קנדידה היא סוג של פטרייה המהווה את אחד הגורמים הזיהומיים הנפוצים בבני אדם, כאשר הזן הנפוץ ביותר הוא קנדידה אלביקנס (Candida albicans). הקנדידה פעמים רבות משתייכת לפלורה הנורמלית בבני אדם ומתקיימת בגופנו מבלי לגרום לנזק, אלא שהפרת האיזון הקיים עלול לגרום לצמיחה מוגברת של הפטרייה ולזיהום. אחד המקומות הנפוצים לזיהום פטרייתי בקנדידה הוא רירית הנרתיק, כאשר הפטרייה חודרת את תאי דופן הנרתיק וגורמת להפעלת תגובה דלקתית על ידי מערכת החיסון. בבדיקה זו ניתן לדגום את רירית הנרתיק ולזהות זיהום פטרייתי הנגרם על ידי קנדידה[1].
צילום: shutterstock | Tatiana Buzmakova
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת זיהום וגינאלי פטרייתי על ידי קנדידה, לאחר שבדיקות קודמות לא עזרו. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש לזיהוי של זנים ספציפיים ועמידות לתרופות, ולמעקב אחר יעילות טיפול אנטיביוטי[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[1] דלקת בנרתיק ובפות בשל קנדידה – זיהום פטרייתי הנגרם בשל קנדידה מהווה כשליש מהמקרים של הדלקות הווגינאליות, כאשר כ-70% מהנשים מדווחות על לפחות מקרה אחד של קנדידה נרתיקית במשך חייהן. גורמי הסיכון העיקריים לזיהום כוללים:
נטילת אסטרוגן.
ייצור אסטרוגן מוגבר (בעיקר במצבים של השמנה והיריון).
דלקת הנרתיק והפות עלולה לגרום למגוון תסמינים, במיוחד בתקופה שלפני הוסת החודשית, הנפוצים שבהם כוללים:
תחושת גירוי, גירוד ושריפה באזור הנרתיק והפות.
כאב בקיום יחסי מין.
כאב ואי נוחות במתן שתן.
אודם בנרתיק.
נפיחות.
שכבה לבנה על פני רירית הנרתיק.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים לדלקת הנרתיק והפות. ביצוע תרבית יתרחש לרוב במקרים בהם לא נמצאה עדות לזיהום פטרייתי בבדיקה מיקרוסקופית ובמקרים של זיהומים חוזרים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לפני הבדיקה יש לפנות נוזלים והפרשות עודפות מאזור הנרתיק. הבדיקה כוללת איסוף דגימה של הפרשות מאזור הנרתיק באמצעות מטוש סטרילי. תוצאות יגיעו לרוב תוך מספר ימים[3][4].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי. דימום קל והכתמה לאחר הבדיקה הם נורמליים[5].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי מחולל מסוג קנדידה. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה ככל הנראה אינו פטרייתי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית מעידה על צמיחת קנדידה בתרבית, ממצא התומך באבחנת דלקת הנרתיק והפות על ידי קנדידה. כדי לקבוע את האבחנה יש להתייחס לתוצאות הבדיקה בהתאם להתייצגות הקלינית. על מנת להנחות את הטיפול התרופתי ניתן לבצע גם בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה.
