בדיקת תבחין קרישה (Coagulation test)
מערכת קרישת הדם כוללת טסיות דם, חלבוני קרישה ותאי דופן כלי הדם - אנדותל. הערכת התפקוד של מערכת הקרישה נחוצה במצבים של דמם או יתר-קרישיות, לפני ניתוחים, לניטור טיפול בנוגדי קרישה (אנטיקואגולנטים), ולעיתים כהערכת תפקוד הכבד אשר בו נוצרים רוב חלבוני הקרישה. מאחר שמספר גורמי הקרישה רב, תבחיני סריקה הבודקים תפקוד של חלק ממערכת הקרישה, מאשרים את תקינותה או מכוונים לבירור נוסף של גורמי קרישה ספציפיים. לכן הם כה חשובים.
תבחיני סריקה לטסיות הדם: קביעת מספר הטסיות המתבצעת באמצעות ספירה כללית של תאי דם (תבחין CBC), מספקת מידע על ליקויים במספר הטסיות. תבחין זמן דימום מבוצע על ידי יצירת חתך קל בתנוך האוזן או בזרוע וקביעת הזמן עד להפסקת הדימום ויצירת חסם ראשוני. בדיקה זו, על אף הסובייקטיביות שבה, מספקת מידע על פגמים איכותיים בפעילות הטסיות ושל החלבונים הקשורים אליהן.
תבחינים להערכת תפקוד מערכת הקרישה: תבחין Prothrombin Time - PT, לקביעת זמן קרישה של פלסמת הנבדק בנוכחות מפעיל קרישה רקמתי ויוני סידן. זמן הקרישה התקין הוא בין 10 ל-14 שניות. PT יכול להיות מוארך עקב חסר בפקטור VII והפקטורים המשותפים X, V ו-II, או עקב טיפול בנוגדי קרישה, והוא מבוטא גם כ-Internatinal Normalized Ratio - INR. בבדיקת PTT - Activated Partial Thromboplastin Time, פוספוליפידים, מפעילי שטח וסידן מוספים לפלסמת הנבדק, וזמן הקרישה התקין הנמדד הוא כ-40-30 שניות. פקטורי הקרישה XII, XI, IX ו-VIII והפקטורים המשותפים: X, V ו-II משפיעים על בדיקת PTT. תבחין PT או PTT בלתי תקין המתבטא בזמן קרישה מוארך, גורם לעיתים לצורך בבדיקות נוספות לבירור חסר בפקטורי קרישה ספציפיים, או לנוכחות מעכבי קרישה שהם נוגדנים עצמיים הגורמים להארכת זמן קרישת דם, וקשורים למצבים אוטואימוניים וליתר-קרישיות.
מלבד תבחינים שבהם נבדקת פעילות וזמן יצירת קריש, קיימים תבחינים הקובעים רמת חלבון או נוגדן. בשנים האחרונות כשהתברר כי מצבי יתר-קרישיות גורמים לשיעורי תחלואה ותמותה ניכרים, אובחנו באמצעות שיטות חדישות, גורמי סיכון שחלקם קשורים בפעילות וברמת נוגדי הקרישה הטבעיים, וחלקם במוטציות (שינויים) תורשתיות הקיימות באוכלוסייה בשכיחות מסוימת. גורמים אלה ניתנים כיום לבדיקה במסגרת בירור במעבדה ליתר-קרישיות במעבדה לקרישת דם.
בדיקת מערכת הקרישה באמצעות תבחיני קרישה סורקים: בתבחין PT מופעלת מערכת הקרישה ה-Extrinsic ונבדקים פקטור VII והפקטורים המשותפים (V, X ו-II) בתבחין PTT, הפעלת הקרישה היא Intrinsic ונבדקים פקטורי הקרישה XII, XI, IX ו-VIII והפקטורים המשותפים. בקביעת זמן תרומבין ורמת פיברינוגן ניתן להעריך את השלב הסופי של הפיכת הפיברינוגן לפיברין ויצירת הקריש.
תבחיני סריקה לטסיות הדם: קביעת מספר הטסיות המתבצעת באמצעות ספירה כללית של תאי דם (תבחין CBC), מספקת מידע על ליקויים במספר הטסיות. תבחין זמן דימום מבוצע על ידי יצירת חתך קל בתנוך האוזן או בזרוע וקביעת הזמן עד להפסקת הדימום ויצירת חסם ראשוני. בדיקה זו, על אף הסובייקטיביות שבה, מספקת מידע על פגמים איכותיים בפעילות הטסיות ושל החלבונים הקשורים אליהן.
