דלג לתוכן

בדיקת נוגדני גירוי בלוטת התריס (TSI)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
בדיקת TSI היא בדיקה של נוגדני גירוי בלוטת התריס. בלוטת התירואיד, הנקראת גם בלוטת התריס או בלוטת המגן, היא בלוטה הנמצאת בתחתית הצוואר ומפרישה הורמונים שונים כגון תירוקסין, המשפיע על חילוף החומרים בגוף, וקלציטונין, האחראי על מאזן רמת הסידן בדם.  כ- 15% מהנשים חוות הפרעה בבלוטת התריס במהלך חייהן, לעומת כ-3% מהגברים. ההפרעה היא בפעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס, אשר מובילות להפרשת יתר של ההורמון או להפרשה מופחתת שלו. בנוסף, יכולות להיווצר קשריות בבלוטת התריס שהן מעין גושים המצויים בבלוטה ועלולים להשפיע על ההפרשה ההורמונאלית[1].

בבלוטת התריס נבדקים מספר הורמונים -T3,T4,TSH  ו-TSI. הורמון TSH הוא הורמון הנבדק באופן שגרתי לאבחון הפרעה בפעילות בלוטת התריס, כאשר תוצאה חריגה של רמתו תביא לבדיקת T4, שהוא הורמון התירואיד החופשי בדם ומכיל 4 אטומי יוד - הסרה של אחד מהם תביא ליצירת T3. בדיקת רמתם של שלושת ההורמונים האלה יכולה להביא מידע בדבר מצב ההפרשה של בלוטת התירואיד - האם ישנה תת הפרשה, הפרשה תקינה או הפרשה עודפת. במידה ויש צורך במידע נוסף, בודקים אף את ההורמון TSI, שמעיד על קישור נוגדנים לבלוטת התריס, כאשר קישור ברמה חריגה מהנורמה יכול להעיד על מחלות כגון גרייבס והאשימוטו[1].

אח לוקח מאישה דגית דם לצורך בדיקת נוגדני גירוי בלוטת התריס TSI
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

זיהוי מחלות אוטואימוניות של הבלוטה המתבטאות ביצירת נוגדנים חלקים שונים בבלוטה. נוגדני TSI נקשרים לקולטנים הקושרים את ההורמון TSH וכך מעודדים הפרשה מוגברת של ההורמון, דבר אשר מוביל להיפרתירואידיזם ,המתבטא במחלת גרייבס (מעל 80% מהחולים במחלה יהיו עם רמות TSI גבוהות), וכן כתירוטוקסיקוזיס נאונטלי, שיכול להימצא בעובר של אם אשר חלתה במחלת גרייבס בשלב כלשהו בחייה, וכן באנשים בשלבים שונים של חייהם. בנוסף מטרת הבדיקה היא להעריך את מצב האיזון של בלוטת התריס אצל נשים שרוצות להיכנס להריון, כמו גם במצבים בהם שוקלים החלפת טיפולים רפואיים[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

[3]
  • מחלת גרייבס.
  • תירוטוקסיקוזיס נאונטלי של עובר לאם חולה בגרייבס.
  • toxic multinodular goiter.
  • מחלת האשימוטו.
  • זפק נודולרי (nodular goiter).
  • תירואידיטיס תת חריף (subacute thyroiditis).

אוכלוסיות בסיכון

  • נשים בהריון שחלו במחלת גרייבס בעבר.
  • אנשים שחלו במחלת גרייבס בעבר.

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת מסרום הדם, שלאחר מכן נשלחת למעבדה.
אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה.
לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של מילי יחידות בינלאומיות (internal units) למיליליטר (mIU/ml). ערך תקין הוא קטן מ-1.75.[4]

מעל הנורמה
יכול להעיד על מחלת גרייבס, מחלת האשימוטו, תירוטוקסיקוזיס נאונטלי, toxic multinodular goiter, זפק נודולרי (nodular goiter), תירואידיטיס תת חריף (subacute thyroiditis).

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' אילן שמעון
פרופ' אילן שמעון אנדוקרינולוגיה
מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת מרכז רפואי רבין-בלינסון, משנה לדיקן הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר איריס יעיש
ד"ר איריס יעיש אנדוקרינולוגיה
5.0
( 61 חוות דעת )
"רופאה מצויינת, מאוד מקצועית ויסודית. התייחסה לכל המכאובים שהצגתי בפניה. הקדישה לי מזמנה היתה מאוד אכפתית, הבינה את מצבי והסבירה לי את שלבי הטיפול. כן ירבו כמוה."
ד"ר יואב איזנברג
ד"ר יואב איזנברג אנדוקרינולוגיה
אנדוקרינולוג בכיר בשרותי בריאות כללית, תל אביב
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו