ש״הסתיימה״ רק כשעושים אולטרסאונד ביקורת שבו רואים שהרחם ריק. בשלב זה כבר הכל ״רגיל״…
היתרון היחידי הוא הימנעות מפעולה והרדמה. מנגד קיימים חסרונות רבים: הטיפול מסורבל (צריך לבוא פעמיים כי יש שתי תרופות בהפרש יומיים), כרוך בכאבים, דימום ואי נוחות, תהליך ההפלה מתרחש שלא תחת השגחה רפואית ונמשך כמה ימים (לפחות), צריך להמתין שבועיים לבדיקת אולטראסאונד שתאשר ש״הכל יצא״ וההצלחה היא רק ב 90-95% מהמקרים. לא ניתן להתחיל באמצעי מניעה בחודש שאחרי הטיפול.
תודה על השאלה. כאן טמון הבדל משמעותי בין פעולה לבין טיפול תרופתי. אחרי פעולה ניתן להתחיל מידית באמצעי מניעה (כגון גלולות) ולהיות מוגנת מידית. לחילופין, ניתן ומומלץ להתקין התקן תוך רחמי בעת הפעולה. מנגד, בטיפול תרופתי יש להמתין מספר שבועות לסיום התרוקנות הרחם ורק אז ניתן להתחיל באמצעי מניעה.