תבחינים להערכת תפקוד מערכת הקרישה: תבחין Prothrombin Time - PT, לקביעת זמן קרישה של פלסמת הנבדק בנוכחות מפעיל קרישה רקמתי ויוני סידן. זמן הקרישה התקין הוא בין 10 ל-14 שניות. PT יכול להיות מוארך עקב חסר בפקטור VII והפקטורים המשותפים X, V ו-II, או עקב טיפול בנוגדי קרישה, והוא מבוטא גם כ-Internatinal Normalized Ratio - INR. בבדיקת PTT - Activated Partial Thromboplastin Time, פוספוליפידים, מפעילי שטח וסידן מוספים לפלסמת הנבדק, וזמן הקרישה התקין הנמדד הוא כ-40-30 שניות. פקטורי הקרישה XII, XI, IX ו-VIII והפקטורים המשותפים: X, V ו-II משפיעים על בדיקת PTT. תבחין PT או PTT בלתי תקין המתבטא בזמן קרישה מוארך, גורם לעיתים לצורך בבדיקות נוספות לבירור חסר בפקטורי קרישה ספציפיים, או לנוכחות מעכבי קרישה שהם נוגדנים עצמיים הגורמים להארכת זמן קרישת דם, וקשורים למצבים אוטואימוניים וליתר-קרישיות.
מלבד תבחינים שבהם נבדקת פעילות וזמן יצירת קריש, קיימים תבחינים הקובעים רמת חלבון או נוגדן. בשנים האחרונות כשהתברר כי מצבי יתר-קרישיות גורמים לשיעורי תחלואה ותמותה ניכרים, אובחנו באמצעות שיטות חדישות, גורמי סיכון שחלקם קשורים בפעילות וברמת נוגדי הקרישה הטבעיים, וחלקם במוטציות (שינויים) תורשתיות הקיימות באוכלוסייה בשכיחות מסוימת. גורמים אלה ניתנים כיום לבדיקה במסגרת בירור במעבדה ליתר-קרישיות במעבדה לקרישת דם.
בדיקת מערכת הקרישה באמצעות תבחיני קרישה סורקים: בתבחין PT מופעלת מערכת הקרישה ה-Extrinsic ונבדקים פקטור VII והפקטורים המשותפים (V, X ו-II) בתבחין PTT, הפעלת הקרישה היא Intrinsic ונבדקים פקטורי הקרישה XII, XI, IX ו-VIII והפקטורים המשותפים. בקביעת זמן תרומבין ורמת פיברינוגן ניתן להעריך את השלב הסופי של הפיכת הפיברינוגן לפיברין ויצירת הקריש.
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- לפני כשבועיים התחלתי לקבל קומדין כיוון שאובחנתי כסובלת מסינדרום APLA לאחר לידה. במשך שישה חודשים טופלתי בקלקסאן. עם קבלת התרופה שערי החל לנשור בצורה חמורה ביותר. קראתי באחת התגובות לשאלה דומה כי התופעה נדירה אך קיימת, וכי היא תחלוף עם סיום הטיפול.
- האם רצוי לקחת אספירין ? באופן כללי אין לי בעיות בריאותיות. יש לי המון ורידים ברגליים ורוב הזמן רגליים קרות. ייתכן שאין אצלי זרימת דם טובה, ולכן חשבתי על אספירין. בעלי סובל מדלקת פרקים. האם טוב עבורו באופן קבוע לקחת אספירין ובכך למנוע לקיחת כדורים
מאמרים בנושא תבחין קרישה
פרויקט מיוחד: 5 אירועי הבריאות ששינו את 2016
מאת: מערכת אינפומד
28/12/2016
מנגיף הזיקה ועד לחרם הג'אנק פוד בחסות משרד הבריאות: ריכזנו עבורכם את 5 אירועי הבריאות המשמעותיים ביותר שהתרחשו בשנה... לכתבה המלאה
כיצד מטפלים ביובש בעיניים?
מאת: מערכת אינפומד
04/03/2015
מזג האוויר והחימום בימי החורף עלול לגרום ליובש וגירוי בעיניים ולעיתים אף לטשטוש ראייה. כמו בהרבה בעיות עיניים אחרות... לכתבה המלאה