"הייתי לפני שנים אצל פרופ לברון, רופא משכמו ומעלה ובזכותו בגיל 47 ו 48 ילדתי את ילדי מביציות שלי. הפרופסור מקצועי, ישר אמין מאוד, איש ורופא מדהים. כל החויה בזכות פרופ לברון הייתה מעולה. אני מודה לו על טיפול מסור והכי טוב שהרפואה מכירה. עו"ד סיגלית ישעיהו"
"ד״ר אירינה נעימה, רגישה ומקצועית. אני כל כך שמחה שדרכנו נפגשנו במצב כל כך רגיש. לאורך כל התהליך היא הסבירה את צעדיה וזה הרגיע מאוד והיתה עדינה מאוד. ממליצה בשמחה רבה"
20/4 החזרה עובר 4 ימים בטא 97.9.....בתאריך 4.5.26 בטא 206.9....בתאריך 6.5.26 בטא 384....בתאריך 8.5.26 בטא 669...בתאריך 669 מה קרההה? ומה הסיכוי והאם יש תקווה בדיקה הבאה עוד יומיים בנתיים עצובה ובהלם. היו צקרים ש...הייתה עלייה פתאום מפתיעה וסחטואציות כאלה שיצא היריון או להספיד בשברון לב
שלום רב, אני בת 37, בשנים האחרונות מטופלת ביוטירקס לאיזון בלוטת התריס (ברקע- יש לי נוגדנים לבלוטה- האשימוטו). בשנה האחרונה נטלתי אסטרופם מספר פעמים (עקב ביוץ מוקדם), בליווי מעקב זקיקים. לפני כחודש ערך tsh היה 1.8 התחלתי מעקב זקיקים (עם אסטרופם- 7 ימים, 2 מ"ג 3 פעמים ביום) ותוך כדי המעקב הtsh עלה ל-6.5 ולכן הופסק המעקב והומלץ להמתין לאיזון הבלוטה. 4 ימים לאחר מכן ביצעתי בדיקת דם נוספת: ברוך השם ה-tsh ירד ל-2.7 (וגם ערכי T3, T4 תקינים). מספר שאלות: 1. האם כעת, כשהתקבל tsh של 2.7 ניתן להמשיך לנסות להרות? או שעדיף לראות שזה נשאר נמוך לאורך זמן? (אני כרגע ככה"נ עדיין לפני ביוץ, אז מנסה להבין האם יש מקום לנסיונות טבעיים או שעדיף להימנע מכך החודש?) 2. האם מוכר קשר בין נטילת אסטרופם ועלייה בערכי tsh? (לתחושתי- הערכים עולים אצלי סביב הנטילה). אציין שאני עם רזרבה שחלתית נמוכה ולכן מעדיפה להמשיך בניסיונות כבר החודש כל עוד הערכים לא מהווים סיכון. תודה רבה מראש, ובאופן כללי- תודה על המענה בפורום.
בהחלט תיתכן השפעה של נטילת האסטרופן על רמת ה-TSH- אסטרוגן פומי (כדורים דרך הפה) – מעלה את רמת החלבון TBG (thyroxine-binding globulin) בכבד. כתוצאה מכך יותר הורמון תירוקסין (T4) נקשר לחלבון ופחות נשאר חופשי. אצל חלק מהנשים הדבר יכול לגרום לעלייה ב-TSH, במיוחד אם קיימת תת־פעילות של בלוטת התריס או טיפול ב־levothyroxine. בכל מקרה רצוי לאזן אותך לאורך מספר שבועות לערכים נמוכים של TSH ואז לנסות את הטיפול הייעודי ולא חהדרגש מעליה זמנית מחשיפה קצרה לאסטרוגנים ואם תהרי יהיה צורך לאזן אותך תוך בקרה אחרי ערכי ה-TSH ולנסות לשמור אותם מתחת ל-2.5
היי דוקטור. בת 45, עברתי סבב לקראת שאיבה עם מנופור ושילבתי צטרוטייד מיום 5 לוסת שעשה את העבודה עד ש...לא. הבוקר יום 12 לוסת וה LH- עשה קפיצה ממש גדולה (תוך 3 ימים מ 3.2 ל 27.... ) שהפרוגסטרון גם כן עלה ל 2. הרופא ביטל את השאיבה הצפויה כי לטענתו אנחנו לא יודעים מתי התחיל הטריגר ולא נוכל לשלוט בביוץ הפעם. אשמח לדעת: 1. איך דבר כזה יכול לקרות עם צטרוטייד ובאילו נסיבות? 2. לפני הסבב הזה עברתי 4 שאיבות מתוזמנות ומנוהלות עם פרגובריס. האם יכול להיות שהמצב שנוצר קשור למעבר למנופור והאם חזרה לפרגובריס עשויה למנוע חזרה של המצב הזה שנית? 3. ב US נצפו 4 זקיקים בין 18 ל 22. אנחנו שוקלים לבצע הזרעה ביתית, מה הדרך הכי נכונה לעשות את זה? תודה!!!
מחזור להחזרת עוברים קפואים. 5 ימים אסטרופם. E2 כ9עשרות אלפים. עצרתי. פרגובריס 225 . רירית 3.5 זקיק 6. E2 100 אחרי 3 ימים. רירית 2.5 . זקיק 3. E3 קטן מ70 איך הזקיק התקטן? איך הe2ירד? מאוכזבת. האם יש מצב להחזרה החודש? האם יש מצב שבעתיד תהיה החזרה או שאבוד?
התחלתי סבב להחזרת מוקפאים. 5 ימים אסטרופם. הרירית הגיעה ל3.7 וזקיק 6. הפסקתי אסטרופם. 4 ימים פרגובריס 225. רירית נושרת כמו מחזור. זקיק 3. מה קורה? יש סכוי לסבב הזה שכאילו יתחיל עכשיו מההתחלה?