שיעול

שיעול עלול להיות מאופיין בתסמינים נוספים כמו חום ונשימה שטחית ומהירה, העלולים לרמוז על הגורם לשיעול. במידה והשיעול אינו חולף, עלולים להתלוות לשיעול תחושות המושפעות מהמאמץ הדרוש לגוף על מנת להשתעל, כמו עייפות, כאבים ואף שברים בצלעות.

כאמור, קיימים מספר סוגים של שיעולים, המאפיינים מצבים שונים:

• שיעול יבש - שיעול שאינו מלווה בליחה, מאופיין בתחושת גרד בגרון, ועלול לגרום לכאבים חדים בעת הפקתו.

• שיעול רטוב – שיעול המלווה בליחה ונגרם כתוצאה מזיהום בדרכי הנשימה.

• שיעול שרקני (Whooping) - אופייני למחלת השעלת.

• שיעול נבחני (סטרידור) - נגרם כתוצאה מהיצרות או חסימה של דרכי הנשימה. מלווה לעיתים בנשימה רעשנית בעת הכנסת האוויר.

• שיעול עם דם או שיעול המלווה בליחה צהובה או ירוקה - עלול להעיד על דלקת ריאות.

• שיעול יבש המופיע כחלק מהתקף שיעול בלילה, לרוב בעת שכיבה - נגרם כתוצאה מנזילת מוקוזה (קרום) רירית לתחתית הגרון. הגוף מפרש את המצב כחסימה ומנסה לגרום להוצאת הגורם החסימתי ממערכת הנשימה.

שיעול בילדים עלול להיות נורה אדומה במידה והוא מתרחש בעת ההאכלה, מאופיין בסימפטומים נוספים כמו ירידה במשקל או הזעת לילה, הוא עיקש ומלווה בליחה או שאינו משתפר עם הזמן. כמו כן, במידה וקיים חשד שהשיעול נגרם כתוצאה משאיפת גוף זר, יש לפנות לחדר המיון בדחיפות.

ברוב המקרים, שיעול יופיע כתוצאה מזיהום נגיפי (ויראלי) בדרכי הנשימה העליונות או כתוצאה מדלקת ריאות, ויחלוף מעצמו תוך זמן קצר. במצבים אלו ייקרא השיעול "שיעול אקוטי" והוא צפוי להמשך עד 3 שבועות.

לעומתו, שיעול כרוני, הנמשך מעל 8 שבועות, עלול להגרם מסיבות שונות, בהן:

• עישון.

• אלרגיות.

• מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). שיעול זה לרוב יהיה מלווה בכיח ויהיה חזק במיוחד.

• נטילת תרופות לטיפול במחלות לב וביתר לחץ דם. שיעול זה יהיה לרוב יבש ונבחני (סטרידור). 

• ריפלוקס קיבתי (GERD). לרוב השיעול יופיע לאחר ארוחה וילווה בצרבת.

• אסתמה עלולה לגרום לשיעול כרוני בעיקר בעת חשיפה לאוויר קר, לזיהום אוויר או לריחות חזקים. 

• תסחיף ריאתי.

• כשל לבבי.

• שחפת.

בילדים, סיבות נפוצות לשיעול הן אסתמה, ריפלוקס קיבתי, ברונכיטיס ומחלת השעלת.

שיעול שאינו חולף מעצמו לאחר שבועיים דורש בירור רפואי מקיף ובדיקה גופנית אצל רופא או רופאת משפחה. ייתכן כי במסגרת הבירור יהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות כגון:

• צילום רנטגן של חלל החזה.

• מבחן אלרגיה.

• ספירומטריה (הערכת תפקודי ריאות).

• דגימת ליחה במטרה לשלול זיהום חיידקי.

במידה והסיבה לשיעול אינה ברורה גם לאחר ביצוע הבדיקות, ייתכן ויהיה צורך בבירור אצל רופאי/ות ריאות מומחים.

קיימות תרופות להקלה על שיעול כגון רוקסט פלוס אך קיימים חילוקי דעות לגבי הצלחתן של תרופות אלו, ויש הטוענים שלא קיימת דרך משמעותית לטפל בשיעול באמצעות תרופות. 

הטיפול להקלה על שיעול נחלק לתכשירים מכייחים (לשיעול רטוב), תכשירים מדכאי שיעול (לשיעול יבש) וטיפול לפירוק הליחה (סירופים, טבליות מציצה וכמוסות). מומלץ לפנות לייעוץ רפואי לפני התחלת טיפול, על מנת להימנע מתופעות הלוואי ומתגובות בין תרופתיות אפשריות המאפיינות חלק מטיפולים אלו.

הטיפול בשיעול מושפע מהגורם לשיעול ומאופי השיעול.

• במידה והגורם לשיעול הוא נגיפי, לא קיימת דרך מהירה להיפטר מהשיעול, והוא יחלוף מעצמו לאחר שמערכת החיסון תתגבר על הנגיף. 

• במידה והשיעול נגרם כתוצאה מזיהום חיידקי, יש צורך בטיפול אנטיביוטי. 

שימוש במכשיר אדים קרים יכול לסייע לריכוך הליחה המלווה את השיעול (במידה ויש). כמו כן, שתיית תה עם דבש ולימון עלולה להקל במידת מה על השיעול ועל הסימפטומים הנלווים.

עישון הוא גורם מוביל לשיעול כרוני והגורם המוביל לתחלואה ב-COPD. הפסקת העישון עלולה לסייע במניעת שיעול. 

במידה ולא מדובר במצב חולף, יש לערוך בירור רפואי ולמצוא את הסיבה והטיפול להופעת השיעול.